ויקיפדיה

כלכלת טרור

אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה עם הערך "טרור כלכלי".

כלכלת טרור הוא תחום בכלכלה העוסק בחקר הטרור. התחום עושה שימוש בכלי ניתוח כלכליים כדי לחקור תופעות הקשורות בטרור, בהשפעת הטרור על הכלכלה ובתופעות ומאפיינים כלכליים המשפיעים על הטרור. דוגמאות לכך הם מחקרים על הקשר שבין השכלה ועוני לטרור, השפעות המצב הכלכלי על תדירות ואיכות הטרור, העלות הכלכלית של הטרור, השפעת הטרור על שוק ההון ושווי חברות מסחריות, יעילות הלוחמה בטרור והשפעת הטרור על התנהגות הפרטים, קבוצות וחברות. התחום עושה שימוש גם בכלים של כלכלה התנהגותית.

טיסה 175 של יונייטד איירליינס פוגעת במגדל הדרומי של מרכז הסחר העולמי במהלך הפיגועים ב־11 בספטמבר 2001 בעיר ניו יורק.

ניתן למצוא מחקרים העוסקים בכלכלת טרור כבר משנות ה-70 של המאה ה-20, אך מאז מתקפת הטרור בארצות הברית ב-2001 התרחב המחקר בתחומי הכלכלה ומדע המדינה ונוספו לו תרומות אמפיריות ותאורטיות משמעותיות. עם זאת, חוקרים וקובעי מדיניות לעיתים חלוקים על מידת ההשפעה של הכלכלה בכל הנוגע לטרור, והאם שיקולים כלכליים ומדיניות כלכלית מותאמת אכן יעילים להבנת וללוחמה בטרור.

טרור ועוני עריכה

עם התעצמותו של הטרור כטקטיקה מובילה של מאבק אלים, המופנה בעיקר כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות, חברתיות, דתיות או כלכליות,[1] מתקיים דיון ציבורי ואקדמי על מקורותיו ושורשיו של הטרור והגורמים לו. בפרט, נסוב הדיון על הקשר בין עוני לטרור, ועל השאלה העיקרית האם עוני גורם לטרור.

הקשר בין עוני ובחירה בטרור עריכה

במשך שנים רבות רווחה התפיסה שעוני מהווה גורם מנבא מרכזי להופעתו של טרור, ולבחירה של אנשים להפוך לטרוריסטים. תפיסה זו הובעה בדבריהם של מנהיגים רבים. למשל, בנאום של נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש שבו אמר: "אנו נלחמים בעוני כי תקווה היא התשובה לטרור".[2] דוגמה נוספת ניתן למצוא בדבריו של טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה שאמר לאחר הפיגוע ברכבת התחתית בלונדון: "לבסוף אנו מבינים כעת, אם לא עוד קודם לכן, שכשאר ביבשת אחת מתפתחים קיצונים, פנאטיזם או עוני, ההשלכות לכך לא נשארים באותה היבשת לבדה".[3] גם שר האוצר הפלסטיני עומאר עבד אל ראזק, רמז לקשר מובהק בין עוני וייאוש לבין טרור, בראיון שנתן ב-2006: "היחסים עם ישראל לא יישארו כל כך רגועים. אני בטוח בזה. אני לא אומר שאנו כממשלה נדחוף לכיוון הזה, אולם הרעבה, בעיות כלכליות ואי תשלום משכורות יבואו לידי ביטוי ביותר פעולות התנגדות ובעיות ביטחון".[4]

תפיסה זו נובעת מחשיבה כלכלית רציונלית, לפיה צעדיו של אדם נובעים מחישוב של רווח והפסד. טרור הוא אמצעי קיצוני, הכרוך בנטילת סיכון בכליאה או בסכנת חיים ממשית (ואף בהתאבדות), שסביר שננקט מתוך ייאוש ודיכוי, וכך הגיוני על פי חשיבה כזו שיבחרו בו אלו המצויים עם הגב אל הקיר, כלומר אלו שאין להם מה להפסיד. פיגועי טרור רבים, ובפרט אלו שנצרבו בתודעה הציבורית, בוצעו בידי פעילי טרור מחברות הנחשבות לנחלשות באופן יחסי, וכוונו כלפי חברות חזקות, ומחקר העלה כי מיעוט הסובל מאפליה ומפערים כלכליים בחברה מסוימת הוא גורם מנבא חזק לטרור מקומי.[5] המצדדים בגישות אלו יבקשו לנקוט בצעדי מדיניות אשר צפויים לצמצם פערים ולהשקיע תקציבים בחינוך ובמוביליות חברתית כך שתצטמצם האפליה ולבסוף יצטמצם גם מספר הפעילים הפונים לבחירה בטרור.

