פתיחת התפריט הראשי

כי האדם עץ השדה הוא שיר עברי מאת נתן זך, שהלחין שלום חנוך ובוצע לראשונה על ידי נורית גלרון בשנת 1981חוּדש על ידי חנוך ב-1983). השיר נחשב לנכס צאן ברזל בזמר העברי,[1] מושמע תדיר בימי זיכרון ואף נזכר בהקשר לט"ו בשבט.

כי האדם עץ השדה
מאת נתן זך
(לחן: שלום חנוך)

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה:
כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ
כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע
וֲאָנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה.

הבית הראשון של השיר
המשורר, נתן זך (1991)
המלחין, שלום חנוך (1992)
המבצעת המקורית, נורית גלרון (1996)
ציטוט מהשיר על לוח עץ בפארק לילי שרון בעכו

תוכן עניינים

תולדות השירעריכה

ב-21 בספטמבר 1979 ערכה תחנת הרדיו גלי צה"ל מופע מחווה לנתן זך לרגל הופעת ספר שיריו "צפונית מזרחית",[2] שהתפרסם 11 שנה לאחר ספרו הקודם וזמן קצר אחרי ששב לישראל משהות בת כעשור באנגליה. במופע, שנערך במועדון "צוותא" בהנחייתה של חוקרת הספרות לילי רתוק, נטלו חלק משוררים וסופרים ידועים, ולצדם הופיעה נורית גלרון, אז זמרת צעירה שמאחוריה אלבום אחד.[3] זך אהב את שיריו בביצועה של גלרון, ובעקבות המפגש בין המשורר והזמרת הרגישו השניים שעשוי להיווצר משהו מעניין אם יכתוב שירים עבורה. "את יצירתו של נתן הכרתי כמובן עוד לפני שהכרתי אותו", סיפרה גלרון לימים. "באותו ערב שרתי הרבה מאוד שירים שלו, ואחד שנכתב במיוחד, 'בכל פעם שאני מנגן', שהלחין יוני רכטר. ואז עלה הרעיון להמשיך אולי את המפגש הזה ולעשות תקליט שלם – אז קראו לזה תקליט – ונתן היה ממש בעניין".[4]

ואמנם, זך חיבר שירים במיוחד לתקליטה הבא של גלרון.[5] "שירים באמצע הלילה",[6] אלבום האולפן השני של גלרון, יצא בסתיו 1981 בהוצאת NMC וזכה להצלחה.[7] היו מעורבים בו יוצרים כגון סשה ארגוב, מתי כספי ושלמה יידוב, והוא כלל שירים נוספים שהפכו לקלאסיקה: "כולנו זקוקים לחסד" (לחן: אילן וירצברג), "כשצלצלת רעד קולך" (לחן: חנן יובל) ו"עד מחר" ("בכל פעם שאני מנגן"; לחן: יוני רכטר). "חיה בודדת הוא השיר הנובע מן הדף", כתב זך ב-1981. "זה המושר, לעומת זאת, הוא ברִיה חברתית ומזמין שותפים למעשה היצירה: מלחינים וזמרים, מעבדים ומנגנים. נתמזל מזלו של תקליט זה ונמצאו לו מן הטובים בשותפים שבשדה הלחן הישראלי. על כך אין לי אלא להודות".[8] לימים כתב עוד: "נורית גלרון היא הזמרת שלי: הטמפרמנט, המנעד, הקול הנמוך המתפרץ פתאום למיצוי אופראי".[9] גלרון, מנגד, כינתה את זך "המשורר שלי"[10] והעידה כי היא רואה באותו "משורר חכם מרגיש ומרגש" מי ש"נפלה בחלקי זכות גדולה לשיר את מילותיו".[8] באלבומיה הבאים ביצעה גלרון שירים נוספים של זך.

בשנת 1983, כשנה וחצי לאחר הופעת אלבומה של גלרון, הוציא שלום חנוך את אלבום הסולו שלו "על פני האדמה" (NMC), אשר כלל בעיקר ביצועים שלו לשירים שכתב לאמנים אחרים, כגון אריק איינשטיין ("הבלדה על יואל משה סלומון") ויהודית רביץ ("שיר ללא שם"), וכן ביצוע לשיר "כי האדם עץ השדה" שהלחין עבור גלרון. גם ביצוע זה זכה לחשיפה משמעותית.[11]

בשנת 1999 ראה אור בהוצאת תמוז הספר "כי האדם עץ השדה", שבו רוכזו שיריו המולחנים של זך.

תוכן השירעריכה

השיר יוצא מהרמז מקראי: הביטוי "כי האדם עץ השדה" מופיע בספר דברים כ, יט (פרשת שופטים) במסגרת דיני מלחמה ומצור. בפסוקים החותמים את הפרק נכתב:

(יט) כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן – כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת; כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר: (כ) רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא – אֹתוֹ תַשְׁחִית, וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה – עַד רִדְתָּהּ:

