כנרת רוזנבלום

כנרת רוזנבלום
לידה	1974 (בת 50 בערך)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב

כנרת רוזנבלום (נולדה ב-1974) היא סופרת, עיתונאית ויועצת ארגונית ישראלית.

ביוגרפיה עריכה

כנרת רוזנבלום נולדה בתל אביב לחיליק וטובה רוזנבלום. למדה בחטיבת הביניים של תיכון עירוני ד' בתל אביב, ולאחר מכן בתיכון בליך ברמת גן, והייתה פעילה בתנועת הצופים.

בצה"ל שירתה בשנים 1995-1993. בתחילה כמש"קית עיתונות ביחידת דובר צה"ל. לאחר סיום קורס קצינות שימשה קצינת עתודאים ואחראית על השמת אקדמאים לתפקידיהם הצבאיים. השתחררה בדרגת סגן.

בתום שירותה הצבאי החלה לעבוד ככתבת תרבות וכעורכת במקומון "זמן תל אביב" של מעריב. שימשה כמפיקת מוסף "סופשבוע" של מעריב וכתבה בנושאי תרבות וחברה. במקביל, השלימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב (1999-1995).

ב-2002 התפרסם ספרה הראשון "בנות – המדריך השלם להתבגרות", שראה אור בהוצאת כתר. הספר עוסק בהתבגרות הפיזית ובשינויים הנפשיים אצל בנות בגיל זה, ביחסים בין בנים לבנות ובין בנות להוריהן ובשלל ההיבטים של ההתבגרות הנשית.

רוזנבלום למדה תואר שני בסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב עם התמקדות בארגונים, באורבניות ובגלובליזציה וסיימה בהצטיינות יתרה (2003-2000). באותה עת הנחתה סדנת כתיבה אקדמית ויוצרת במכללה למנהל (2004-2000) וכן לימדה התנהגות ארגונית לתואר ראשון במרכז האקדמי רופין (2004-2002).

בשנת 1999 החלה לעבוד כיועצת ב"בית הספר לפיתוח מנהיגות" בצה"ל, שם שימשה, בין השאר, כראש תחום מנהיגות במדור תורה ופיתוח (2003-1999). במסגרת זאת הקימה את תוכנית פיתוח המנהיגות במילואים והובילה אותה, משלב האיבחון, דרך פיתוח תוכנית הכשרה בכל דרגי הפיקוד.

בשנים 2003-2001 כתבה רוזנבלום ב"עכבר העיר" מדור בשם "ביקור בית", שעסק בביקורת בתי קפה. בהמשך ערכה ופרסמה אסופה בשם "50 בתי הקפה הטובים בתל אביב". בין השנים 1999–2004 כתבה ב"העיר" כתבות מגזין וביקורת טלוויזיה וב-2004 שימשה כמבקרת האוכל של העיתון. שימשה כעורכת המוספים המיוחדים של "העיר", ביניהם גיליון "העיר הלבנה", שיצא לכבוד הכרזתה של אונסק"ו על לב תל אביב כאתר מורשת עולמית. המוסף נמכר במאות אלפי עותקים ועורר תגובות רבות, ביניהן פולמוס באתר "העוקץ"^[1].

משנת 2003 עבדה כיועצת ארגונית עצמאית ויועצת בכירה בארגוני ייעוץ. עסקה בפיתוח וניהול פרויקטים מקיפים של שינוי ארגוני והכשרת מנהלים, הנחיית סדנאות, ייעוץ אישי למנהלים, הדרכת יועצים והדרכת מנהלי משאבי אנוש^[2].

ב-2007 נסעה לפריז עם משפחתה. בין השנים 2009-2007 כתבה את "מפריזה", טור אישי שבועי שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet. הטור עסק בתיאור החיים בפריז ובחוויית ההגירה מזווית אישית.

ב-2008 הקימה את האתר "פריזאית" (www.parisait.com), מדריך לטיול אורבני בפריז, המשלב כתיבה אישית עם ידע והמלצות לטיול בפריז. זמן קצר אחרי הקמתו הפך למקור מידע עדכני, בנושאי תרבות וחברה^[3].

בתקופת שהותה בפריז כתבה את הרומן "סיפור אהבות", שראה אור בהוצאת כתר באוגוסט 2012, זכה להצלחה ביקורתית והיה לרב-מכר^[4]^[5]. בשנת 2024 הוציאה את הרומן "בני טובים", שראה אור בהוצאת כתר במרץ 2024. ^[6]

בעשור השני של המאה ה-21, משמשת כיועצת ארגונית ובנוסף, היא כותבת ב"הארץ" וב"כלכליסט". בשנת 2012 זכתה בסטודיו לכתיבה בפרויקט "חדר משלך" של עיריית תל אביב^[7].

חיים אישיים עריכה

נשואה למושיק לביא, ד"ר לכלכלה ועיתונאי בעברו, להם שתי בנות והם מתגוררים בתל אביב.

פרסומים עיקריים עריכה

"בני טובים", הוצאת כתר, 2024^[8]
"סיפור אהבות", הוצאת כתר, 2012.
"בנות - המדריך השלם להתבגרות", הוצאת כתר, 2002.
I Love you Terminal: Das Ausland – Eine israelische Perspektive. (איי לאב יו טרמינל – חו"ל בתפיסה הישראלית). מאמר מוזמן ל-Jüdischer Almanach של מכון ליאו בק, אסופת מאמרים בנושא ישראל, 2008.