כמילי
כמילי (ביוונית: Χαμηλή), הידוע גם כ"כמילוניסי" (Χαμηλονησι, בנוי מהצמדת המילים "כמילי" = נמוך ו"ניסי" = אי) הוא אי יווני זעיר, טרשי ושומם בדרום הים האגאי. מיקומו בקבוצת האיים הדודקאנסיים. האי, ככל הנראה שריד של פעילות געשית, הוא סלעי ובעל צמחייה עשבית דלה. אורכו כשני קילומטרים ורוחבו, במקומות הרחבים, עד כמה עשרות מטרים.
נתונים גאוגרפיים | |
---|---|
מיקום | הים הקארפאתי |
קואורדינטות | 35°51′46″N 26°13′37″E / 35.86278°N 26.22694°E |
ארכיפלג | האיים הדודקאנסיים |
נתונים מדיניים | |
מדינה | יוון |
אוכלוסייה | 0 (2011, 2021, 2001) |
אזכור בקורות ההעפלה לארץ-ישראל
עריכהאל חופי אי זה נסחפה ספינת המעפילים "פנצ'ו", שיצאה מברטיסלאבה בראשית שנות ה-40 של המאה ה-20, בעת ניסיונות היחלצות ממלתעות הצורר הנאצי. גם הספינה "הנרייטה סולד", שאספה מאות ילדים יתומים ביוון, נעזרה באי זה. שתיהן היו באותו שלב ספינות ישנות ורעועות, עמוסות בעשרות נוסעים מעבר לקיבולת הנוסעים המוגדרת להן.
הסרט "רגעים של חסד או גיהנום", משנת 2001, בבימויו של עמוס כרמלי, מספר את סיפור הגעתם לאי של שתי הספינות והמעפילים שעליהן[1].
הגעת הספינה "פנצ'ו" לאי
עריכההספינה "פנצ'ו" עשתה דרכה דרך מצר הבוספורוס לים האגאי. לאחר חנייה בפיראוס, בה קיבלו הנוסעים מהקהילה היהודית המקומית דלק, מים ומזון, המשיכו בדרכם. ב-9 באוקטובר 1940 נבקע צינור בדוד ההסקה של המנוע והאניה איבדה שליטה. בים הסוער, זרמי הים והרוח סחפו את האונייה לכמילי. האונייה נחבטה בסלעי האי, העוגן נתקע בנקיק סלע ומפקד האונייה ארגן פינוי מסודר ומהיר. כל הנוסעים והצוות נצלו. אוניית העץ לא טבעה מייד ואפשר היה לחלץ ממנה ציוד וחלקים כדי להקל על השהייה באי הקטן.
אחד האנשים גילה מי גשם שנקוו באחד הנקיקים וכך היו להם מים (מהולים במי ים) להכנת מרק. המפקד, יהושע הלוי, שיגר סירת הצלה עם חמישה אנשים כדי להזעיק עזרה, אך זו נתקלה בקשיים והגיעה, לאחר תלאות, לאלכסנדריה. האנשים התארגנו לשהייה ממושכת. הם הכינו ושילחו על פני הגלים בקבוקים עם מכתבי SOS (אחד מהם נמצא שנים אחר כך במצרים). "S.O.S" נכתב במשחת נעליים שחורה גם על סדינים שהיו ברשותם. אלה, נמתחו במקומות הגבוהים שעל האי.
ביום העשירי נשארה כבר הקצבה של כף מרק אחת לאיש ליום. מפקד האונייה החליט לשלוח סירת הצלה שנייה כדי להזעיק עזרה, אך אז חלף מעליהם מטוס קטן, בגובה רב. הטייס שב וחג מעל האי בגובה נמוך ופנה לכיוון האי רודוס. בסופו של דבר, אונייה איטלקית הגיעה וחילצה את כולם לרודוס.
|
הגעת הספינה "הנרייטה סולד" לאי
עריכהבדרכה לכיוון חופי ארץ ישראל, עמוסה במאות מעפילים, ומלווה בספינת המעפילים הקטנה "רפי 2" שעליה יהודים מהונגריה, נקלעה הספינה "הנרייטה סולד" לים סוער. המנוע התקלקל ומפקד הספינה חיפש מחסה באי "סירנה". בני משפחה יוונית שהתגוררו על האי, התנגדו לירידת המעפילים אליו ודרשו מהם לעזוב. לאחר דין ודברים סוכם כי הספינה תפליג לאי הסמוך כמילי, לאחר שיפורק ממנה החלק הפגום במנוע וזה ישלח לתיקון ביוון באמצעות הספינה "רפי 2". לאחר שיצאה הספינה הקטנה עם המנוע לדרכה, עלו כל המעפילים ל"הנרייטה סולד", הפליגו לכמילי והמתינו על האי לשובו של החלק המתוקן. כעבור שישה ימי שהות על כמילי, תוקנה הספינה ויצאה לדרך.
לקריאה נוספת
עריכה- יהושע הלוי, "הביתה! ארבע שנים בדרך לציון", א.מ.נ בע"מ, אייר תש"י (1950)
- John Bierman, Odyssey, Simon and Schuster, 1984
קישורים חיצוניים
עריכה- Kamíla (Kamilonisi) / South Aegean(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים
עריכה- ^ רגעים של חסד או גיהנום, באתר "הבמה"