בית הסוהר מגידו
בית הסוהר מגידו (ידוע גם בשם כלא מגידו) הוא מתקן כליאה ישראלי הנמצא סמוך לצומת מגידו. בבית הסוהר מוחזקים כ-800 אסירים, כולם אסירים ביטחוניים השפוטים לתקופות מאסר שונות, למעט אגף פלילי אחד לאסירי עבודה בבית הסוהר[1].
 | |
| מראה מתל מגידו דרומה לעבר בית הסוהר מגידו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית סוהר  |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°34′16″N 35°11′23″E / 32.5711°N 35.1897°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   בית הסוהר מגידו | |
  | |
היסטוריה
עריכהבשנות ה-70 שימש כלא מגידו כבית כלא צבאי עבור כלואים לתקופות ארוכות[2]. לצידו התקיים מתקן נוסף לכליאת מפירי סדר מיהודה ושומרון. בדצמבר 1988 הוסב המתחם במלואו לכליאת אסיריים בטחוניים שהתרבו בעקבות פריצת האינתיפאדה הראשונה בסוף 1987, עם מספר מצומצם של חיילים חבושים שסייעו בעבודות אחזקה, ניקיון ואבטחה[3][4]. במקום היו כלואים בשיא האינתיפאדה בין 1,000 ל-2,000 אסירים. בפברואר 1989 פרץ בכלא מרד רחב היקף בעקבות ביטול ביקורי משפחות, ומאות אסירים ניסו לטפס על הגדרות. חיילי המשטרה הצבאית פתחו באש, הרגו אחד ופצעו 20[5].
בעקבות ניסיונות בריחה רבים שאירעו בכלא, כולל חפירת מנהרות בריחה, נחפר סביבו חפיר עמוק ממולא בבטון, כדי למנוע ניסיונות לחפור מנהרות מן הכלא החוצה[6][7].
בינואר 2005, חיילים המשרתים בכלא הואשמו במכירת כ-150 טלפונים ניידים לעצירים ביטחוניים[8].
ב-5 בפברואר 2005 הועבר הכלא לאחריות שירות בתי הסוהר[9]. בעבר הכלא היה בנוי כמחנה אוהלים, אך עם העברת האחריות על המתקן לידי השב"ס, החלה בכלא בניית אגפים קבועים, כתחליף לאוהלים[10].
כלא מגידו הוא הכלא הראשון שבו הועסקו חיילי שב"ס, במסגרת פרויקט שח"ס (שירות חובה סוהרים). חיילים אלה עוברים במסגרת השירות הסדיר שלהם קורס סוהרים ומשובצים לשירות ביטחוני בבתי הכלא.
ב-23 בפברואר 2013 מת בכלא ערפאת ג'רדאת, פלסטיני בן 30 שנעצר בידי השב"כ חמישה ימים קודם לכן. סיבת המוות שנויה במחלוקת. לטענת הפלסטינים הוא מת כתוצאה מעינויים, ואילו ישראל אומרת שמת כתוצאה מהפרעה בתפקוד הלב[11].
בשנת 2019 נערך בכלא תרגיל רחב היקף לתרגול מצב קיצוני בניהול מוני ביטן[12].
בסוף מרץ 2025 מת בכלא וליד חאלד עבדאללה אחמד, בן 17 מסילואד, שהיה עצור בחשד ליידוי אבנים ובקבוק תבערה. ממצאי נתיחת גופתו מעידים כי סבל מתת תזונה קיצוני[13].
פסיפס מגידו
עריכהבסוף שנת 2005, במסגרת חפירה ארכאולוגית באתר לגיו שנמצא בתוך תחומי הכלא, נמצאו פסיפס ושרידי מבנה, שהם ככל הנראה הכנסייה הקדומה בעולם[14]. ביולי 2006 החליטה ממשלת ישראל, בגלל חשיבותו ההיסטורית של האתר, שהכלא יפונה לטובת אתר תיירות[15]. בדצמבר 2009 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תוכנית להעתקת הכלא 2 ק"מ מערבה, כדי לפתוח למבקרים את שרידי הכנסייה[16]. באוקטובר 2014 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תיקון בתוכנית המתאר הארצית לבתי סוהר בישראל (תמ"א 24), עבור המיקום החדש של הכלא[17].
