כנסת ישראל (ספר שנה)

כנסת ישראל היה ספר שנה שראה אור בעיר ורשה שבפולין הרוסית במשך שלוש שנים במחצית השנייה של שנות ה-80 של המאה ה-19, תרמ"ותרמ"ח. עורך כתב העת היה שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר), והוא מוזכר תדיר בצירוף שמו של העורך "כנסת ישראל של שפ"ר". רבינוביץ היה גם המוציא לאור של כתב העת, בכרכים ב'–ג' ביחד עם יהושע יהודה איש הורוויץ.

כנסת ישראל לשפ"ר, שנה ראשונה, ה'תרמ"ז

לפי הצהרת העורכים נועד כתב העת להיות: ”ספר שנתי לתורה ולתעודה, הכולל בתוכו מאמרים כתובים בידי חכמי ישראל וסופריו בכל מקצועות התורה והחכמה, חקירת דברי הימים וביקורת הספרות, הליכות עולם, כלכלת העם ונימוסי המדינות, חכמת חרשים עם ציורים ותמונות אנשי שם, השקפות החיים והחברה בישראל ובאדם”.

רקע אידאולוגי

עריכה

לכתב העת הייתה זיקה רעיונית לתנועת חובבי ציון, ושייכות לרעיונות תנועת ההשכלה היהודית וחכמת ישראל. נכללו בו מאמרים מסכמים בנושאים מסורתיים שהעסיקו את תנועת ההשכלה, לצד מבואות מפורטים לתחומי דעת כמו סטטיסטיקה וכלכלה.

כתב העת היה אחד משלושה כתבי עת, לצד "האסיף" של נחום סוקולוב ו"הכרם" של אליעזר אטלס, שביקרו ולעיתים לחמו בחריפות במורשת תנועת ההשכלה היהודית, בעיקר בשל ההתבוללות שבה האשימו את התנועה; אך התנגדו עם זאת ל"תנועת התשובה" שיצרו חלק מחובבי ציון, שזנחה ערכים אוניברסליים רבים של תנועת ההשכלה כתגובת נגד. בכרך הראשון הופיע מאמרו של וולף יעב"ץ (זאב יעבץ) בשם "מגדל המאה", התוקף בחריפות את משה מנדלסון ורוח ההשכלה שהחדיר ליהדות.

דוד כנעני ראה בהופעת "כנסת ישראל" המזוהה במובהק עם רעיונות חיבת ציון, תגובה ל"האסיף" שנמנע מלעבור במוצהר מהאידאולוגיה המשכילית לזו הלאומית-ציונית. הוא זיהה בדיבורים של עורכי כתב העת על "הרעיון הקדוש של יישוב ארץ ישראל" ו"שיבת בנים לגבולם", נימה של התפשרות וכניעה למסורת.[1]

כותבים

עריכה

בין הכותבים בשלושת כרכי כתב העת היו אישים ידועי שם, רוב הסופרים העבריים במזרח אירופה שהיו מאחרוני המשכילים ומראשוני חובבי ציון[2]. בהם: קלמן שולמן, שלמה מנדלקרן, מאיר איש-שלום, אליעזר צווייפל, ש"י פין, שלמה בובר, הרב אברהם יצחק קוק, וזאב יעבץ שגם ערך את הכרך הראשון לצד שפ"ר.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כנסת ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דוד כנעני, הספרות העברית, בתוך: יצחק גרינבוים (עורך), אנציקלופדיה של גלויות, כרך ראשון: ורשה, 1953, עמ' 470–471.
  2. ^ לפי י. פוגרבינסקי, העיתונות העברית: שנתונים, בתוך: יצחק גרינבוים (עורך), אנציקלופדיה של גלויות, כרך ראשון: ורשה, 1953, עמ' 492.