פתיחת התפריט הראשי

כְּפַר-חֲסִידִים הוא מושב בעמק זבולון ליד קריית אתא בתחומי מועצה אזורית זבולון.

כפר חסידים
Kfar Hasidim 1.JPG
הכניסה לכפר חסידים. ברקע תל רגב הנמצא בכניסה לכפר
מחוז חיפה
מועצה אזורית זבולון
גובה ממוצע[1] ‎14 מטר
תאריך ייסוד 1924
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 834 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -3.1% בשנה עד סוף 2018
http://www.kfar-hasidim.org.il
נחלת יעקב ב-1926, אחד היישובים שאוחדו לאחר מכן לכפר חסידים. מימין למעלה בית חרושת נשר
מוזיאון יענקל'ס שטעטל
רחוב בכפר חסידים
בית הקירור הישן בכפר חסידים
בית הקירור בכפר חסידים אחרי עבודות השימור, כעת הארכיון 2017

היסטוריהעריכה

תחילתו של כפר חסידים בשנת תרפ"ד-1924 בימי העלייה הרביעית כאשר החלו להתארגן בפולין קבוצות של חסידים שביקשו לעלות ולהתיישב בארץ ישראל. המגמה החלה עוד בשנת תרפ"ב-1922 עם ההכנות להקמתה של בני ברק, אלא שהפעם הכוונה הייתה להקים יישוב חקלאי ולא יישוב עירוני. החסידים נחלקו לשתי קבוצות התיישבותיות: האחת בהנהגת האדמו"ר מקוז'ניץ רבי ישראל אלעזר הופשטיין, דור ששי למגיד מקוז'ניץ, והשנייה בהנהגת רבי יחזקאל טאוב האדמו"ר מיבלונה, דור חמישי למגיד מקוזמיר. אליהם נלוו שני אדמו"רים נוספים: רבי ישעיהו שפירא ("האדמו"ר החלוץ"), וקרוב משפחתו רבי אברהם יעקב שפירא, האדמו"ר מדרוהוביץ', שאף הם היו צאצאים ישירים של המגיד מקוז'ניץ. האדמו"ר מדרוהוביץ' למד בחו"ל את מלאכת המדידה, ועתה היה ממונה על מדידת אדמות היישוב. החסידים שהגיעו ברובם מן המעמד הבינוני קנו בכספם את חלקת האדמה, ההתיישבות עצמה החלה ב-1925 בארבע נקודות יישוב. סיפור המעשה עורר התלהבות רבה בקרב היישוב הציוני. ש. שלום, בנו של האדמו"ר מדרוהוביץ', שהצטרף אל אביו והיה בעצמו בקבוצת המתיישבים, מתאר בספרו "עליית חסידים" את השנים הראשונות בתמונות ציוריות למדי של יהודים בעלי מראה חרדי, שיצאו לעבוד עבודת כפיים בשדה כשעל גופם ציצית ופיאותיהם וזקניהם מתבדרים ברוח.[2]

עד מהרה החלו הבעיות לצוץ על פני השטח: האזור שקנו החסידים היה אדמת ביצה, שלא התאימה לחקלאות, והמלריה התפרצה והפילה חללים רבים. כמו כן, היישוב לא זכה בתמיכה מספקת של המוסדות הלאומיים, הכספים מפולין הפסיקו להגיע וההון הפרטי הלך ואזל. לכך התלוותה הבעיה המרכזית, והיא חוסר בידע ובניסיון חקלאי. הרבי מיבלונה (כמו גם אחרים) פנה אל הקרן הקיימת לישראל לעזרה. הקק"ל הגישה עזרה בשליחת מדריכים, פרעון החובות על קניית הקרקע ובעיקר בייבוש הביצות. קרן היסוד עזרה אף היא, כשהזרימה קיצבה למתיישבים שהוכיחו כי בכוחם לנהל משק. הקהילה שמקורה היה בקוז'ניץ הקימה את המושב "עבודת ישראל" והקהילה שמקורה היה ביבלונה הקימה את המושב "נחלת יעקב". הקק"ל החליטה ב-1926 על איחוד שני המושבים לכדי יישוב אחד. אל החסידים צורפה גם קבוצה של מתיישבי הפועל המזרחי.[3] במאי 1930 נחנך הכביש המחבר את הכפר לכביש חיפה-נצרת.[4] בשנות ה-30 מונה הרב מרדכי שמואל קרול כרבו של כפר חסידים.