בקיץ 2023 הגיעו בקשות מהוותיקן וממוזיאון התנ"ך בוושינגטון להעביר את הפסיפס ממקומו ולהציגו בתערוכות ברומא או בוושינגטון.[18] לאחר תקופה של הכשרת הפסיפס, נוסף להכנת מקומו הנוכחי כמרכז מבקרים, בספטמבר 2024 פורסם כי הועבר לתצוגה במוזיאון בוושינגטון.[19]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- בית הסוהר מגידו, באתר השב"ס
הערות שוליים
עריכה- ^
יותם ברגר, שב"ס מנע מאסירים ביטחוניים שטענו כי עונו לפגוש רופא, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2016
- ^ המשטרה הצבאית הציגה שיטות בשיקום אסירים, דבר, 14 בנובמבר 1976
- ^ מתקני כליאה לעצירים מאזור יהודה ושומרון (עמ' 836), באתר מבקר המדינה, דוח שנתי 40 לשנת 1989 ולחשבונות שנת הכספים 1988, 20 באפריל 1990
- ^ עמירה הס, מכתב נפץ מבית הסוהר, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2020
- ^ פאיז עבאס, שמואל טל, העצורים בכלא מגידו טיפסו על הגדרות; החיילים פתחו באש, הרגו אחד ופצעו 20, חדשות, 9 בפברואר 1989
- ^ עצירים בכלא מגידו חפרו מנהרת בריחה, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2002
נחשפה מינהרה שחפרו אסירים פלשתיניים בכלא מגידו; תיכננו בריחה המונית לג'נין, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2002 - ^ פליקס פריש, כלא מגידו: שני עצירים חתכו את הגדר, באתר ynet, 9 במרץ 2003
- ^ עתי"ם, חיילים מואשמים במכירת כ-150 טלפונים ניידים לעצירים בטחוניים בכלא מגידו, באתר גלובס, 9 בינואר 2005
- ^ יהונתן ליס, שב"ס יפעל להעברת בתי הכלא הביטחוניים לאחריותו השנה, באתר הארץ, 30 במרץ 2005
- ^ יניב קובוביץ, נציב השב"ס: בישראל קיימים בתי כלא בלתי ראויים למגורים, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2011
- ^ ג'קי חורי וגילי כהן, עציר פלסטיני מת מדום לב בכלא מגידו: מהומות פרצו בכפרו, באתר הארץ, 23 בפברואר 2013
- ^ בינתיים בשב"ס: תרגיל תרחישי קיצון בכלא מגידו - פוסטה, באתר פוסטה, 4 בספטמבר 2019
- ^ הגר שיזף, נתיחת גופתו של עציר פלסטיני קטין שמת בכלא מעלה חשד שהורעב וסבל מהזנחה רפואית, באתר הארץ, 3 באפריל 2025
- ^ עמירם ברקת, פסיפס ושרידי מבנה שהתגלו בשטח כלא מגידו הם כנראה הכנסייה הקדומה בעולם, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2005
- ^ עמירם ברקת, כלא מגידו יפונה - ויהפוך לאתר תיירות, באתר הארץ, 10 ביולי 2006
- ^ אלי אשכנזי, מעבריינים לצליינים: כלא מגידו עובר דירה, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2009
- ^ אורי חודי, המועצה הארצית: להקים בית סוהר חדש ליד צומת מגידו, באתר גלובס, 7 באוקטובר 2014 רויטל חובל, שב"ס יוכל להקים את כלא הענק במגידו ללא התחשבות בצפיפות בתאים, באתר הארץ, 7 במאי 2014
- ^ ישראל מושקוביץ, מגידו, הוותיקן או וושינגטון? המאבק על הפסיפס שבכלא, באתר ynet, 16 באוגוסט 2023
- ^ רשות העתיקות, כ-20 שנה לאחר חשיפתו - הפסיפס הנדיר שהתגלה בחפירות רשות העתיקות בכלא מגידו, מוצג במוזיאון התנ"ך בוושינגטון, באתר פייסבוק, 17.9.24
