כליזמר (מסורת מוזיקלית)

מוזיקה יהודית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן חסר מידע על שימור הכליזמר, תחיית הכליזמר בימינו בארץ ובעולם ועל נגנים שאינם מישראל. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

מוזיקת הכְּלֵיזְמֶרִים (ביחיד: כְּלֵֽיזְמֶר, הלחם של המילים כלי־זמר) היא מוזיקה יהודית שמקורה ביהדות מזרח אירופה, ושורשיה מצויים גם במסורות מוזיקליות מקומיות.

כלי הנגינה העיקריים המשמשים במוזיקה זו הם קלרינט, כינור, תוף, קונטרבס ואקורדיון. בעבר היה הכינור הכלי הנפוץ ביותר, אך כיום נגינה על קלרינט היא הנפוצה ביותר בקרב כליזמרים. ניגון הכליזמרים נעשה לעיתים על ידי נגן בודד אך לרוב מאורגן כלהקה הכוללת בין שלושה לשלושה עשר נגנים. להקות קטנות של כליזמרים כוללות כלי סולו (קלרינט/כינור), כלי בס (הקונטרבס) וכלי הקשה (תוף) ששימש למקצב. בלהקות גדולות היו שני כינורות כאשר אחד מהם משמש כינור שני וכן שני חלילים או חצוצרות, קונטרבס וכלי הקשה מסוגים שונים: צימבאַל, תוף או מצלתיים.

נגינת הכליזמרים במזרח אירופה ליוותה את מרבית אירועי מחזור החיים בקהילות השונות ובכלל זה אירועי שמחה ואבל. כיום, מוזיקת הכליזמרים מנוגנת בעיקר בחתונות וכן בשמחות קהילתיות וכלל־יהודיות אחרות דוגמת הכנסת ספר תורה ואירועי ל"ג בעומר במירון. מתחילת שנות האלפיים ישנה עדנה מחודשת למוזיקת הכליזמרים, וישנם פסטיבלים ואירועי כליזמר רבים ברחבי ישראל, שאורכם מערב אחד ועד שלושה ימים. פסטיבלים כאלו יש מדי שנה בצפת, ברעננה, בעמק חפר, ועוד.

נגני כליזמרים מפורסמים כיום הם גיורא פיידמן, ישראל זוהר, מוסא ברלין, חיליק פרנק, ברני מרינבך, אנדי סטטמן נחמן צוקר ואברהם בלטי.

תקופהעריכה

רוב הפעילות של להקות הכליזמרים היה בין השנים סוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20, אבל עד היום אפשר לראות ולשמור על מסורת כליזמרים.

מאפיינים מוזיקלייםעריכה

שורשי מוזיקת הכליזמר במוזיקות עממיות במזרח אירופה, כמו מוזיקה בלקנית, צוענית ויוונית, שאומצו על ידי נגני כליזמר יהודים. המאפיינים המוזיקליים המרכזיים של הכליזמר כוללים שימוש במודוסים (למשל מודוס אהבה רבה ומי שברך), מלודיות מורכבות שדורשות יכולת טכנית גבוהה, ומקצבים מהירים. מאפיינים אלו מעצבים את מוזיקת הכליזמר כסוערת, סוחפת, ומלאת רגש, בהתאם לשימושה באירועי שמחה ואבל.

שימור ופעילותעריכה

כיום אפשר למצוא פעילות כלי זמר בל"ג בעומר במירון ובחצרות חסידים, באירועים בקהילות חרדיות שמרניות, ובאירועים שעורכים נגנים של כלי זמר. מסורות כלי זמר עוברות ממנגן למנגן, ומספר מכונים עוסקים בשימור מוזיקת כלי זמר, כמו הפונוטקה, הספרייה הלאומית למוזיקה, ואחרים[1].

החל משנת 1987 נערך פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי בצפת. כמו כן, החל מהעשור השני של המאה ה-21, נערך מדי קיץ פסיטבל הכליזמרים הבינלאומי של ירושלים, בהשתתפות נגני כליזמר מכל העולם, בניהולו המוזיקלי של חנן בר סלע[2].

בעקבות התעוררות ההתעניינות במוזיקת כליזמרים בארץ ובעולם, הוקמו מספר להקות כליזמר, וביניהם להקת Flying Bulgar Klezmer Band בקנדה, ותזמורת הכליזמר הצועני של ברצלונה[3].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.