אדיר במלוכה

פיוט לחג הפסח
(הופנה מהדף כי לו נאה)

אדיר במלוכה (או כי לו נאה) הוא אחד מפיוטי פסח, המושרים בליל הסדר בסיום אמירת ההגדה של פסח. השיר נכתב לפי סדר אותיות הא"ב, וחרוזיו אחידים: "בִּמְלוּכָה" חורז עם "כַּהֲלָכָה", ו"ָיו" חורז בין השורות.

אדיר במלוכה

כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה
אַדִיר בִּמְלוּכָה, בָּחוּר כַּהֲלָכָה, גְּדוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֵה, כִּי לוֹ יָאֶה.
דָּגוּל בִּמְלוּכָה, הָדוּר כַּהֲלָכָה, וָתִיקָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
זַכַּאי בִּמְלוּכָה, חָסִין[1] כַּהֲלָכָה, טַפְסְרָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
יָחִיד[2] בִּמְלוּכָה, כַּבִּיר כַּהֲלָכָה, לִמוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
מוֹשֵׁל[3] בִּמְלוּכָה, נוֹרָא כַּהֲלָכָה, סְבִיבָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
עָנָיו בִּמְלוּכָה, פּוֹדֶה כַּהֲלָכָה, צַדִּיקָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
קָּדוֹשׁ בִּמְלוּכָה, רַחוּם כַּהֲלָכָה, שִׁנְאַנָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
תַּקִיף[4] בִּמְלוּכָה, תּוֹמֵךְ כַּהֲלָכָה, תְּמִימָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה, כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

פיוט זה הוא שיר שבח לאלוהים, וכולו מיוסד על פסוקים מהמקרא.

מחבר הפיוט עריכה

מחבר הפיוט אינו ידוע, אך הוא מופיע בנוסחי ההגדה מאמצע ימי הביניים.

יש שכתבו שהפיוט חובר לסעודה, ואינו שייך כלל לפסח[5]. כך למשל ביהדות תוניס נהגו לשיר שיר זה בשמחת תורה[6].

אמנם מספר טעמים נאמרו לבאר מדוע נכנס פיוט זה לסדר ההגדה[7].

בחלק מקהילות אשכנז, נוהגים כמנהג המהר"ם מרוטנברג לדחות את הכוס הרביעי עד אחרי פיוט זה[8].

לחנים וביצועים עריכה

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בחלק מהדפוסים:חנוך
  2. ^ בחלק מהדופסים:ישר.
  3. ^ בחלק מהדפוסים:מרום.
  4. ^ בחלק מהדפוסים:תמים.
  5. ^ כך כתב החוקר דניאל גולדשמידט בהגדה של פסח בהוצאתו (עמוד 97).
  6. ^ עיין לדוגמה בספר תפילות. הושענות והקפות. תר ץ. תונס, שמחת תורה, תר"ץ, באתר אוצר החכמה.
  7. ^ עיין במאמרו של פרופסור מאיר בר-אילן.
  8. ^ ראו מגן אברהם תפ:ב, וראו גם בהגדת רעדלהיים.