כנסיית טא' פינו
כנסיית המדונה של טא' פינו (מלטית Santwarju tal-Madonna ta' Pinu; אנגלית Sanctuary of the Blessed Virgin of Ta' Pinu) היא כנסייה קתולית מבודדת באי גוזו שבמלטה, השוכנת על שלוחה בגובה של 100 מטרים, כשלושה קילומטרים צפונית-מערבית לעיר ויקטוריה וכחצי קילומטר ממזרח לכפר ארב (Għarb) שבתחומו היא נמצאת. הכנסייה מוכרת כ"כנסייה לאומית" (National Shrine), והיא אתר צלינות פופולרי ואחת הכנסיות החשובות במדינה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | כנסייה קתולית |
| כתובת |
Triq ta' Pinu  |
| מיקום |
Għarb |
| מדינה |
מלטה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1920 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1920 |
| אדריכל |
Andrea Vassallo |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאו רומנסקית |
| מידות | |
| גובה | 61 מטר |
| קואורדינטות | 36°03′42″N 14°12′53″E / 36.061777777778°N 14.214833333333°E |
|
www | |
|
(למפת מלטה רגילה) | |
  | |
היסטוריה עריכה
באתר נצבה בעבר קפלה קטנה שמועד בנייתה אינו ידוע, אך היא תועדה בכתובים במחצית השנייה של המאה ה-16[1]. מצבה של הקפלה, אשר נודעה בשם "קפלת האצילים", היה בכי רע, והבישוף של מלטה הורה על הריסתה. לפי המסורת, כאשר הכה הפועל הראשון במבנה כדי להורסו, ידו נשברה. הדבר נתפרש כאות משמים, והקפלה נותרה על כנה. היא נרכשה על ידי אדם בשם פיליפינו גאוצ'י (Filippino Gauċi)[2], ובחיבה פינו (Pinu). משמו נגזר שמה של הקפלה, שמשמעותו במלטזית "של פינו". גאוצ'י מימן את תחזוקתה ושיפוצה של הקפלה ב-1611, הקים בה מזבח אבן ב-1619, והזמין את ציור עליית הבתולה הנמצא בה עד היום.
ב-22 ביוני 1883 שמעה רווקה כפריה מקומית בשם קרמני גרימה (Karmni Grima) קול בחולפה ליד הקפלה. הקול שבקע מהמבנה הזמין אותה להיכנס אליו, וכאשר נכנסה פנימה, הבינה כי מקורו בציורה של הבתולה. הבתולה ציוותה על גרימה לדקלם שלוש פעמים את המילים "אווה מריה" (Ave Maria - "שלום מרים"), לזכר שלושת הימים בהם שהתה אם האלוהים בקברה טרם עלתה למרומים. זמן-מה לאחר מכן חלתה גרימה ורותקה למיטתה למשך שנה. היא ספרה על האירוע לידידה פרנצ'סקו פורטלי (Francesco Portelli), אשר סיפר לה כי חווה חוויה דומה. מיד לאחר מכן נרפאה אימו החולה של פורטלי באורח נס, ושמה של הקפלה התפרסם. כשלושים שנה לאחר מכן הוחלט להקים באתר כנסייה חדשה. ב-30 במאי 1920 החלה הקמת המבנה החדש, והכנסייה הוקדשה ב-31 באוגוסט 1932. ב-1935 האפיפיור פיוס האחד עשר העניק לכנסייה מעמד של בזיליקה מינורית, והקרדינל אווג'ניו פאצ'לי (לימים האפיפיור פיוס השנים עשר), הורה להכתיר את ראשה של הבתולה בציור בכתר. האפיפיור יוחנן פאולוס השני פקד את הכנסייה, עת ביקר במלטה ב-26 במאי 1990. הוא קיים מיסה בחזית הכנסייה ועיטר את ציורה של הבתולה בחמישה כוכבי זהב.
המבנה עריכה
כנסיית טא' פינו יוצאת דופן בסגנון הכנסייתי האדריכלי המקובל במלטה. היא הוקמה בסגנון האדריכלות הרומנסקית, בצורת צלב הנושא כיפה. לצידה מגדל פעמונים צר בסגנון איטלקי שגובהו 61 מטרים. בראש המגדל, בכל אחד מצדדיו, קבועים שעון ומעליו חלון טריפורי, וצריח מחודד ניצב בקצהו.
חלק מהקפלה הקודמת, ובה קברה של גרימה, שולב באפסיס שמאחורי מזבח הכנסייה החדשה. מעל המזבח, מוגן על ידי וילונות בגווני כחול וזהב, תלוי ציורה של הבתולה. חלקה המודרני של הכנסייה מעוצב בפשטות כמעט פרוטסטנטית, וקירותיו החשופים עומדים בניגוד לעושר העיטורים בכנסיותיה האחרות של המדינה. מתחת לכיפה פסל גדול של הבתולה, ובכנסייה שישה פסיפסים ו-76 חלונות שבהם קבועים ויטראז'ים.
ממזרח לכנסייה ומול חזיתה, מטפס שביל אל שיאה של גבעת טא' אמאר (Ta Għammar) שגובהה 182 מטרים, ולאורכו פסלי שיש בגודל טבעי, המנציחים את תחנות הצלב לפי הכתובים[3]. בראש הגבעה נצבת קפלה קטנה.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ History of Ta' Pinu Sanctuary
- ^ פיליפינו היא הגרסה המלטזית לשם "פיליפ".
- ^ תחנות שונות במידת-מה מהתחנות המסורתיות.