אולם, מרבית המחקרים האיכותניים והכמותניים מראים שלכל הפחות לא ניתן להצביע על קשר ישיר בין עוני וטרור. אין אף נתון כלכלי, דוגמת תמ"ג, מדד ג'יני, אחוזי אבטלה או מדדים אחרים, שיכול לנבא באופן חד משמעי הופעתו של טרור במדינה מסוימת.[6] מחקרים מראים כי טרור פורח לעיתים דווקא בזמן של פריחה כלכלית.[7] מחקרים העלו כי אוכלוסיות עניות נוטות לתמוך פחות בפעולות טרור מאשר אוכלוסיות אמידות. למשל, מחקר שבוצע בחברה הפלסטינית, מציג תמיכה רחבה יותר לביצוע פעולות טרור דווקא במשפחות אמידות ובעלות אמצעים.[8] בדומה, מחקר שבוצע בפקיסטן[9] מראה שאנשים בעלי הכנסה נמוכה אינם תומכים בארגונים אלימים. במחקר של אלן קרוגר (אנ') נמצא שמרבית הטרוריסטים מגיעים דווקא ממשפחות אמידות באופן יחסי.[10] למשל, החזבאללה נוסד ומנוהל בידי אליטות לבנוניות;[10] אוסאמה בן לאדן, מנהיגה של אל-קאעידה, היה אדם משכיל ויורש של מיליונים; האינתיפאדה השנייה הגיעה דווקא בתקופה של פריחה בכלכלה הפלסטינית[10] ועוד. ממחקר זה עולה כי טרור הוא מעין ביטוי של השתתפות פוליטית. על פי רוב, השתתפות כזו היא נחלתם של אנשים בעלי משאבים, זמן פנוי והשכלה. לאנשים עניים אין את כל אלו, שכן עיקר זמנם מוקדש לפרנסה ולראייה קצרת טווח על חיי היומיום.

הקשר בין עוני ו"איכות" הטרור עריכה

ביצוע פיגועי טרור, ובפרט פיגועי טרור מורכבים ו"איכותיים", דורש ידע, כוח-אדם ומשאבים רבים. ארגוני הטרור מתמודדים בפעולותיהם מול כוחות ביון, שיטור וצבא עתירי יכולות מכל רחבי העולם, ועל-כן, כדי להגיע להצלחות והישגים, עליהם לתכנן בקפידה כל פעולה, לגייס אליה משאבים, להתחמש, ובעיקר לבחור את כוח האדם הנכון למשימה. ארגוני הטרור זוכים אמנם, בייחוד בתקופות של לחימה עצימה, לתמיכה עממית רחבה יחסית, אך בוחרים בקפידה את אנשיהם.[11] מחקר מראה כי מרבית המחבלים המתאבדים באינתיפאדה השנייה היו מעין "אליטה משרתת" - בעלי תואר אקדמי, ובאופן כללי היו משכילים באופן משמעותי מהפלסטיני הממוצע.[11] לעומת זאת, טרור יחידני, דוגמת פיגועי דריסה או סכינאות, שונה בהקשר זה, ולעיתים נובע גם מתוך מצוקה כלכלית או אישית אחרת. כלומר, נמצא קשר מובהק בין "איכות" הפיגוע ל"איכות" המבצע – ככל שמבצע הפעולה משכיל יותר ומגיע מרקע אמיד יותר כך הפיגוע יהיה קטלני יותר ויופעל נגד מטרות חשובות יותר.[12]

טרור ושוק ההון עריכה

מחיריהם של מניות, איגרות חוב וניירות ערך אחרים משקפים, במידה רבה, את ציפיותיהם של המשקיעים לגבי העתיד.[13][14] באופן מצטבר, שינויים אלו יכולים לבטא את הציפיות של המשקיעים בנוגע לכלל שוק ההון ואף בנוגע למצב המאקרו-כלכלי העתידי של המשק. מאפיין מרכזי של מניות וניירות ערך אחרים בשוק ההון הוא הנזילות שלהם, כלומר, היכולת לקנות ולמכור נכסים היא קלה, זולה באופן יחסי וכמעט מיידית. נזילות זו מביאה לכך ששוק ההון 'רגיש', במידה רבה, לאירועים חריגים. בין אם מדובר על אירועים בתוך העולם הפיננסי כמו פרסום דוחות או חדשות בנוגע לחברות מסוימות ובין אם מדובר על אירועים חיצוניים כמו אסונות טבע, משברים פוליטיים או המצאות טכנולוגיות – המשקיעים נוטים להגיב, ומהר. תגובותיהם משקללות, בין היתר, את החששות, התקוות, ההזדמנויות והסיכונים הגלומים באירוע ובהשלכותיו. אירועים שליליים, כמו מתקפות טרור, מקטינים את רמת הוודאות, או לכל הפחות את תחושת הוודאות, ועלולים 'להבריח' את המשקיעים מנכסים ברמת סיכון גבוהה אל עבר נכסים בטוחים יותר או להחזקה במזומן. מאפיינים אלו, יחד עם התקיימות תחרות משוכללת באופן יחסי והזמינות הגבוהה של נתונים, הביאו חוקרי כלכלה רבים להתעסק בהשפעה של אירועי ואיומי טרור על שוק ההון ובשימוש בשוקי ההון לצורך אומדן השפעות של טרור על המשק או על תעשיות מסוימות. באופן ייחודי, המחקר בתחום החל בתחילת המאה ה-21, ובפרט לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ומחקר קודם בתחום נדיר עד לא קיים.[15]

