כפרה עליך

כַּפָּרָה עָלֶיךָ (או כַּפָּרָה עָלַיִךְ, כַּפָּרָה עֲלֵיכֶם בקיצור: כַּפָּרָה או כפרע - כשבכל המקרים המילה "כפרה" נהגית במלעיל) הוא ביטוי בעברית ישראלית שמקורו במרוקאית יהודית. המונח מהווה ביטוי של חיבה ונגזר במקור ממנהג הכפרות ביהדות בערב יום הכיפורים. משמעות הביטוי "כפרה" כיום היא "מותק", "יקיר" או "אהוב".

מקור הביטוי

המילה כפרה, כמעין מילה נרדפת למחילה, מופיעה בנוסח זה במשנה, שם נאמר על אדם העומד למות:

ואם אינו יודע להתוודות אומרים לו: אמור, תהא מיתתי כפרה על כל עוונותי

— (מסכת סנהדרין ו ב)

בתנ"ך מדובר רבות על כך שאדם צריך לכפר על עוונותיו, לרוב על ידי הקרבת קורבנות. במקרים שונים בדתות האברהמיות שונות, כמו במנהג תרנגול הכפרות של יום כיפור, עולה הרעיון שאדם, חיה או חפץ יקבל על עצמו את עונשו של אדם כלשהו, בעבור החטאים והעוונות אותם ביצע.

כבר במשנה קיים אזכור של המונח, בדומה לצורתו הנוכחית, כאשר אדם אומר שהוא יהיה כפרת חברו:

רבי ישמעאל אומר, בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים.

— מסכת נגעים, פרק ב, משנה א

במסכת קידושין בתלמוד הבבלי (דף לא, עמוד א) מופיע הביטוי כביטוי של כבוד כלפי אביו או רבו המובהק של אדם: "הריני כפרת משכבו", ביטוי זה לאחר מכן הובא כפסק הלכה בספר ההלכה "שולחן ערוך", בחלק "יורה דעה" (סימן ר"מ, סעיף ט').

אופן ההגייה של המילה "כפרה", במלעיל, אשר חלחלה לעברית המודרנית, מקורהּ ביהדות מרוקו, במובן חיבוב אדם או ישות כלשהי אחרת. על אדם אהוב נאמר: "כפרה עַלֵיכּ", או "נַמְשִי כפרה עַלֵיכּ" ("אלך כפרה עליך") ובעברית כפרה עליך. הפירוש: אני אוהב אותך כל כך, שאני מוכן לעמוד במקומך ולכפר על עוונותיך, והוא נוצר כנראה בהשראת ביטוי ערבי שפירושו "אהיה פדיונך".

עם השנים היה הביטוי "כפרה עליך" או בקיצור, "כפרה", לנפוץ בישראל.

וריאציות על הביטוי

לאורך השנים, נוספו ביטויים דומים, וביטויים נוספים שצמחו מאותן המקורות:

• כפרה עַלֵיכּ - כך נהוג היה לומר ביהדות מרוקו.
• כפרה על ה... - לדוגמה: "כפרה על הכסף". משמעו: אין להצטער על מה שאבד, כי אולי האבדה תכפר על עוונותינו.
• כפרונה/כפרונת - "כפרה קטנה". זהו כינוי חיבה לאישה. הטיה של המילה כפרה.
• כפרת עוונות - בקשת סליחה ומחילה. משמעות נוספת לכך, שההפסד או הצער יעמדו כנגד כיפור עוונות.
• תלך כפרה על... - בדומה ל"כפרה על ה...", כך לדוגמה, משמעות הביטוי "תלך כפרה עליי", היא "הסתלק מחיי, כדי שאולי כך אצליח לכפר על עוונותיי".
• שווה לכפרות - חסר ערך - ביטוי שמקורו ביידיש: "טויגט אויף כפרות" (המילה "כפרות" נהגית "כַּפּוּרֶס").
• בקשת עזרה במשלב לשוני לא רשמי מאדם קרוב בלבד (חבר או בן משפחה): "כפרה עליך, האם תוכל לקנות עבורי בבקשה חלב במכולת?".

בשירה

לביטוי זה אזכורים רבים בשירה, בעקבות השימוש הנפוץ בביטוי.

• בשנות ה-80 הגיע הביטוי אל הציבור הרחב הודות לשיר הקומי "מריומה שלי" אותו שרים חנה לסלאו וג'קי מקייטן בו נאמר "אוי כפרה בטעם ג'חנון". שיר זה נכתב, על פי היוצרים, כמחאה להדרתם של הזמרים המזרחיים באותה התקופה מתחנות הרדיו, ומילים שונות של סלנג עדתי ששולבו בשיר הפכו למוכרות יותר ונפוצות יותר.

• מתוך שירו של הזמר קובי אוז ולהקת טיפקס, "הרבי ג'ו כפרה":

מי הגדול שבתורה?
הרבי ג'ו כפרה
מי מרפא כל עקרה?
הקדוש ג'ו כפרה
הוא הציל אנשים רבים
משדים ועין הרע
הוא מומחה בקבלה
הרבי ג'ו כפרה.

— "שביל קליפות הגרעינים", 1992

• מתוך שירהּ של הזמרת שרית חדד, "תלך כפרה עליי":

תלך כפרה עלי
ותנשק כפות רגלי
אתה נראה לי אבאדי
אז תסתלק מחיי.

— "אשליות מתוקות", 2001

• הביטוי מאוזכר בשיר "הכי ישראלי" של להקת התקווה 6 כאחת הדוגמאות לדברים הכי ישראלים.

• באירוויזיון 2018, בו זכתה הזמרת הישראלית נטע ברזילי, סיימה ברזילי את ביצועיה בפורטוגל במילים: "תודה, אירופה (מתורגם) - כפרה עליכם!". לאחר זכייתה של ברזילי, חלה התעניינות עולמית במונח, שבאה לידי ביטוי בזינוק בולט במיוחד בפופולריות של הביטוי במנוע החיפוש של גוגל. מחווה זו זכתה לאזכורים רבים בתרבות ובתקשורת הישראלית, ביניהם גם מחווה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ראו גם

• מנהג הכפרות, הנערך בערב יום הכיפורים
• תרנגול כפרות (ספר)