במהלך השנים עד לקום המדינה הלך והתבסס היישוב. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20[5], ביקשו להתיישב בכפר אנשים שאינם חקלאים. ועד המושב הקצה למשפחות אלה מגרשים בני דונם אחד בשטחים שלא התאימו לעיבוד חקלאי. בשנות ה-50 הופרד הכפר מבחינה מוניציפלית לשני יישובים: כפר חסידים א' - החקלאים, וכפר חסידים ב' - התושבים. בנייני המגורים של כפר חסידים ב' משולבים בתוך כפר חסידים א'. תושבי הכפר מתפרנסים מחקלאות כמו גם מעבודות מחוץ ליישוב. במהלך השנים האוכלוסייה התחלפה, וכיום תושבי הכפר הם בעיקר דתיים לאומיים וחילונים. במהלך השנים עקב שינוי הצביון הרוחני בכפר, עזבו רוב משפחות החסידים שבכפר לבני ברק ולירושלים. שאר החסידים הראשונים שהיו בכפר נפטרו במהלך השנים. ממשפחות החסידים המייסדים נותרו כיום צאצאיהם של כחמש עשרה משפחות[6], ובנוסף להן חיים בכפר צאצאיהם של אנשי הפועל המזרחי.

בשנת 1950 הוקמו שתי מעברות בכפר חסידים[7]. העולים החדשים במעברה התגוררו בצריפונים[8], בדונים[9] ואוהלים[10]. בפברואר 1951 הוחלט על הקמת מעברה נוספת בכפר חסידים[11]. בשנת 1952 הוקם במקום שיכון על ידי חברת רסקו[12] עבור משוחררי צה"ל מכפר חסידים[13]. בשנת 1954 הוחל בבניית שיכון נוסף, של חברת משכנות, על רכס סמוך לשכון רסקו[14]. גם חברת שיכון ההסתדרותית החלה בבניית שיכון משלה במקום, על הרכסים דרומית מזרחית לכפר חסידים, צפונית לקריית טבעון[15]. שיכונים אלו נבנו לצורך פינוי המעברות[13] בכל אזור חיפה, אולם בגלל התנגדות תושבי מעברות אחרות שוכנו בהם רק מעטים[16]. באפריל 1956, בעת שבשיכונים התגוררו כ-1500 נפשות, הוחלט שהמקום יוכרז כמועצה מקומית נפרדת מכפר חסידים בשם רכסים [17], וביולי 1959 כוננה המועצה[18][19].

בסוף שנות השמונים של המאה העשרים ניקלע המושב לחובות כבדים כחלק ממשבר חובות המושבים[20]. המושב נחלץ מהחובות באמצע שנות התשעים, לאחר שבמסגרת יישום "חוק גל" מונה "משקם" לאגודה השיתופית שקבע את הסדר החובות לאגודה ולחברים.

בספטמבר 2012, פנתה ההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה לוועדת ערר המוסמכת על פי חוק הנכסים של נספי השואה, להורות למושב לאפשר לאנשי החברה לעיין במסמכים ובארכיון הנמצאים ברשותו. זאת על פי מידע שהיה בידי החברה, חברי “עבודת ישראל” רכשו קרקעות באזור כפר חסידים וחלקם עלו מקוזניץ והתיישבו על קרקעות אלו. אלא שחלק מאותם חלוצים שבו לפולין כשהם מותירים את הקרקעות מיותמות מאחוריהם. ההערכה היא שרבים מאותם חברים ששבו לפולין נספו בשואה. כמו כן, על פי מידע שהיה בידי החברה, כ–400 מחברי “נחלת יעקב” שילמו סכומי כסף עבור רכישת קרקעות באזור חרושת הגויים ושייח אבריק שלימים הפכו לקרית טבעון וכפר חסידים. בשנות ה-30 של המאה ה-20, אגודת “נחלת יעקב” פורקה, כאשר בתיק הפירוק מצוינים רק כ–250 חברים כנושים של האגודה. לחברה חסר מידע אודות ראש האגודה, הרב טאוב, שרכש בשם חבריה, לרבות כאלו שנספו, את הקרקעות. כמו כן חסר גם מידע אודות רשימת הנושים החלקית המופיעה בתיק הפירוק[21][22].

בית הקירורעריכה

בית הקירור תוכנן על ידי האדריכל אריה שרון והוקם בשנת 1942. מטרתו הייתה לאחסן בקירור תוצרת חקלאית: תפוחי אדמה ותפוחי עץ ממשקיהם של איכרי היישוב והסביבה. הצורך בהקמת בית הקירור נבע מהעובדה שהיבול שנאסף בבת אחת גרם לירידת מחירי השוק. המגדלים התארגנו, גייסו כספים ממקורות עצמיים ובנו את בית הקירור. כך יכלו לשמור על התוצרת החקלאית ולווסת את השיווק בהתאם למחיר הרצוי. בזמן מלחמת השחרור שימש בית הקירור גם להסתרת נשק. בתי קירור דומים, אשר תוכננו על ידי אריה שרון, הוקמו במקומות שונים בארץ: רמת יוחנן, קיבוץ משמרות, בית חירות ועוד.