סוגי מתקפות טרור עריכה

מחקריהם של אלדור ומלניק,[16][17] ומחקרים נוספים שבדקו את ההשפעות של מתקפות טרור מסוגים שונים, מצאו כי לפיצוצים והפצצות בכלל, ולפיגועי התאבדות בפרט, השפעה קשה משמעותית על שוק ההון מאשר לסוגים אחרים של מתקפות וכי ככל שמספר הנפגעים גדול יותר כך גם ההשפעה על שוק ההון.[18][19][20][21]

טווחי זמן עריכה

ההשפעה של מתקפות טרור על שוק ההון יכולה להיגרם בשתי דרכים עיקריות. בראשונה, חוסר הודאות והבהלה אשר נגרמים כתוצאה מהטרור, 'מבריחים' את המשקיעים מנכסים מסוכנים כמו מניות לנכסים בטוחים יותר כמו איגרות חוב, זהב או להחזקה במזומן. השפעה זו צפויה להיות קצרת טווח ולפוג. בשנייה, משקיעים חוששים מפגיעה ריאלית בכלכלה כתוצאה ממציאות מתמשכת של טרור ומההשפעות המאקרו-כלכליות שלו ובמקרה כזה ההשפעה עלולה להיות ארוכת טווח.

בעוד החוקרים אלדור ומלניק מצאו השפעות ארוכות טווח[16] חוקרים אחרים לא מצאו השפעות ארוכות טווח מובהקות, למעט כתוצאה מפיגועי 11 בספטמבר.[22] מחקרים שבדקו את ההשפעות קצרות הטווח מצאו כי השווקים נוטים להתאושש תוך 15 יום,[23] שבוע (למעט פיגועי 11 בספטמבר)[24] או אפילו יום אחד[18][25][26] וכי קיימת שונות בין מדינות.[27]

מחקרים שבדקו את עוצמת ההשפעות של מתקפות טרור לאורך זמן מצאו כי לאורך השנים הן הולכות ונעשות חלשות יותר. חוקרים מסוימים[28]הסבירו זאת על ידי המערכת הבנקאית אשר נעשתה יציבה יותר בעוד אחרים טענו כי השווקים נוטים ליצור 'נורמליזציה' של מתקפות טרור וכי המשקיעים התרגלו לטרור ומגיבים פחות בפאניקה.[29][30] מחקרים אחרים לא מצאו היחלשות של השפעות הטרור על השווקים.[16][31]

השוואה בין סקטורים וסוגי חברות עריכה

אחד המחקרים הראשונים והמרכזיים שעסק בהשפעה של טרור על שוק ההון בחן את הסכסוך בחבל הבסקים בספרד. הוא מצא כי מעבר לפגיעה בתוצר לנפש, מניות של חברות ששיעור ניכר מפעילותן הוא בחבל הבסקים נטו להיות 'רגישות' יותר ביחס למצב הביטחוני – הפגינו ביצועים חיוביים יותר עם הפסקת האש וביצועים שליליים יותר כאשר היא הסתיימה ואיום הטרור חזר.[32] מחקרים נוספים מצאו שונות בין הסקטורים השונים בכלכלה; חברות בסקטור הביטוח הפגינו ביצועים שליליים במיוחד, כנראה לאור חשש מעלויות עתידיות שיהיו להן כתוצאה ממתקפות, חברות בסקטור התעופה הפגינו ביצועים שליליים במיוחד גם הן, כנראה כתוצאה מהחשש מירידה בביקוש לטיסות ואילו סקטור הבנקאות הפגין 'אדישות' למתקפות הטרור.[33][34] מחקרים נוספים, כמו מחקריהם של בר רבי וקלור, מצאו כי על אף שהשוק בכללותו נפגע כתוצאה מהטרור, חברות בסקטור הביטחוני הושפעו דווקא בצורה חיובית, כנראה כתוצאה מהציפייה לגידול בביקוש למוצרים ולשירותים אותם הם מספקים.[35] מחקר שנעשה על שוק ההון בפקיסטן מצא כי חברות בתחום האנרגיה, התעשייה והתקשורת חוו פגיעה קשה כתוצאה ממתקפות טרור ואילו חברות פיננסיות, חברות הטבק וחברות בסקטור הבריאות הושפעו בצורה חיובית.[31]

השוואה בין מדינות עריכה

קיימים הבדלים בעוצמת ההשפעה של מתקפות טרור על שוקי ההון במדינות שונות. מחקרים הראו כי מדינות מפותחות נוטות להגיב בצורה טובה יותר למתקפות טרור מאשר מדינות מתפתחות.[36][37] מחקרים אחרים מצאו שונות גדולה גם בין מדינות מפותחות.[16][38]מחקרים אחרים מצאו כי דווקא מדינות מפותחות נטו להגיב בצורה פחות טובה למתקפות טרור מאשר מדינות מתפתחות.[39][23] חלק מהחוקרים[40] הסבירו את הפערים בכך שמדינות בעלות שוקי הון מפותחים ו'בריאים' יותר נטו להגיב בצורה טובה יותר למתקפות טרור ואילו חוקרים אחרים טענו שדווקא שוקי הון משוכללים יותר הם אלו שמגיבים יותר בחדות למתקפות טרור.[16] מחקר נוסף טוען כי השונות בין המדינות נובעת ברובה מהרמה בה המדינה 'הופתעה' מהטרור ומעוצמת הרגש השלילי כתוצאה ממנו, מה שגרם לבהלה של המשקיעים. כלומר, על ידי בחינת הדיווחים בתקשורת מצאו החוקרים קשר בין כמה שהמתקפה נתפסה כמפתיעה ועוצמת הרגשות השליליים כתוצאה מהמתקפה לבין הפגיעה הכלכלית.[41]

