כפירה (דת)

(הופנה מהדף כפירה)
Disambig RTL.svg המונח "כפירה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו כפירה (פירושונים).

כופריהדות: מין או אפיקורוס) הוא כינוי לאדם אשר אינו מאמין – בדרך כלל באמונות דתיות רווחות.

גלילאו גליליי מורשע בכפירה בנצרות.

יחס הדתות לכופריםעריכה

הכפירה ביהדותעריכה

  ערך מורחב – עיקרי האמונה היהודית

בתורה מוזהר עם ישראל "פן יש בכם איש או אישה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה מעם ה' אלוהינו ללכת לעבוד את אלוהי הגויים ההם" (דברים כט יז) ואף עונשו של הכופר מוזכר מיד "ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים".

על פי היהדות גם מי שאינו מאמין כי אפילו אות אחת מהתורה לא ניתנה מאלוהים, הוא כופר. בתלמוד מובא[1] כי אף הכופר בתחיית המתים אין לו חלק בחיי העולם הבא.

הרמב"ם צמצם את הדין לגבי הקראים (יהודים שמאמינים רק בתנ"ך ולא בתורה שבעל פה, בניגוד לרבניים שכן מאמינים בתורה שבעל פה) באומרו שהדינים החמורים שנאמרו לגבי כופרים מתייחסים רק ל"איש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו" אבל מי שגדל להורים קראים, אפילו אם ראה אחר כך את הרבניים ואת דרכיהם, נחשב כ"תינוק שנשבה" ואנוס ו"לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום".[2]

הרב קוק כתב שאין לדון את הכופרים היום במלוא החומרה מכיוון שאין כוונתם לעזוב לגמרי את עמ"י ואין כוונתם לפגוע בו. זאת, בניגוד לכופרים הקדומים שלדעת הרב, כן התכוונו לכך.[3]

חלקם היחסי של הלא-מאמינים בקרב האוכלוסייה היהודית נע בין 9% ל-20%. [4]


הרמב"ם מונה עשרים וארבעה קטגוריות של סטייה מיהדות, אשר לאנשיהם אין חלק בעולם הבא – וכלשונו:

ואלו הן שאין להן חלק לעולם הבא, אלא נכרתים ואובדים ונידונים על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים: המינים, והאפיקורוסים, והכופרים בתורה, והכופרים בתחיית המתים ובביאת הגואל, המורדים, ומחטיאי הרבים, והפורשים מדרכי צבור, והעושה עבירות ביד רמה בפרהסיה כיהויקים, והמוסרים, ומטילי אימה על הצבור שלא לשם שמים, ושופכי דמים, ובעלי לשון הרע, והמושך עורלתו.

משנה תורה לרמב"ם · ספר המדע · הלכות תשובה · פרק שלישי, הלכה ו

יחד עם זאת, להלן הגדרת ה'כופר בעיקר' – על פי הרמב"ם:

וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלה יג היסודות הרי יצא מן הכלל וכפר בעיקר, ונקרא מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, ומצווה לשונאו ולאבדו, ועליו נאמר "הלא משנאך ה׳ אשנא"(תהלים קלט, כא)

פירוש המשנה לרמב"ם סנהדרין פ"י מ"א:

מצומצמת עוד יותר היא ההגדרה הבאה לכופר בעיקר, הקולעת למשמעות המילה 'אתיאיסט':

וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר אנכי ה' אלוהיך וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר חוץ מזה עובר בלא תעשה שנאמר לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני וכופר בעיקר שזהו העיקר הגדול שהכול תלוי בו.

רמב"ם יסודי התורה פ"א ד+ו

הכפירה בנצרותעריכה

בנצרות ישנם עיקרי אמונה ובהם הכרה באלוהותו של ישו. אדם המסרב להכיר בהם נחשב כופר.

הנצרות דגלה בהצלת נשמותיהם של הכופרים על ידי צירופם לכת המאמינים בדרכים שונות ולשם כך הוקם המיסיון שהביא להפצת הנצרות ברחבי העולם ולהפיכתה לדת בעלת מספר המאמינים הגדול ביותר.

על פי ההגדרות המקובלות על ידי האינקוויזיציה הקתולית:

  • כופר – הוא אדם הטועה ומתעקש על טעותו
  • מאמין בכפירה – מי שמאמין בטעות של הכופרים ומאמץ אותה
  • חשוד בכפירה – מי שנוכח בטקס של הכופרים או השתתף באחד מטקסיהם
  • מחפה – מי שמכיר כופרים אבל לא מסגיר אותם

הכפירה באסלאםעריכה

האסלאם מאמין באל אחד ומחלק את הכפירה לשתי רמות: הכפירה החמורה היא של אלו שאינם מונותאיסטים, שלא מאמינים באל אחד, הרמה השנייה של כפירה רואה בנוצרים ככופרים אשר הוסיפו להם אלוהות, מוחמד על פי האסלאם הוא שליחו של האלוהים ומי שאיננו מאמין בזאת הוא כופר.

עונשו של הכופרעריכה

לאורך ההיסטוריה נענשו כופרים בחומרה. לשיא הגיעו רדיפתם בתקופת ימי הביניים ובימי האינקוויזיציה הספרדית שחקרה חשודים בכפירה תוך שימוש בעינויים. בדרך כלל נעשה ניסיון של שכנוע הכופר שיכיר ב'אמת', הכופר אשר מסרב להכיר באמת מחויב מיתה, ונטען שבעולם הבא הוא נשלח לגיהנום. השיטה המקובלת בעולם הנוצרי להוצאה להורג של כופרים בימי הביניים הייתה העלאה על המוקד.

בשנת 1998 הקונגרגציה של דוקטרינת האמונה האשים בכפירה את אנתוני דה מלו, שנפטר עוד בשנת 1987 והוחלט להוציא כל ספריו מספריות כנסייתיות.

גם במאה ה-21, הורשע אשרף פיאד בערב הסעודית בהפצת אתאיזם ונגזר עליו עונש מוות, שבעקבות לחץ פוליטי הומתק למלקות ומאסר.

כופרים מפורסמיםעריכה

  • אפיקורוס, הפילוסוף היווני שחי לפני כאלפיים וארבע מאות שנה. יש הטוענים כי משמו נגזרה המילה "אפיקורוס", אם כי הרמב"ם טוען שמילה זו מקורה בארמית.
  • הקיסר פלאויוס קלאודיוס יוליאנוס המכונה יוליאנוס הכופר, קיסר רומא האחרון שלא היה נוצרי (אף שקדמו לו קיסרים נוצרים), הנצר האחרון לשושלת הקונסטנטינית. הוא נקרא "הכופר" מאחר שלא הסכים לקבל את הנצרות שהתפשטה אז במהירות והמשיך לדבוק בפגאניות הרומית.
  • תומאס פיין שהיה מהאבות המייסדים של ארצות הברית הוקע ככופר בנצרות לאחר כתיבת ספרו "עידן התבונה" שהכיל ביקורת על הדת הממוסדת ועל התנ"ך.
  • ברוך שפינוזה, פילוסוף יהודי בן המאה ה-17 שכפר בדת היהודית. שפינוזה לרוב נחשב ליהודי החילוני הראשון בהיסטוריה היהודית.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כפירה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סנהדרין, צ', א'
  2. ^ משנה תורה, ספר שופטים, הלכות ממרים פרק שלישי
  3. ^ על במותינו חללים, מאמרי הראיה.
  4. ^ מי שמאמין: המספרים שמאחורי האמונה בחברה הישראלית, www.maariv.co.il