כלכלת ניו אינגלנד

כלכלת ניו אינגלנד היא אחת מהכלכלות המרכזיות והחשובות בארצות הברית, בניו אינגלנד החלה המהפכה התעשייתית ומאז המהפכה הפך האזור למרכז חינוך, תעשייה ומחקר חשוב לכלכלה האמריקאית, בשל חשיבותה הכלכלית לארצות הברית בכירי מחלקת המסחר האמריקאית מכנים אותה "מיקרוקוסמוס כלכלי לארצות הברית כולה"[1].

נכון לאוקטובר 2011 העיירה, ברלינגטון היא עם אחוז האבטלה הנמוך ביותר ועומד על כ-3.6%,, לעומת זאת בלורנס היו את אחוזי ההאבטלה הגבוהים באזור, שעומד שם על כ-12.4%[2].

כבר במחצית הראשונה של המאה ה-20, עבר אזור ניו אינגלנד תהליך תעיוש מהר וזאת מאחר שמרביות חברות הייצור המסרותיות העבירו את המפעלים והמשרדים שלהם לאזור המערב התיכון וחברות הרהיטים והטקסטיל החליטו לעבור לדרום, בשל כך הפך האזור עם הזמן למקום בו מרוכזים שלל תעשיות ושירותים, החל מחברות ביטוח ושירותי בריאות ועד תעשייה צבאית וחברות אלקטרוניקה, בנוסף לכך כמחצית מהדברים המיוצאים מהאזור הם מוצרים מתעשיית הרכב והחשמל וזאת במקביל לעובדה שתעשיות נוספות.

החקלאות באזור היא מאוד מוגבלת וזאת בשל האדמה הסלעית שנמצאת במרבית שטחי האזור, עם זאת בחלק הצפוני של האזור יש מספר שדות בהן מגדלים תפוחי אדמה ובמיין גדלות הרבה אוכמניות.

מלבד זאת האזור הוא אחד מהאזורים החסכניים ביותר באנרגיה בארצות הברית, כאשר כל מדינות האזור מלבד מיין מדרוגות כאחת מ-10 המדינות החסכניות ביותר באנרגיה בארצות הברית[3].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Background on the New England Economy (Archived)". U.S. Department of Commerce. אורכב מ-המקור ב-2002-09-19. 
  2. ^ "New England — Labor Force Statistics". U.S. Department of Labor. בדיקה אחרונה ב-18 בדצמבר 2011. 
  3. ^ U.S. Department of Energy. "State Energy Profiles: State Rankings - State Ranking 7. Total Energy Consumption Per Capita, 2010 (million Btu)". בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2011. 
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.