השפעת הטרור הפלסטיני על כלכלת ישראל עריכה

את השפעת הטרור הפלסטיני על כלכלת ישראל יש לבחון בשני מעגלי השפעה. השפעה במישרין של פגיעה כלכלית בשל הרוגים, פצועים ונזק לרכוש; והשפעה בעקיפין הכוללת פגיעה בהיבטים כלכליים רחבים אשר ניתן לחלק לשלושה סוגים:

  1. פגיעה כתוצאה מתגובת הציבור לטרור – שינוי בדפוסי ההתנהגות והצריכה ברמה היום-יומית, אשר באה לידי ביטוי במסחר, בתיירות, בתרבות, בפנאי, בתחבורה ועוד.
  2. פגיעה כתוצאה מתגובת הממשלה לטרור – פגיעה כלכלית הנגרמת עקב גידול בהוצאה על עלויות ביטחון – הוצאות ביטחון שוטפות, הוצאות צבאיות, רכישת אמצעי ביטחון או מימון בינוי (כגון מחסומים בדרכים וגדר הפרדה).
  3. פגיעה בהיבטים מקרו-כלכליים, כגון השקעות פיננסיות, יציבות שוקי ההון ושיעור המובטלים.

בעוד את ההשפעות הישירות של הטרור על הכלכלה אפשר לאמוד, את ההשפעות העקיפות קשה יותר למדוד, להעריך ולכמת לסכום מדויק.[42] הטרור יוצר אווירה של חוסר ביטחון, אי-יציבות ופחד, שמביאים לפגיעה בפעילות כלכלית קיימת, וכן לפגיעה בפוטנציאל הצמיחה של המשק. מטבע הדברים, ההשפעות העקיפות על המשק דומיננטיות יותר בתקופות של טרור מתמשך, ולא באירועי טרור בודדים. בספרות המקצועית יש התייחסות ל"אווירת טרור", אשר מביאה לעיתים להשלכות כלכליות ארוכות טווח.

אווירת הפחד וחוסר הביטחון הן חלק משמעותי מפעולות הטרור, ועבור חיזוק תחושות אלו ארגוני טרור מאופיינים באלימות קיצונית ובבחירת יעדים ומועדים באופן שייראה אקראי. האקראיות מגבירה את תחושת הפחד, ופוגעת קשות ביכולת של המדינה לספק לתושבים תחושת ביטחון. כך נוצרת השפעה משתקת שמביאה לשיבוש שגרת החיים במדינה, אשר טומנת בחובה גם פגיעה משמעותית בכלכלה.[43]

התפשטות תחושת הפחד ניתנת למחקר ולהערכה. בסקר שנערך בישראל בשנת 1999, עליו מתבסס אלרן מאיר במחקרו משנת 2006, נשאלו ישראלים "האם אתה חושש שאתה או מי מבני ביתך יהיו קורבן לתקיפת טרור?" ו-58% השיבו "חושש" או "חושש מאוד". לאותה השאלה בשנת 2002, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, שיעור המשיבים כי הם חוששים או חוששים מאוד עלה ל-92%.[44]

בנוסף, הפחד מהטרור משפיע ביתר שאת על הפגיעה הכלכלית, וזאת בשל ההשפעה של רמה גבוהה של אמוציונאליות על קבלת החלטות בחוסר ודאות; בסיטואציה של פחד אנשים נוטים לפעול בהתאם לתרחיש הגרוע מכל, מבלי להתחשב בהערכת ההסתברויות השונות לכל תרחיש.[45] כמו כן, החוקרים גרי בקר ויונה רובינשטיין הציגו מודל כלכלי שבחן את שינויי ההתנהגות של הציבור לאחר אירועי טרור, בין היתר בעזרת נתונים על תעבורת המייל של נוסעים בחברות תעופה בארצות הברית, לפני ואחרי אירועי ה-11 בספטמבר. לטענתם, ההתייחסות לטרור דומה להתייחסות להתפרצות מגפה נדירה; הציבור משנה את התנהגותו במהירות על אף הסבירות הנמוכה יחסית לפגיעה האישית של כל פרט. שינוי ההתנהגות כתוצאה מפעולות טרור נובע מהפחד מפני הטרור, ולא מהערכת הסיכון הקונקרטי להיפגע ממנו.[46]

