פתיחת התפריט הראשי

כפר הרא"ה

מושב בישראל
(הופנה מהדף כפר הרואה)

כְּפַר-הָרֹאֶ"ה (נכתב לעיתים גם: כפר הרואה) הוא מושב דתי של תנועת הפועל המזרחי[2] הקרוי על שמו של הרב הראשי הראשון לישראל, הרב קוק (הרב אברהם הכהן קוק). המושב הוקם ב-23 בנובמבר 1933, ה' בכסלו ה'תרצ"ד, על ידי עולים מאירופה.

כפר הרא"ה
הכניסה לכפר הרא"ה
הכניסה לכפר הרא"ה
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק חפר
גובה ממוצע[1] ‎23‏ מטר
תאריך ייסוד 1933
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
מוצא המייסדים אירופה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,499 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-0.3%‏ בשנה עד סוף 2017
המושב במבט מהאוויר, דצמבר 2013

המושב נמצא באזור הצפוני של המועצה האזורית עמק חפר, והוא גובל בכביש 4 ובכביש 581. הצומת המפגיש בין שני הכבישים הללו נקרא "צומת הרא"ה", כשם המושב. בקרבת מקום נמצאים היישובים חיבת ציון, אלישיב, חרב לאת, גאולי תימן וחוגלה.

תוכן עניינים

רבנותעריכה

הרב הראשון של כפר הרא"ה היה הרב שאול ישראלי. בעבר שימש בתפקיד זה הרב דב ליאור, ולאחריו שימש בתפקיד זה הרב יורם צוהר, לימים ראש אולפנת כפר פינס. לאחריו שימש בתפקיד זה הרב אליעזר שמחה וייס, ששימש גם בתפקיד הרב של המועצה האזורית עמק חפר. בסוף 2017 נבחר הרב מאיר שקדי לכהן כרב המושב.

חינוךעריכה

בי' בחשוון ה'ת"ש, הקים הרב משה צבי נריה את ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, "אם ישיבות בני עקיבא", בה שילבו לימוד תורה ועבודת אדמה, ומאוחר יותר הוסיפו גם לימודי חול. כחצי שנה לאחר הפתיחה, הצטרף הרב אברהם צוקרמן לישיבה בתפקיד מנהלה. כיום עומד בראשות הישיבה הרב יעקב חביב והיא מתנהלת כחלק ממוסדות חינוך כפר פינס בראשות הרב יורם צוהר.

הרב שלמה צוקרמן, בשיתוף עם הסוכנות היהודית, ייסד במושב את כפר הנוער "יקיר", שלימים הפך לכפר הנוער בן יקיר. במהלך שנות ה-50 ייסד צוקרמן את הישיבה החקלאית בכפר הרא"ה בה חינך לשילוב של תורה ועבודה. במושב קיים גם בית ספר יסודי ממלכתי דתי שהוקם בשנת ה'תרצ"ו[3] ועבר למבנה חדש בשנת ה'תשס"ג.

בנייה ושכונותעריכה

 
כפר הרא"ה בשנות ה-50

במושב קיימת שכונת בית חזון, שחלק מתושביה טענו למעמד עצמאי כיישוב קהילתי, אך טענתם נדחתה על ידי הרשויות. השכונה קרויה על שמו של החזון איש[4], והיא הוקמה על ידי עולים מאנגליה, ארצות הברית ודרום אפריקה. השכונה היא חלק מכפר הרא"ה ובאותו זמן היא נוהלה על ידי ועד של השכונה, שהורכב מתושבי השכונה בלבד. אולם, משנת ה'תשס"ח טוענים חלק מתושביה למעמד עצמאי ונפרד מהמושב. תושבים מהמושב הסמוך, אלישיב, טוענים כי אדמות השכונה הן בבעלותם[5]. המועצה האזורית עמק חפר כופרת בטענותיהם. משרד הפנים דחה את הבקשה בתחילת שנת ה'תשע"ב (2012) והותיר את השכונה כחלק מכפר הרא"ה.

במושב קיימת גם שכונה בשם "שבטי ישראל", בה נקלטו משפחות אשר התגוררו במושב ובנו את בית הקבע שלהם. בנוסף, הוקמה במושב הרחבה, אשר רובה ככולה בנויה ומאוכלסת. חלק מהמשפחות הגרות בהרחבה הן ממרכז הארץ וחלק מהמשפחות הם בני הכפר - דור ההמשך.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • ייחודו של כפר: תולדותיו וקורותיו של כפר הרא"ה, ועד כפר הרא"ה, ה'תשס"ג-2003
בית הכנסת במושב
מבט ממזרח
מבט מדרום

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ במפה מנדטורית משנת 1934 המקום נקרא בשם "Ha Poel ha Mizrahi" ולא בשמו הנוכחי
  3. ^ ספר הכפר (לעיל), פרק "חנוך לנער על פי דרכו". אף על פי כן, מספר המחזור בשנת ה'תשס"ח בבית ספר זה הוא 67.
  4. ^ באתר המועצה האזורית עמק חפר
  5. ^ ראו דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה