פתיחת התפריט הראשי

כפר סאלד הוא קיבוץ באצבע הגליל, על מורדות הגולן בשולי עמק החולה, ממזרח לקריית שמונה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון.

כפר סאלד
Kfar-sold.JPG
חדר האוכל בכפר סאלד, 2007
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
אזור התגוננות קו העימות 25
גובה ממוצע[1] ‎122‏ מטר
תאריך ייסוד 1942
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 616 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.7%‏ בשנה עד סוף 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפה דינמית

פרמטרים [ שם17, קואורדינטות25, צבע סמן8, צבע סמן7, שם27, geotype1, קואורדינטות18, צבע סמן13, צבע סמן14, שם18, צבע סמן15, צבע סמן6, צבע סמן30, צבע סמן28, שם16, צבע סמן3, צבע סמן24, צבע סמן27, צבע סמן29, צבע סמן9, צבע סמן23, שם29, צבע סמן21, קואורדינטות19, קואורדינטות17, שם19, קואורדינטות27, קואורדינטות29, קואורדינטות24, שם26, צבע סמן19, שם20, שם31, שם22, צבע סמן16, שם23, פריטים1, צבע סמן18, צבע סמן25, קואורדינטות26, צבע סמן20, קואורדינטות20, צבע סמן11, קואורדינטות22, קואורדינטות31, צבע סמן22, צבע סמן17, צבע סמן4, שם25, שם24, צבע סמן5, צבע סמן2, צבע סמן12, שם30, קואורדינטות30, קואורדינטות21, שם28, קואורדינטות28, שם21, צבע סמן10, צבע סמן26, קואורדינטות23, צבע סמן31 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ שם1, קואורדינטות1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מפת היישובים של מועצה אזורית הגליל העליון
באדום - כפר סאלד
בירוק - מיקום בניין המועצה

הקיבוץ נקרא על שם הנרייטה סאלד, "אם עליית הנוער". השם "סָאלד" (נהגה: סֹלְדְ) הוא על פי הכתיב שהיה מקובל בעת הקמתו, בהתאם להגייה האשכנזית.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

מייסדי הקיבוץ היו עולים מהונגריה, מגרמניה ומטרנסילבניה, שהתיישבו בשנת 1934 בחצרות איכרים בגדרה. בשנת 1935 עברו למחנה שמוקם כקילומטר וחצי מדרום למושבה, המקום כונה בפי מייסדיו "שער הנגב". בתאריך 15 באוגוסט 1937 הועלה היישוב על הקרקע על ידי חברי הגרעין המיישב, במסגרת יישובי חומה ומגדל, בנקודה שבה הוקם מאוחר יותר קיבוץ חפץ חיים[2] ונקרא "כפר סאלד"[3]. אולם בשל קשיים בהספקת מים ליישוב, ננטשה הנקודה וחבריה שבו למחנה "שער הנגב" שמדרום לגדרה[4].

במשך שנים אחדות התלבטו חברי הקיבוץ בין הצעות שונות למיקום יישוב הקבע שלהם, בהן, בין השאר אדמות הוּג' (לימים קיבוץ דורות) ונקודות אחרות בדרום. בראשית שנות ה-40 הובטחו להם אדמות נעמה שבעמק החולה, אולם בעקבות לחצים מצד הנהגת תנועת נצ"ח על מזכירות הקיבוץ המאוחד, ניתנו הקרקעות ל"קיבוץ האנגלו-בלטי" של תנועה זו, לימים כפר בלום. לבסוף, בתאריך 13 בנובמבר 1942, עלו על הקרקע בנקודת הקבע בגליל, בשולי המורדות המערביים של רמת הגולן, במרחק כ-300 מטרים בלבד מגבול סוריה. הקרקעות שנמסרו לקיבוץ היו משובצות אבני בזלת, ובמשך עשרות שנים עסקו החברים בסיקול האבנים מהשדות, כשכל חריש העלה אבנים חדשות אל פני השטח.

בתאריך 9 בינואר 1948 הותקף הקיבוץ מכיוון הגולן בידי כוח ערבי גדול, במה שנחשב להתקפה הערבית הגדולה הראשונה על יישוב מבודד במלחמת העצמאות, והראשונה שבאה מעבר לגבול. הצבא הבריטי הוזעק למקום וסייע בהדיפת ההתקפה. בקרב נהרגו חבר הקיבוץ איש "ההגנה", ועשרים וארבעה לוחמים ערבים. היו גרסאות שונות בקשר לזהות התוקפים. משה דיין שנשלח לגליל לבירור העניין טען שזו הייתה פעולה צבאית סורית שאליה נלוו גם תושבי המקום. דו"ח בריטי ציין שההתקפה בוצעה על ידי הבדווים מרמת הגולן, אנשיו של האמיר פאעור, בתגובה למות שניים מאנשיו בפשיטה של הפלמ"ח על הכפר אל-חיסאסערבית: الخصاص). על פי ההיסטוריון אברהם סלע הפשיטה בוצעה על ידי הבדווים אולם תואמה עם משרד ההגנה הסורי ונועדה לשמש הסחה לכניסת גדוד "ירמוכ השני" של צבא ההצלה לארץ ישראל.[5][6] זמן מה לאחר המתקפה פונו ילדי הקיבוץ לעין חרוד, שם שהו במשך כמה חודשים.