פגיעה מקרו-כלכלית עריכה

לפי מחקר של בנק ישראל, התגברות אירועי הטרור בשנת 2000 הביאו לפגיעה משמעותית בצמיחה של הכלכלה בישראל – הפסד של כ-2% תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) פוטנציאלי בשנת 2001, הפסד של כ-1.3%-8.3% תמ"ג פוטנציאלי בשנת 2002, והפסד של כ-7%-8.1% תמ"ג פוטנציאלי בשנת 2003.[47] מחקר אחר הציג את השפעת הטרור על הכלכלה הישראלית, ומצא כי פעולות הטרור בין השנים 2000–2003 הביאו לפגיעה משמעותית בצמיחה, וכי ללא השפעת הטרור התוצר הלאומי הגולמי בישראל היה יכול להיות גבוה יותר ב-10%.[48]

האינתיפאדה השנייה הביאה לפגיעה משמעותית בהכנסתם של אזרחי ישראל, ולפי הערכות מחקריות בין השנים 2000–2003 הכנסתו של אזרח ישראלי ממוצע הייתה נמוכה ב-12.2% מהכנסתו הפוטנציאלית, אלמלא השפעות הטרור.[49]

בנוסף, לטרור פגיעה משמעותית בחיסכון הפרטי ובהשקעות,[48] ומחקר על הפעילות הכלכלית בישראל בשנות ה-80, בתקופת האינתיפאדה הראשונה, מציג כי בהינתן שלא היו כלל פעולות טרור באותה התקופה בישראל, הדבר היה עשוי להביא להכפלת שיעור החיסכון הפרטי.[50]

כמו כן, נתוני בנק ישראל משנת 2003 מציגים עלייה של 22% בחוב הממשלתי הכולל בתקופת האינתיפאדה השנייה, החל מפרוץ האינתיפאדה בספטמבר 2000. בסוף שנת 2003 סך חובות הממשלה עמדו על 507 מיליארד ₪, מתוכם תוספת חוב של 92 מיליארד ₪ בתקופת האינתיפאדה השנייה.[51]

יחס החוב-תוצר בישראל עלה גם הוא באופן משמעותי בהשפעת הטרור בתקופת האינתיפאדה השנייה, ועמד על 105% יחס חוב-תוצר בסוף שנת 2003 לעומת יחס של 89% בסוף שנת 2000. ליחס החוב-תוצר השפעה על קביעת דירוג האשראי של מדינת ישראל, וכן על תשלומי הריבית בישראל. בסוף שנת 2003, סך תשלומי הריבית של הממשלה מתוך התוצר עמד על 5.1% - שיעור גבוה משמעותית ביחס לתקופות ללא אירועי טרור, וביחס לממוצע מדינות ה-OECD באותה השנה.[51]

השפעת טרור על הוצאות ביטחון עריכה

מחקר של פול קרוגמן הראה כי בתקופת האינתיפאדה השנייה שיעור הוצאות הביטחון מסך התמ"ג בישראל עלה מ-9% ל-12%.[52] פיגועי הטרור וההתמודדות עימם יוצרים גידול בעלויות מנגנוני הביטחון השונים, בהוצאות על מבצעים צבאיים ופעולות ללוחמה בטרור, בעלויות של בינוי ורכש, דוגמת הקמת מחסומים בכבישים, בניית גדר ההפרדה, הקמת עמדות שמירה ורכש גלאי מתכות ומכונות שיקוף בכניסה לגופים ציבוריים, מוסדות לימוד, עסקים ומקומות בילוי, וכן במימון העסקה נרחבת של מאבטחים.

פגיעה בפעילות עסקית עריכה

מחקרים מראים כי פיגועי טרור פוגעים בפעילות הכלכלית של חברות, בהצלחתן העסקית וברווחיהן, וכי הטרור הפלסטיני פגע ביצוא של ישראל במרבית ענפי המשק.[35]

מחקרם של קלוד בר רבי וקלור אסטבן בוחן את השפעת הטרור על הערכת השווי של חברות ישראליות הנסחרות בשווקים האמריקאיים, ומבסס את הטענה כ הטרור מביא לפגיעה כלכלית בחברות. עבור החברות הלא ביטחוניות נצפו תשואות נמוכות באופן חריג בהשוואה לקבוצת הביקורת של החברות האמריקאיות, בתקופות עם ריבוי אירועי טרור. עם זאת, ולצד הפגיעה הכלכלית הקשה אשר מסב הטרור לחברות, ניכר כי לטרור השפעה חיובית על הצלחתן הכלכלית של חברות ביטחוניות, העוסקות בהגנה, באבטחה ובאמצעי לוחמה נגד טרור, ובפרט על יצוא מוצרים של חברות ביטחוניות ישראליות.[35]

השפעת טרור על שוקי ההון עריכה

מחקר של הרשות לניירות ערך על פעולות טרור בישראל מציג את השפעות הטרור על שוק ההון, על ידי נתונים על הירידה בשערי המניות לאחר פעולת טרור, וממנו עולה כי בתגובה לפיגוע טרור נמצאה ירידה בשיעור ממוצע של למעלה מ-0.4%. כמו כן, מהנתונים עולה כי טרור משפיע על אופי ההשקעות בשוק, ובשל אי הוודאות אשר מאפיין תקופות עם פעולות טרור תכופות, משקיעים נוטים לעבור מהשקעה במניות להשקעה באפיקים סולידיים, דוגמת איגרות חוב ממשלתיות.[53]

