כְּפַר בִּישׁ הייתה עיירה יהודית גדולה בשפלת יהודה, אשר נזכרת מספר פעמים בספרות חז"ל וכן בכתבי יוסף בן מתתיהו.

הראשון להזכירה הוא יוסף בן מתתיהו, בספרו מלחמות היהודים, שם הוא מציין כי במהלך המרד הגדול, אספסיאנוס הטיל מצור על עיר זו באמצעות מפקדו קראליוס, אשר עמד בראש חיל רגלים ופרשים שערך מסע כיבוש של שפלת יהודה. לדברי יוסף בן מתתיהו, חומת העיר הייתה חזקה מאוד, ועל כן ציפו הרומאים כי המצור יארך זמן רב, אך במפתיע נכנעו בני העיר והסגירו עצמם לידי הרומאים[1].

במקורות חז"ל, נזכר היישוב בתלמוד הבבלי, בתלמוד הירושלמי ובמדרש איכה רבה כעיירה יהודית גדולה מאוד ביהודה שחרבה במהלך מרד בר כוכבא, לצד כפר שחליים וכפר דיכרין:

”אמר רב אסי ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים חוץ משלש שהיו בהן כפלים כיוצאי מצרים, אלו הן - כפר ביש כפר שיחליים כפר דכריא. כפר ביש דלא יהבי ביתא לאושפיזא, כפר שיחליים שהיתה פרנסתן מן שחליים, כפר דכריא אמר רבי יוחנן שהיו נשותיהן יולדות זכרים”[2].

הארכאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור הציעו לזהות את כפר ביש עם חורבת בורגין שבפארק עדולם בשפלת יהודה, הן בשל ביצוריה המרשימים והממצאים מתקופת המרידות, הן בשל קרבתה לחורבת עתרי המזוהה עם "כפתרא" הנזכרת אצל יוסף בן מתתיהו כסמוכה לכפר ביש, והן בשל השתמרות השם "ביש" בחורבה קטנה השוכנת מדרום לחורבה זו – ח'רבת אלביס.

לקריאה נוספת עריכה

י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשע"ב, עמ' 433.

ב' זיסו, היישוב הכפרי בהרי ושפלת יהודה משלהי תקופת הבית השני עד לדיכוי מרד בר-כוכבא, עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית ירושלים.

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה ובנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.