כל הנערים
עליית כל הנערים היא שמה של אחת מהעליות לתורה שנהגו בשמחת תורה. העלייה אחת לפני האחרונה. העלייה של כל הנערים היא העלייה החמישית במספר.
המנהג בקהילות אשכנז שקוראים לעולה מהפסוק ”ולדן אמר” עד ”מעונה אלוהי קדם”.
ברכות העלייה נאמרות על ידי העולה, כשהנערים הקטנים שאינם יכולים לעלות לתורה בעצמם, אומרים יחד איתו את ברכות התורה שלפני הקריאה ושלאחריה.
המנהג עריכה
כאמור עליית כל הנערים היא אחת מהעליות ביום שמחת תורה. בהרבה קהילות נהוגים למכור עליה זו לכל המרבה במחיר, כדרך שמוכרים את שאר העליות בשמחת תורה ובשאר המועדים. בקהילות אחרות המנהג לתת את העלייה לאחד מחשובי הקהל.
מנהג נפוץ שהקונה את העלייה, אחראי גם על חלוקת שקיות ממתקים לנערים[1].
מנהגים נוספים עריכה
ברמ"א כתב שנהגו לקרוא להם לאחר קריאת פסוקי הפרשה, את הפסוק מברכת יעקב למנשה ואפרים ”הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ” (ספר בראשית, פרק מ"ח)[2]
כיום המנהג הרווח הוא שאומרים את הפסוק בעל פה ולא קוראים אותו מתוך הספר תורה. לדעת המשנה ברורה יש לאמר את הפסוק קודם לברכת התורה האחרונה, והטעם שאין בכך הפסק, מאחר הוא פסוק מהתורה, אף שקורא בעל פה, אין בכך הפסק[3]. אמנם במקומות רבים נהגו לאמר את הפסוק לאחר הברכה.
בטעם שנהגו כך, כתב בלקוטי מהרי"ח[4] שהוא מפני שקראו לכל הנערים יחד, קוראים את הפסוק על מנת שלא תשלוט בהם עין הרע.
פריסת הטלית עריכה
מנהג נפוץ הוא שפורסים טלית מעל העולה לתורה ומעל ראשי הנערים כמין חופה. במקור המנהג וטעמו אינו ברור, ובפוסקים כתבו מספר טעמים לכך. יש שכתבו שהוא מפני כבוד התורה, שנהגו שהעולה מתעטף בחליפה או בטלית, וקטנים אלה שאינם לבושים או מעוטפים, נהגו לפרוס מעל ראשיהם טלית.
בפוסקים דנו מדוע מותר לפרוס בשבת הטלית ואין בכך משום איסור עשיית אוהל בשבת וביום טוב. יש שכתבו שההיתר הוא משום שהדבר נעשה לכבוד ולא לצורך כיסוי והגנה[5] . אחרים כתבו שכיון שהטלית מוחזקת כל העת ביד, אין נחשב כעשיית אוהל[6].
טעם המנהג עריכה
בטעם עליית כל הנערים כתב במלבושי יום טוב:
שגם הם ידעו, שיש להם אות וחלק בתורה ולחנכם במצוות ולשתפם בשמחת התורה. מצאתי על קלף, ש'בחיי' (כוונתו לרבנו בחיי) כתב למחות לזרוק פירות לנערים בשמחת תורה. אבל יש במדרש, שזה היה אומר המן למלך [אחשורוש] על היהודים. אם כן מנהג קדמון הוא. ואולי שראה ה'בחיי' בימיו, שנוהגים בזה ריקות והוללות
— מלבושי יום טוב
על פי טעמו כתבו בפוסקים, כי אין טעם להביא קטנים ותינוקות שאינם בגיל חינוך, מלבד שהדבר גורם לעיתים לרעש ובלבול. אמנם המנהג הנפוץ בהרבה מקומות שמביאים אף קטנים ממש לשמוע את העלייה. יש שכתבו שהדבר נובע מסגולות שונות שנקשרו בעליה זו, על אף שאין להם מקור בספרי הראשונים.
קישורים חיצוניים עריכה
- כיכר השבת, הנכרי תיעד בשמחת תורה: "כל הנערים" לעשרות תינוקות, באתר כיכר השבת, 2 באוקטובר 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ מאחר שבדרך כלל זהות הקונה אינה ידועה מבעוד מועד, השקיות נקנות מערב החג, והעולה משלם לאחר מכן
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרס"ט, סעיף א'.
- ^ בכורי יעקב, תרסט יב.
- ^ חלק ג עמ' קח
- ^ ערוך השולחן סימן קכ
- ^ תהילה לדוד שטו ט