השקעות ישירות של זרים עריכה

השקעות של זרים במדינה הוא על פי רוב תחום רגיש להשפעות פוליטיות ולכן סובל מתנודתיות. ממחקר על השקעות זרים במדינות בתקופות בהן חוו פעולות טרור, עולה כי הטרור משפיע על ההשקעות הזרות ומביא להפחתה משמעותית של ההשקעות הזרות, ביחס לתקופות ללא פעולות טרור.[54]

כמו כן, נמצא כי גידול במדד סיכוני טרור עלול לגרום לירידה של ביחס שבין מלאי ההשקעות הזרות במדינה לבין התוצר המקומי שלה.[55]

פגיעה בתיירות עריכה

מחקרים הראו כי בעקבות האינתיפאדה השנייה ישראל חוותה פגיעה משמעותית בתיירות, אשר באה לידי ביטוי בירידה של שליש בכמות התיירים בשנים 2000–2003 לעומת העשור הקודם.[56]

טרור מביא לפגיעה גם בתיירות פנים, אך הפגיעה החמורה ביותר הייתה בתיירות חוץ, ובפרט בתיירים המגיעים לארץ למטרה של חופשה, בילוי או צליינות.[57] תיירות מהסוג הזה מאופיינת ב"אפקט תחלופה" גבוה – ניתן למצוא יעד אלטרנטיבי לחופשה.[58]

גם במדינות אחרות בעולם, ובפרט באירופה, פעולות טרור הביאו לפגיעה משמעותית להכנסות מתיירות, לפיטורי עובדים מענף התיירות ובפגיעה קשה בעסקים אשר תיירות היא חלק מרכזי בהכנסות שלהם.[59]

פגיעה בתרבות פנאי עריכה

אחד המאפיינים של טרור הוא השפעה על תרבות הפנאי, בין היתר בשל הימנעות תושבים מהגעה לאירועים מרובי משתתפים, מקומות צפופים, וככלל, צמצום השהות במרחב הציבורי. במחקר שנערך בישראל בתקופת השיא של האינתיפאדה השנייה, 30% העידו כי לא יוצאים מהבית, זאת בהשוואה ל-2% בלבד שהעידו על כך בסוף שנת 2000, בתחילתה של האינתיפאדה השנייה.

