כפר נחום

יישוב עתיק בגליל, על חוף ים כנרת, אתר ארכאולוגי ומקום עלייה לרגל של הנוצרים

כפר נחוםלטינית: Capernaum) היה יישוב בחופה הצפוני של הכנרת, לא הרחק מכורזים, בבקעת עין שבע, והתקיים מהתקופה החשמונאית ועד התקופה הביזנטית בארץ ישראל[דרוש מקור]. האתר משמש בימינו כגן לאומי, המשתרע על-פני שטח של 1,728 דונם[1].

כפר נחום
מידות
שטח 1,728 דונם עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תרבויות יהדות בית שני, תרבות רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופות תקופת בית שני עריכת הנתון בוויקינתונים
נבנה המאה ה־2 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°52′52″N 35°34′30″E / 32.881111111111°N 35.575°E / 32.881111111111; 35.575
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חורבות בית הכנסת בכפר נחום
חורבות כנסיית פטרוס הקדוש והכנסייה החדשה
המנזר הפרנציסקני
כנסיית 12 השליחים
עגלה (ארון קודש?) חקוקה על אבן בכפר נחום
מבט מהאוויר

על פי המסופר בברית החדשה, קבע ישו בכפר נחום את מרכז פעילותו במשך תקופה ארוכה, ואחדים משנים-עשר השליחים (פטרוס הקדוש ואחיו אנדראס הקדוש, וכן יעקב בן זבדי ואחיו יוחנן) התגוררו במקום.

היינריך קוהל וקרל ואצינגר ערכו חפירה ארכאולוגית ראשונה במקום בשנת 1905, במסגרת סקר מקיף שלהם על בתי כנסת עתיקים בגליל. הם חשפו כמעט את כל האתר, אך משביקשו לחזור ולהשלים את חפירתם שנתיים לאחר מכן, סירבו האבות הפרנציסקנים לאפשר להם את הדבר, בטענה שיעשו זאת בעצמם. בשנים 1921–1926 ניהל הארכאולוג הפרנציסקני גאודנציו אורפלי את החפירות בכפר נחום, שבהן נחשף המבנה המתומן (שנקבע במסורת הנוצרית כביתו של פטרוס) וכמו כן שוחזר חלק מבית הכנסת. החפירות נפסקו במותו ב-1926 והתחדשו רק ב-1986 על ידי הארכאולוגים הפרנציסקנים וירגיליו קורבו (Corbo) וסטניסלאו לופרדה (Loffreda) מטעם בית הספר הפרנציסקני למקרא.

אזכורים במקורות עתיקים עריכה

  ערך מורחב – ישו מגרש שד בבית הכנסת בכפר נחום

כפר נחום נזכר בברית החדשה, בכתבי יוסף בן מתתיהו ובמדרש:

"אחרי בואם אל כפר נחום מיהר להיכנס בשבת לבית הכנסת ולימד שם."

"סוסי, אשר עליו רכבתי בקרב, נפל במקום ביצות והשליכני ארצה. נפצעתי בפרק שעל יד השכם ולכן לקחוני אל כפר נחום."

יוסף בן מתתיהו, "חיי יוסף", פרק 72

"ר' איסי דקיסרין: פתר קרייה במינות... 'וחוטא', אלו בני כפר נחום"

קהלת רבה, לפרק ז', פסוק כ"ו

היסטוריה עריכה

כפר נחום הוקם במאה השנייה לפנה"ס, כפי שמעידים מטבעות חשמונאיים מתקופה זו שנמצאו באתר. בתקופת שלטון הרומאים שימש הכפר כמוצב מכס, והגן עליו חיל מצב בפיקוד שר מאה. כפר נחום לא השתתף במרד הגדול ובמרד בר כוכבא. בשנת 749 הכפר נהרס עד היסוד ברעידת אדמה; מעט מאוחר יותר נבנה מחדש צפונית-מזרחית למיקומו הישן. במאה ה-11 הכפר ננטש, וככל הידוע לא נבנה מחדש בתקופה הצלבנית, חרף מרכזיותו בנצרות.

בשנת 1838 זיהה אדוארד רובינסון את כפר נחום, בו בית הכנסת נותר כמעט שלם[2]. בסוף המאה ה-19 התיישב במקום כומר פרנציסקני שרכש את המקום מידי הבדואים והקדיש את חייו לשיקום העתיקות במקום[3].

האתר כיום עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

מנחם תלמי, אפרים תלמי כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל הוצאת "עמיחי" בע"מ, ספטמבר 1966, ערך : כפר נחום, עמוד 364.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא כפר נחום בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה