פתיחת התפריט הראשי

כְּמוֹשׁ היה האל הלאומי של מואב. נראה כי שמו מופיע לראשונה באוגרית בכתיב "כמת'". בעיר הכנענית אֶבְּלָה הוא ידוע בשם "כמיש". המואבים עבדו את כמוש עד לתקופה הפרסית. בעקבות השפעת השלטון היווני זיהו המואבים באל המלחמה היווני ארס את כמוש[1].

כמוש
מצבת מישע - מצבת זיכרון לכמוש שהוצבה מטעם מישע מלך מואב בעיר דיבון
מצבת מישע - מצבת זיכרון לכמוש שהוצבה מטעם מישע מלך מואב בעיר דיבון
אל המלחמה
תרבות מיתולוגיה כנענית
אלים מקבילים ארס (יוון)

אטימולוגיה ושמות תיאופורייםעריכה

יש המשערים שהשם "כמוש" נגזר מהשורש השמי כנ"ש, שפירושו 'המכניע'. ישנם שמות תיאופוריים המורכבים מן השם כמוש: כמוש-נדב, כמוש-עם, כמוש-אל. ניתן להשוות אותם לשמות תיאופוריים יהודאיים כגון יהונדב, יואל (יהו-אל), גבריהו, מיכיהו, חזקיהו, ירמיהו, המורכבים מן השם יהוה. כמה שמות אנשים מואבים מורכבים ביסוד כמוש. בכתובת מישע מופיע הצירוף "עשתר-כמֹש". יש מי שסובר שהשם עשתר מורה כאן על בת זוגו של כמוש - צירוף זוג אלוהויות של זכר ונקבה; לפי דעות אחרות יש כאן מעין זיהוי של כמוש עם האל הזכר עשתר (אל כוכב השחר - נוגה)[1][2].

ארכאולוגיה וממצאים אפיגרפייםעריכה

ב"כתובת קיר-מואב", שנמצאה בבית בכרכ שבירדן, מתואר שמישע מלך מואב הקדיש מבער לכמוש[3].

בתעודות אשוריות נזכרים שמות של מלכי מואב המורכבים ביסוד כמוש: כמשנדב, בימי סנחריב, ומלך נוסף ששמו מתחיל ביסוד כמוש, בימי אשורבנפל. שמות עם היסוד כמוש נמצאו בחותמות במספר חפירות ארכאולוגיות: כמש צדק, כמשיחי, כמשעם וכמשאל. השם כמשפלט מופיע בפפירוס ארמי ממצרים מן התקופה הפרסית. המלים עבד כמוש מופיעות בכתובת ארמית ממואב מסוף התקופה הפרסית[2].

ב"מצבת מישע" כמוש מוזכר מספר פעמיים[4]:

  • בשורה שלוש מציין מישע שבנה במה לכבודו - "וָאַעַש הַבָּמָת(הבמה) זֹאת לִכְמֹש בַּקִרְחֹה (מצודת העיר) בָּמַ[ת יֵ]"
  • בשורות חמש ושש הוא מיחס את שעבודו לישראל לכעסו של כמוש - " עָמְרִי מֶלֶך יִשְרָאֵל, וַיְעַנוּ אֶת מֹאָב יָמִן רַבִּן (ימים רבים), כִּי יֶאֱנַף כּמֹש בְּאַרְצֹה. וַיַחֲלִיפֹה בּנֹה (הוא אחאב) וַיֹאמֶר גַם הֻא: אֲעַנֵו אֶת מֹאָב "
  • במספר מקומות מיחס מישע את ניצחונותיו לחסדו של כמוש, לדוגמה: "וַאֶלְתָחֵם (ואלחם) בַּקִר (בעיר) וַאֹחֲזֶהָ (ואחזתי בה), וַאֶהֱרֹג אֶת כָּל הָעָם [..מ ] הַקִרְיָת לִכְמֹש וּלְמֹאָב"
  • ולכבוד כמוש הוא תופס שבויי מלחמה ". וָאֵשְבְּ (שביתי) מִשָם אֶת אֲרִאֵל דָוִדֹה, וַאֶסְחֲבֵהֻ לִפְנֵי כּמֹש בַּקִריָת"

במקראעריכה

על פי המסופר במלכים ב', מישע מלך מואב אף הקריב את בנו הבכור לכמוש על החומה (ג', כז). חלק מן הפרשנים סבורים שהוא הקריב את בנו של מלך אדום.

במקרא מכונה מואב "עַם כְּמוֹשׁ" (במדבר כ"א, כט), כפי שישראל מכונים "עם ה'", אם כי המקרא מתאר אותו לגנאי כ"שִׁקֻּץ מוֹאָב" (מלכים א' י"א, ז), כלומר מוקצה.

בהשפעת נשותיו המואביות בנה שלמה במה לכמוש, במקביל לבמת המולך: "אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן" (מלכים א' י"א, ז) את הבמות הרס יאשיהו בעת הרפורמה הדתית (מלכים ב, כ"ג, יג).

נראה שבני עמון עבדו באופן חלקי את כמוש, כפי שבני מואב עבדו בין השאר את האל העמוני מלכום. בדבריו של יפתח הגלעדי אל מלך עמון הוא אומר: "הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש" (ספר שופטים, פרק י"א, פסוק כ"ד).

לקריאה נוספתעריכה

  • Müller, Hans-Peter. "Chemosh." Pages 186-189 in Dictionary of Deities and Demons in the Bible. Edited by Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst. 2nd ed. Leiden: Brill, 1999. ISBN 90-04-11119-0

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 און זית, העם הישראלי - התרבות האבודה, הוצאת ראם, 1992
  2. ^ 2.0 2.1 בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ד : כבד - מלתחה, ירושלים, מוסד ביאליק, 1962
  3. ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות: מימי בית-ראשון וראשית בית-שני. ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ג 1992, (ספריית האנציקלופדיה המקראית; 007)
  4. ^ פירוש לפי - יעקב מדן, כתובות מפרשות בתוך: "בעיני אלוהים ואדם : האדם המאמין ומחקר המקרא", פרדס הוצאה לאור, 2017 עמוד: 459