מספר המבקרים בקולנוע צנח גם הוא עם התגברות אירועי הטרור, ובחודשים מסוימים של תחילת שנות ה-2000 הייתה ירידה של 40% לעומת תקופה מקבילה.[44]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תופעת הטרור - הגדרת עבודה מוצעת, באתר lib.cet.ac.il
  2. ^ Briefing Room, The White House (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Colbert I. King, Homegrown Hatred, Washington Post
  4. ^ "אם ממשלת חמאס תיפול - תקום סומליה שנייה", באתר ynet, 12 באפריל 2006
  5. ^ James A Piazza, Poverty, minority economic discrimination, and domestic terrorism, Journal of Peace Research 48, 2011-03-28, עמ' 339–353 doi: 10.1177/0022343310397404
  6. ^ James A. Piazza, Rooted in Poverty?: Terrorism, Poor Economic Development, and Social Cleavages1, Terrorism and Political Violence 18, 2006-03, עמ' 159–177 doi: 10.1080/095465590944578
  7. ^ Claude Berrebi, Evidence about the Link Between Education, Poverty and Terrorism among Palestinians, Peace Economics, Peace Science and Public Policy 13, 2007-01-06 doi: 10.2202/1554-8597.1101
  8. ^ Roger Chapman, What Makes a Terrorist: Economics and the Roots of Terrorism, Terrorism and Political Violence 31, 2019-10-16, עמ' 1358–1359 doi: 10.1080/09546553.2019.1666576
  9. ^ Graeme Blair, C. Christine Fair, Neil Malhotra, Jacob N. Shapiro, Poverty and Support for Militant Politics: Evidence from Pakistan, American Journal of Political Science 57, 2012-07-16, עמ' 30–48 doi: 10.1111/j.1540-5907.2012.00604.x
  10. ^ 1 2 3 Alan B. Krueger, What Makes a Terrorist, Princeton: Princeton University Press, 2008-12-31, ISBN 978-1-4008-2883-8
  11. ^ 1 2 Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Human Capital and the Productivity of Suicide Bombers, Journal of Economic Perspectives 21, 2007-07-01, עמ' 223–238 doi: 10.1257/jep.21.3.223
  12. ^ Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Esteban Klor, Economic Conditions and the Quality of Suicide Terrorism, 2010-08
  13. ^ John F. Muth, Rational Expectations and the Theory of Price Movements, Econometrica 29, 1961-07, עמ' 315 doi: 10.2307/1909635
  14. ^ Eugene F. Fama, Random Walks in Stock Market Prices, Financial Analysts Journal 21, 1965-09, עמ' 55–59 doi: 10.2469/faj.v21.n5.55
  15. ^ George Andrew Karolyi, The Consequences of Terrorism for Financial Markets: What Do We Know?, SSRN Electronic Journal, 2006 doi: 10.2139/ssrn.904398
  16. ^ 1 2 3 4 5 Rafi Eldor, Rafi Melnick, Financial markets and terrorism, European Journal of Political Economy 20, 2004-06, עמ' 367–386 doi: 10.1016/j.ejpoleco.2004.03.002
  17. ^ רפי אלדור ורפי מלניק, בחינת ההשפעה של טרור ומדיניות אנטי-טרור על שוקי ההון, הרשות לניירות ערך, 2005
  18. ^ 1 2 Faheem Aslam, Hyoung-Goo Kang, How Different Terrorist Attacks Affect Stock Markets, Defence and Peace Economics 26, 2013-08-20, עמ' 634–648 doi: 10.1080/10242694.2013.832555
  19. ^ Rafi Eldor, Shmuel Hauser, Yoram Kroll, Sharbel Shoukair, Financial Markets and Terrorism: The Perspective of the Two Sides of the Conflict, Journal of Business Administration Research 1, 2012-08-05 doi: 10.5430/jbar.v1n2p18
  20. ^ FAHEEM ASLAM, AMIR RAFIQUE, ANEEL SALMAN, HYOUNG-GOO KANG, THE IMPACT OF TERRORISM ON FINANCIAL MARKETS: EVIDENCE FROM ASIA, The Singapore Economic Review 63, 2018-12, עמ' 1183–1204 doi: 10.1142/s0217590815501118
  21. ^ Shaen Corbet, Constantin Gurdgiev, Andrew Meegan, Long-Term Stock Market Volatility and the Influence of Terrorist Attacks in Europe, SSRN Electronic Journal, 2017 doi: 10.2139/ssrn.3033951
  22. ^ Sanjay Goel, Seth Cagle, Hany Shawky, How vulnerable are international financial markets to terrorism? An empirical study based on terrorist incidents worldwide, Journal of Financial Stability 33, 2017-12, עמ' 120–132 doi: 10.1016/j.jfs.2017.11.001
  23. ^ 1 2 Naceur Essaddam, John M. Karagianis, Terrorism, country attributes, and the volatility of stock returns, Research in International Business and Finance 31, 2014-05, עמ' 87–100 doi: 10.1016/j.ribaf.2013.11.001
  24. ^ Dirk Brounen, Jeroen Derwall, The Impact of Terrorist Attacks on International Stock Markets, European Financial Management 16, 2010-08-19, עמ' 585–598 doi: 10.1111/j.1468-036x.2009.00502.x
  25. ^ Konstantinos Drakos, Terrorism activity, investor sentiment, and stock returns, Review of Financial Economics 19, 2010-08, עמ' 128–135 doi: 10.1016/j.rfe.2010.01.001
  26. ^ Ibrahim Yasar Gok, Yavuz Demirdogen, Sefa Topuz, The impacts of terrorism on Turkish equity market: An investigation using intraday data, Physica A: Statistical Mechanics and its Applications 540, 2020-02, עמ' 123484 doi: 10.1016/j.physa.2019.123484
  27. ^ Christos Kollias, Stephanos Papadamou, Apostolos Stagiannis, Terrorism and capital markets: The effects of the Madrid and London bomb attacks, International Review of Economics & Finance 20, 2011-10, עמ' 532–541 doi: 10.1016/j.iref.2010.09.004
  28. ^ Andrew H. Chen, Thomas F. Siems, The effects of terrorism on global capital markets, European Journal of Political Economy 20, 2004-06, עמ' 349–366 doi: 10.1016/j.ejpoleco.2003.12.005
