פתיחת התפריט הראשי

כְּפַר אֲדֻמִּים הוא התנחלות ויישוב קהילתי הנמצא בצפונו של מדבר יהודה על הגדה הדרומית של נחל פרת (ואדי קלט), צפונית לכביש ירושלים - ים המלח וצפונית-מזרחית לעיר מעלה אדומים, בגובה של 367 מטר מעל פני הים. היישוב משתייך למועצה אזורית מטה בנימין ועלה על הקרקע באמצעות "אמנה" בספטמבר 1979.

כפר אדומים
Hכפראדומים639.JPG
מראה היישוב מכיוון דרום, 2007
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע[1] ‎279 מטר
תאריך ייסוד 1979
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 4,513 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 3.0% בשנה עד סוף 2018
אתר היישוב

כפר אדומים אינו נכלל במסגרת של אזור פיתוח וגרות בו כיום כ-500 משפחות.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כוללת בנתוני האוכלוסייה של כפר אדומים גם את אוכלוסיית היישובים אלון ונופי פרת, שיושבים בשטחו המוניציפלי של היישוב, אך מתנהלים באופן עצמאי.

היסטוריהעריכה

היישוב כפר אדומים עלה לקרקע בתשרי ספטמבר 1979. המשפחות הראשונות היו 10 משפחות ששכנו קודם לכן במישור אדומים ופרשו מהגרעין שהקים את העיר מעלה אדומים. זמן מועט לאחר הקמת היישוב הוקם בית הספר הממ"ד כפר אדומים - בית הספר המשותף הראשון בארץ.

בשנים 1990 ו-1992 הוקמו היישובים אלון ונופי פרת בהתאמה, שנחשבים מוניציפלית כשכונות של הכפר, ומקבלים ממנו שירותים שונים. שלושת היישובים מרכיבים את "גוש אדומים".

בשנת 1992 הוקם בכפר שבט הצופים הדתיים - שבט יהודה.

בשנת 1999 הוקם המאחז מצפה חגית ברכס שבצדו השני של נחל פרת, על ידי משפחת בן דור מיישוב אלון.

גאוגרפיה וסביבהעריכה

כפר אדומים נמצא על גדתו הדרומית של וואדי קלט, הוא נחל פרת, כ-15 קילומטרים מצפון מזרח לירושלים. הוא נמצא בספר מדבר יהודה, על רכס שגובהו נע בין 200–450 מטרים מעל פני הים. בנחל פרת, מתחת היישוב אלון, נובע עין פואר, אחד משלושת המעיינות הגדולים בנחל. מתחת כפר אדומים נשפך אל הנחל נחל מכמש, יובלו הגדול ביותר. מדרום ליישוב עובר כביש ירושלים-ים המלח, על תוואי דומה לתוואי הדרך העתיקה שחיברה את יריחו לירושלים. ממזרח ליישוב עובר כביש האורך "דרך אלון" שנקרא כך על שם תוכנית אלון. לצדו נמצא היישוב אלון.

אופי היישובעריכה

מטרתם של מקימי היישוב הייתה להקים קהילה משותפת לדתיים וחילוניים, בשונה מהעיר, בה ישנם לרוב יחסי שכנות בלבד. כבר בשנותיו הראשונות קלט הכפר עולים רבים, שנותרו בו ברובם עד היום. גם כיום פועל ביישוב מרכז קליטה הכולל 25 קראוונים המפוזרים בין בתי היישוב. כמו כן גרות ביישוב גם משפחות של בנים ממשיכים.

בכפר בריכת שחייה חצי אולימפית (באורך 25 מטרים) לא-מקורה. ביישוב יש גם מערכת חוגים ענפה המנוהלת על ידי רכז הקהילה והתרבות.

בשנת 1987 הוענק לכפר אדומים פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים, על "קידום ועידוד הסבלנות, הסובלנות, הכבוד וההבנה ההדדיים והשכנות הטובה בחינוך ובמעשה".

חינוךעריכה

מתוך אידיאל, ילדי היישוב לומדים בבית ספר משותף - בית הספר הממ"ד הניסויי כפר אדומים. בית הספר משתייך לזרם החינוך ממלכתי דתי - ממ"ד, אך הוא בית ספר מעורב לדתיים וחילונים ומותאם לצרכים של כולם. בבית-הספר לומדים יותר משבע מאות תלמידים בכיתות א'-ח' שבאים ברובם מהיישובים כפר אדומים, אלון ונופי פרת. תלמידי התיכון נוסעים רובם ככולם לירושלים, למעלה אדומים, או לישיבות שונות ברחבי הארץ. מערכת החינוך בכפר כוללת גם מעון מגיל חודשיים או שלושה וגני ילדים. בסמוך ליישוב נמצא קמפוס המכינה הקדם צבאית של עין פרת - המדרשה למנהיגות חברתית. בשנת 2014 הוקם תיכון בכפר אדומים הממשיך את דרך בית הספר היסודי ובו לומדים גם חילוניים ודתיים. בשנת 2018 מנה התיכון כ-150 תלמידים ואנשי צוות. בשנת 1992 הוקם שבט של תנועת הצופים בכפר אדומים וניתן לו השם 'יהודה'. מאז ועד היום שבט יהודה מחנך לערכים ולעבודת כפיים את הנוער מהיישובים נופי פרת, כפר אדומים ואלון. בשבט יהודה יש כ-700 חניכים שמגיעים בכל שלישי ושבת לפעולה שמועברת על ידי צוות ההדרכה המונה כ68 מדריכים ומדריכות. בשבט קיים פרויקט ההתנדבות 'עיגולי השמחה' המנוהל על ידי צוות הפעילים.