בשנת 2017 הסתיימו עבודות השימור של המבנה, בתמיכתה של המועצה לשימור אתרים, וכעת הוא משמש כארכיון היישוב.

בסמוך ליישוב הוקם ב-1937 כפר נוער דתי הנושא את אותו שם. באלול תשס"ג הוקמה בתוך כפר הנוער הדתי בכפר חסידים, ישיבת נחלת ישראל שבראשה עומד הרב שניאור קץ. הישיבה הפיחה רוח חדשה במקום ומנתה כ-180 תלמידים. בשנת תשע"ג הוצאה ישיבת נחלת ישראל על ידי גורמים בקיבוץ הדתי, והעתיקה את מקומה למגדל העמק.

מוזיאון יענקל'ס שטעטלעריכה

יענקל'ס שטעטל הוא מוזיאון נוסטלגי ומרכז מבקרים בכפר חסידים המוקדש לחיי היומיום בעיירות היהודיות (שטעטלים) במזרח אירופה שהתקיימו עד לשואה. המוזיאון הוקם ופועל ביזמתו של גדי יעקב, בן היישוב.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • ש. שלום, "עליית חסידים"
  • אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': פרק קט"ז, ייסוד כפר חסידים, ש. שלום, 1925 - פגישה ראשונה עם המייסד, קניית קרקע, העלייה על הקרקע, העבודה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כפר חסידים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ ראו: האדמו"ר מקוז'ניץ למנוחות, דבר, 23 באוגוסט 1966
    חיים שורר, חסידים, דבר, 2 בספטמבר 1966
  3. ^ מאז ועד היום..., היסטוריה של הכפר באתר כפר חסידים
  4. ^ כביש לכפר חסידים, דבר, 11 במאי 1930
  5. ^
     
    מכתב בקשה לקק"ל
     
     
    המשך המכתב
    המשך המכתב לקק"ל

    כך עולה ממכתב לקק"ל בו מבקשים מתיישבים שאינן חקלאיים לאפשר להם לרכוש שטחים בני דונם אחד

  6. ^
     
    מכתב מיום 12/12/1926 של המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית.

    כך עולה ממכתב מיום 12/12/1926 של המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית. שמות המשפחות המופיעות במכתב שצאצאיהן חיים עד היום בכפר הם: וולף, אורנשטין סיני, בלום נפתלי, ונחוצקי רחל, אורנשטין דב, אייזנבנד אליעזר, אפפלד חיים, טיטל יחיאל, דרפנר, נכטילר צבי, ולברג אהרן, שטיינפלד, מנדלמן.

  7. ^ האדמיניסטרציה המקומית במחנות העולים, חרות, 10 ביולי 1950
  8. ^ דליקת קוצים, על המשמר, 6 באוקטובר 1950
  9. ^ בדונים נשרפו, שערים, 27 באוקטובר 1952
  10. ^ תושבי מעברת כפר־תסידים לא ישלימו עם תנאי חייהם הירודים, קול העם, 14 בספטמבר 1951
  11. ^ מעברות חדשות יוקמו בגליל, הצופה, 22 בפברואר 1951
    עוד 22 מעברות, דבר, 26 בפברואר 1951
  12. ^ פעולות השכון, חרות, 5 במרץ 1953
  13. ^ 13.0 13.1 א. מרקוביץ, כביש נצרת מוביל לחיפה, מעריב, 4 במאי 1962
  14. ^ נחלת אבות - שכון ליהודים קשישים מארה"ב - יבנה ע"י משכנות בנתניה, הצופה, 16 באוגוסט 1954
    1542 דירות לעולים וותיקים נמצאות בבנייה ע"י משכנות, הצופה, 10 במאי 1955
  15. ^ ז. לבון, תכנית השיכון בשנים הקרובות, דבר, 20 בינואר 1954
  16. ^ אנשי מעברת דויד הפגינו בחיפה בתביעת שיכון במקום, על המשמר, 24 בנובמבר 1952
  17. ^ מועצה מקומית נפרדת תקום ליד כפד־חסידים, על המשמר, 26 באפריל 1956
  18. ^ כוננה מועצה מקומית חדשה ב"רכסים", הצופה, 28 ביולי 1959
  19. ^ מועצה מקומית חדשה ברכסים, הצופה, 7 באוקטובר 1959
  20. ^ עיקול זמני על נכסי 1,130 חקלאים ממושבי הצפון, מעריב, 30 בספטמבר 1990
  21. ^ אורי בלאושתיקת הארכיב של כפר חסידים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2012
  22. ^ שירי דובר, ‏1,424 דונם של אדמות נספי השואה מחפשים יורש, באתר גלובס, 30 במרץ 2014