  29. ^ Kobi Peleg, James L. Regens, James T. Gunter, Dena H. Jaffe, The normalisation of terror: the response of Israel's stock market to long periods of terrorism, Disasters 35, 2010-08-23, עמ' 268–283 doi: 10.1111/j.1467-7717.2010.01203.x
  30. ^ Stelios Markoulis, Savvas Katsikides, The Effect of Terrorism on Stock Markets: Evidence from the 21st Century, Terrorism and Political Violence 32, 2018-03-14, עמ' 988–1010 doi: 10.1080/09546553.2018.1425207
  31. ^ 1 2 Imtiaz Arif, Tahir Suleman, Terrorism and Stock Market Linkages: An Empirical Study from a Front-line State, Global Business Review 18, 2017-03-16, עמ' 365–378 doi: 10.1177/0972150916668604
  32. ^ Alberto Abadie, Javier Gardeazabal, The Economic Costs of Conflict: A Case Study of the Basque Country, American Economic Review 93, 2003-02-01, עמ' 113–132 doi: 10.1257/000282803321455188
  33. ^ Sascha Kolaric, Dirk Schiereck, Are stock markets efficient in the face of fear? Evidence from the terrorist attacks in Paris and Brussels, Finance Research Letters 18, 2016-08, עמ' 306–310 doi: 10.1016/j.frl.2016.05.003
  34. ^ Marc Chesney, Mustafa Karaman, Ganna Reshetar, The Impact of Terrorism on Financial Markets: An Empirical Study, SSRN Electronic Journal, 2010 doi: 10.2139/ssrn.1579674
  35. ^ 1 2 3 CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR, The Impact of Terrorism on the Defence Industry, Economica, 2008-12 doi: 10.1111/j.1468-0335.2008.00766.x
  36. ^ K. Peren Arin, Davide Ciferri, Nicola Spagnolo, The price of terror: The effects of terrorism on stock market returns and volatility, Economics Letters 101, 2008-12, עמ' 164–167 doi: 10.1016/j.econlet.2008.07.007
  37. ^ William J. Procasky, Nacasius U. Ujah, Terrorism and its impact on the cost of debt, Journal of International Money and Finance 60, 2016-02, עמ' 253–266 doi: 10.1016/j.jimonfin.2015.04.007
  38. ^ Christos Kollias, Stephanos Papadamou, Vangelis Arvanitis, Does Terrorism Affect the Stock-Bond Covariance? Evidence from European Countries, Southern Economic Journal 79, 2013-04, עמ' 832–848 doi: 10.4284/0038-4038-2012.309
  39. ^ George Andrew Karolyi, Rodolfo Martell, Terrorism and the Stock Market, SSRN Electronic Journal, 2006 doi: 10.2139/ssrn.823465
  40. ^ R. Barry Johnston, Oana M. Nedelescu, The impact of terrorism on financial markets, Journal of Financial Crime 13, 2006-01, עמ' 7–25 doi: 10.1108/13590790610641233
  41. ^ Panayiotis Papakyriakou, Athanasios Sakkas, Zenon Taoushianis, The impact of terrorist attacks in G7 countries on international stock markets and the role of investor sentiment, Journal of International Financial Markets, Institutions and Money 61, 2019-07, עמ' 143–160 doi: 10.1016/j.intfin.2019.03.001
  42. ^ Todd Sandler, Walter Enders, Terrorism, Economic Development, and Political Openness, Cambridge: Cambridge University Press, 2008, עמ' 17–47, ISBN 978-0-511-75438-8
  43. ^ תובל-משיח רבקה ושלו אריה, אפידמיולוגיה של תגובות נפשיות לטרור מתמשך בקרב מבוגרים בישראל, בריאות הנפש בצל טרור, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב, 2005
  44. ^ 1 2 אלרן מאיר, חוסן לאומי בישראל – השפעות האינתיפאדה השנייה על החברה הישראלית, תל- אביב: מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל-אביב, 2006
  45. ^ Cass R. Sunstein, The Risks of Terrorism, Boston, MA: Springer US, 2003, עמ' 23–38, ISBN 978-1-4419-5428-2
  46. ^ Becker, Gary S., Fear and the response to terrorism : an economic analysis, Centre for Economic Performance, 2011
  47. ^ בנק ישראל, דין וחשבון 2003 (התוצר לענפיו)
  48. ^ 1 2 Eckstein, Z., & Tsiddon, D., Macroeconomic consequences of terror: theory and the case of Israel, Journal of Monetary Economics 51, 2004, עמ' 971–1002 doi: 10.1016/j.jmoneco.2004.05.001
  49. ^ Persitz Dotan, The economic effects of terrorism: counterfactual analysis of the case of Israel, Work. Pap., Dep. Econ., Tel Aviv Univ., 2007
  50. ^ David Fielding, Counting the Cost of the Intifada: Consumption, Saving and Political Instability in Israel, Public Choice 116, 2003-09-01, עמ' 297–312 doi: 10.1023/A:1024831518541
  51. ^ 1 2 בנק ישראל - הודעות לעיתונות - החוב הממשלתי בשנת 2003, באתר boi.org.il
  52. ^ Krugman Paul, ?The Costs of Terrorism: What Do We Know, Princeton University, 2004
  53. ^ אלדור רפי, האוזר שמואל ורפי מלניק, בחינת ההשפעה של טרור ומדיניות אנטי-טרור על שוקי ההון, רשות לניירות ערך, 2005
  54. ^ Walter Enders, Todd Sandler, Terrorism and Foreign Direct Investment in Spain and Greece, Kyklos 49, 1996, עמ' 331–352 doi: 10.1111/j.1467-6435.1996.tb01400.x
  55. ^ Alberto Abadie, Javier Gardeazabal, Transnational Terrorism, Routledge, 2019-11-11, עמ' 283–310, ISBN 978-1-315-23569-1
  56. ^ Saleh Basel, The Intifada's Impact on Tourism in Israel: An Interrupted TimeSeries Approach, 2003
  57. ^ שהרבני, רן, 1969 - מחבר, השפעת הטרור, התדמית ומשתנים כלכליים על ביקורי תיירים מסוגים שונים בישראל
  58. ^ Teitler and Benjamin Bental, Terrorism Risk and Its Impact of Tourism, Working paper series–Economics of National Security, 2010
  59. ^ "הטרור מחבל בכלכלת אירופה". TheMarker. 2016-08-02. נבדק ב-2021-03-12.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כלכלת_טרור&oldid=38170114"