בתי כנסתעריכה

מטרת היישוב הייתה לא רק קיום אורח חיים קהילתיים משותפים של דתיים וחילוניים אלא גם ל"כלל ישראל" (כהגדרת המקימים). לכן ישנם שני בתי כנסת ביישוב, המשמשים לבני עדות המזרח ולמתפללים בנוסח אשכנז. בית הכנסת אינו רק מקום תפילה אלא משמש גם כמקום מפגש.[דרושה הבהרה] בבתי הכנסת מתקיימת תפילה המשלבת את כל נוסחי התפילה ואת מנהגי כל תפוצות ישראל.[דרושה הבהרה]

תעסוקהעריכה

רוב התושבים עובדים בירושלים, ומיעוטם מועסק בתוך הכפר.

ענפי העבודה ביישוב:

 
הכניסה למפעל "פתיל תכלת" בכפר אדומים
  • חינוך וענפי השירותים השונים: מזכירות, צרכניה, בריכה.
  • מבנה מלאכות נקיות ובו משרדים ובתי-מלאכה ממפעל צורפות ועד מספרה.
  • אזור המלאכה הכבדה ובו מפעלים שונים כגון מפעל לשימורי זיתים, מסגרייה, נגריות, יצור תכלת, תחנת דלק ושני מוסכים.
  • בחקלאות - ביישוב ישנם כרם זיתים, מטע צבר ללא קוצים, משתלה, כלבייה וחוות סוסים.

בנייהעריכה

שכונות היישובעריכה

 
הגבעה המערבית, הצד המערבי (הרחוק מהמצלמה) הוא הצד הבנוי והצד המזרחי (הקרוב לתמונה) עדיין בבנייה. באופק - נופי פרת
  • שכונת הקבע הראשונה - השכונה הראשונה של בתי קבע שנבנתה ביישוב. רוב אוכלוסייתה מבוגרת וכוללת את מקימי היישוב. ממוקמת בצפון-מזרח היישוב. בשכונה נמצא בית הכנסת, ובית הספר.
  • שכונת ישראלה (או שכונת עמוס) - בשכונה נמצא מגרש ספורט של היישוב, ממוקמת דרומית לשכונת הקבע הראשונה. בשנת 2007, הורחבה השכונה, ונבנו בה עוד כ-5 בתים.
  • השלוחה הדרומית (או שכונת עלי) - בנויה על השלוחה הדרומית של היישוב, ובה כ-20 בתים.
  • שכונת בית אחד ( או שכונת מרגלית) - שכונה קטנה בה כ-15 בתים, נמאת בדרום-מזרח היישוב.
  • שכונת הדיר - השכונה הממוקמת בכניסה ליישוב (מכיוון דרום), ובה כ-30 בתים, ובריכת שחייה. בקרוב ייבנה באזור השכונה, אולם אירועים.
  • שכונת הקרוואנים - שכונה הממוקמת במערב היישוב, ובה כ-40 קרוואנים. מאוכלסת בעיקר על ידי זוגות צעירים, ומשפחות חדשות ביישוב.
  • הגבעה המערבית - שכונת הקבע החדשה ביותר והגדולה ביותר ביישוב, ובה כ-100 בתים. נבנתה על ידי חברת אמנה, ובשנת 2006 הופסקה הבנייה בהחלטת היישוב. בסוף 2007, חזרה חברת אמנה לבנות בשכונה את השלב הרביעי בפרויקט. השכונה ממוקמת בצדו המערבי ביותר של היישוב, הקרוב ביותר ליישוב נופי פרת.
  • השכונה החדשה - שכונה חדשה הנמצאת בבנייה. בשכונה יהיו כ-25 בתים. ממוקמת צפונית לשלוחה הדרומית, ומזרחית לשכונת ישראלה.
  • שכונת הקרוואנים החדשה - שכונה ובה כ-20 קרוואנים, מחציתם חדשים ומחציתם הועברו משכונת הקרוואנים הישנה, בעקבות עבודות סלילת כביש רחב לגבעה המערבית. השכונה נמצאת בצדו המזרחי ביותר של היישוב, והיא גובלת במדרשת עין פרת.

לרחובות הכפר ניתנו שמות. חלקם קשורים לבעלי החיים והצמחים באזור היישוב, וחלקם קשורים להיסטוריית ואידאולוגית היישוב (לדוגמה, רחוב "עם אחד" מסמל את היות היישוב מעורב לדתיים וחילוניים, ורחוב "דרך פרת" על שם נחל פרת הסמוך).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כפר אדומים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
כפר אדומים – מבט מנופי פרת