לחן, ביצוע והתקבלותעריכה

גלרון שרה את שירו של זך בלחנו של שלום חנוך, שהוגדר "מרגש"[5] ו"צבעוני ומלא ניואנסים",[12] כשהיא מלוּוה בנגינתם של משה לוי (קלידים), ירוסלב יעקובוביץ' (ליריקון (אנ')), מיקי שביב (גיטרה בס) ואהרלה קמינסקי (כלי הקשה). מבקר המוזיקה יוסי חרסונסקי קבע עם הופעתו של התקליט כי "כי האדם עץ השדה" הוא "היפה ביפים [שבאלבום], שבא לך לנגנו שוב ושוב [...] אפסותו של האדם כפי שמצאנו בכתובים (פרק מ' בישעיה) היא מר-גורלו בבלדה הזו, ואת מר-הגורל שבשיר מזמרת נורית כתחינה. במוסיקה המתנגנת באיטיות כמו כדי להעניק תחושה של מסע-חיים".[5] לימים הוסיף כי גלרון "הצליחה לשדר תחושת העצבות העמוקה, יפי הצליל הזה שחודר ומחלחל ומצמרר".[13] לדברי המבקר גיא טנא, הליריקון (מעין אבוב חשמלי) "מייחד את הצליל הבלעדי של השיר", והעיבוד והנגינה "יוצרים מעטפת מוסיקלית פיוטית ומלטפת לטקסט שנושא בחובו אופטימיות ופסימיות, עדנה ומרירות ואפשרות לגלרון לבטא פן מינורי ושקט יותר מתוך מנעד יכולותיה הווקאליות".[12]

כבר עם פרסומו הושמע השיר הנוגה ב"קול ישראל" לרגל הירצחו של אנואר סאדאת ולרגל מותו של משה דיין.[14] הוא הושמע רבות במלחמת לבנון הראשונה ("מבצע שלום הגליל"), שפרצה פחות משנה אחר כך, ביוני 1982, נמשכה כארבעה חודשים וגבתה יותר מ-650 הרוגים בצד הישראלי. בראיון בשנת 2011 העיד זך עצמו כי השיר נעשה לשיר אבל לאומי. כל פעם שהייתי הולך ברחוב ושומע אותו מחלונות הבתים הייתי רץ הביתה כדי לבדוק מי מת".[15]

השיר בדפוסעריכה

  • בתוך: נתן זך, כיוון שאני בסביבה: בצד השני של שינקין: שירים לספר חדש: בחרוזים ישנים וחדשים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1996.
  • בתוך: נתן זך, כי האדם עץ השדה: שירים ופזמונים שהולחנו; רישומים: רפי לביא, תל אביב: תמוז, 1999.

לקריאה נוספתעריכה

  • דפי קודיש, "ירידת כושר הריכוז של המשורר: הרהורים על שירתו המאוחרת של נתן זך", דימוי, 25 (תשס"ה), עמ' 76–77.
  • צבי לוז, "דבר והיפוכו: ארס-פואטיקה של נתן זך", מאזנים, פג,5–6 (תשע) 4–6. (המאמר באתר JSTOR)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ nrg מעריב, בא להם לשתף פעולה, באתר nrg‏, 7 בדצמבר 2009; טל גורדון, הזמרת של נתן זך: ראיון, "הבמה", 3 במרץ 2010; ynet, השירים הגנוזים של נורית גלרון, באתר ynet, 11 בדצמבר 2013; יונתן גת‏, נורית גלרון: "עדיין מתחברת לשירים טובים", באתר וואלה! NEWS‏, 13 בינואר 2014.
  2. ^ נתן זך, צפונית מזרחית: שירים 1967–1978, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ט 1979.
  3. ^ רדיו | מחווה לנתן זך, דבר, 21 בספטמבר 1979.
  4. ^ טל גורדון, הזמרת של נתן זך: ראיון, "הבמה", 3 במרץ 2010.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 יוסי חרסונסקי, תקליט משותף של משורר וזמרת, מעריב, 11 באוקטובר 1981.
  6. ^ זך הוא גם מי שהעניק לאלבום את שמו: "זו השעה בה נכתבו מקצת השירים וזו גם השעה שבה אני עצמי מרבה לשמוע מוזיקה ומוצא בה הרבה שמחה והפוגה מטרדות היום" (מתוך ההקדמה).
  7. ^ האלבום הופיע בהוצאה מחודשת בשנת 1990, ושוב ב-2013 בהוצאת מחודשת במסגרת סדרת "סימני דרך" של NMC, שלה נוספו הקלטות שירים מתוך המופע שקדם לאלבום.
  8. ^ 8.0 8.1 מצוטט אצל מבקר המוזיקה גיא טנא, נורית גלרון – שירים באמצע הלילה, שירים ופזמונים מאת נתן זך, בלוג "שני יסודות", באתר תרבות.il, פברואר 2014.
  9. ^ נורית גלרון, נתן זך, ואז בא לנו (NMC,‏ 2010); דבריו, שנדפסו בפתיחת החוברת שנספחה לאלבום, מצוטטים אצל סנונית ליס, מנוחה נכונה, באתר ערוץ עשר, 14 בפברואר 2010 (במקור, מאתר "nana10").
  10. ^ בן שלונורית גלרון משמרת באלבום החדש שלה את הקול והטעם המזוהים איתה, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2015.
  11. ^ עץ השדה באתר תרבות.il.
  12. ^ 12.0 12.1 גיא טנא, נורית גלרון – שירים באמצע הלילה, שירים ופזמונים מאת נתן זך, בלוג "שני יסודות", באתר תרבות.il, פברואר 2014.
  13. ^ יוסי חרסונסקי, נורית גלרון, שירים באמצע הלילה (אן אם סי מהדורה מחודשת דיסק כפול, 1981 סדרת "סימני דרך"), באתר "חרסונסקי מיוסיק", [27 בינואר 2014].
  14. ^ מירי פז, שירים טובים באמצע הלילה, דבר, 1 בנובמבר 1981.
  15. ^ אלי אליהונתן זך מדבר על שירה, משוררים ועל דור הסקס, באתר הארץ, 6 במאי 2011. באותה נשימה אמר זך: "אני לא איש פוליטי, במשך שנים רבות לא כתבתי שיר פוליטי. במלחמת לבנון לא יכולתי להתאפק ואז יצא השיר 'כי האדם עץ השדה'"; ואולם, כאמור, השיר התפרסם כבר בשנת 1981.