בשנת 1952 עבר הקיבוץ משבר, כאשר במהלך הפילוג בקיבוץ המאוחד עזבו אותו כמחצית מחבריו, שמרביתם עברו לגבעת חיים איחוד. בעקבות זאת החל הקיבוץ לקלוט גרעינים של עולי אמריקה הדרומית, במיוחד מברזיל, מארגנטינה ומצ'ילה.

בימים הראשונים של מלחמת ששת הימים, טרם פעל צה"ל כנגד הצבא הסורי, הפגיזו הסורים קשות את יישובי עמק החולה. למעלה מ-300 פגזים התפוצצו בשטחו וגרמו נזק למבנים רבים.

בעבר היה לקיבוץ רפת חלב שחוסלה בתחילת שנות ה-70[7].

אתריםעריכה

על מדרגת הגולן מעל כפר סאלד מתנשא גל סלעי בזלת גדול המכונה "צוק זָקֶף". במורדות ההר מדרום לקיבוץ נובעים מעיינות אחדים, בהם עין זרזיר (בערבית: עין זאע'ה), עין שמיר (בערבית: עין תַנוּרָה) ועוד. מי המעיינות מוזרמים בחלקם לקיבוץ ומשמשים את רשת המים שלו, וחלקם נאגר בבריכת אגירה בשולי הקיבוץ לצורכי השקיית השטחים החקלאיים. בריכת האגירה ששימשה בעבר גם לשחייה, עד להקמת בריכת שחייה בקיבוץ ב-1961. בעמק, לרגלי תל קליל שממערב לקיבוץ, נובע עין קליל, שמימיו חמים יחסית (כ-22 מעלות צלזיוס), ולכן כונה בערבית "עין אל-סח'נה" (המעיין החם). מימיו זרמו בעבר לנחל קליל, וכיום נקווים לאגם קטן שנחפר באפיק הנחל, ומשם זורמים במערכת תעלות הניקוז של העמק. מעיין נוסף בטמפרטורה דומה בקע משכבת סלע בעת חציבת יסודות לשכונה חדשה בקיבוץ בראשית שנות ה-70, ומימיו מוזרמים לאגם מלאכותי נוסף במערבו של הקיבוץ.

על תל קליל ישבו מייסדי הקיבוץ באופן זמני עד להקמת נקודת הקבע. על התל נותר בית אבן אחד ששימש חדר אוכל, ולידו שילוט הסברה על תולדות המקום. בחפירות שנערכו בו בשנות ה-60 נמצאו כלים רבים מהתקופה הכנענית.[8]

אתר ייחודי בכפר סאלד הוא "הגן של צביקה", גן פסלים שנבנה על ידי חבר הקיבוץ צבי בס ליד שער הקיבוץ. הגן משלב כלים חקלאיים ישנים עם פסלים עשויים מאבן המקום, ומשקיף על עמק החולה והרי נפתלי.

גן הפסלים בכניסה לכפר סאלד

תרבותעריכה

כבר מימיו הראשונים של כפר סאלד התפתחה בו תרבות מקומית של יצירה עצמית. רבים ממייסדי הקיבוץ ניגנו בכלים שונים, והקימו תזמורת שהופיעה בחגים ובהזדמנויות נוספות, גם בפני אנשי הקיבוצים השכנים. חוג דרמטי נוסד והציג מחזות שונים, ובעיקר אופרטות שאת מילותיהן כתבו חברי הקיבוץ, אנשי החינוך עדי נחמני ושמעון שטרן, חלקם ללחנים קלאסיים וחלקם בלחניו של משה גרינפלד, המורה למוזיקה במקום. לאחת האופרטות האלה נכתב שיר העלייה לקרקע:

כפר סאלד יהיה קיבוץ גדול מחר,
הראשון בטיב ובמספר.
כי מפני שבאנו לגליל
השתנו פני הקיבוץ כליל
והנה הקנון מתחיל:
אל החולה נעפיל!

מילים: עדי נחמני, לחן: משה גרינפלד

השיר הושר בהזדמנויות רבות והופץ בארץ על ידי חברי תנועות נוער ששהו בקיבוץ בהכשרה, לרוב במבטא יקי מלגלג - "כפר זוֹלְט יהיה קַפּוּץ קָדוֹל מחר".

מסורת מקומית התפתחה גם סביב חג הפסח. שמעון שטרן ערך הגדה שניתן בה דגש על סיפור יציאת מצרים המקראי והושמטו חלקים רבים מנוסח ההגדה המסורתית. לכך נוספו בהגדה אזכורים לשואה ולתקומת עם ישראל בארצו, ומוטיבים של אביב וקציר, כיאה לחברה חקלאית. בשנות ה-60 הודפסה הגדת כפר סאלד בעיצוב מחודש שעשה הצייר דניאל פראלטה, חבר הקיבוץ. ערבי שביעי של פסח צויינו מדי שנה בערבי תרבות מיוחדים, שבהם הועלו מחזות ומופעים שונים, בהם הפקה מקומית של המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", עיבוד של "שירי המגילה" של איציק מאנגר ועוד. מופעים אלה משכו אליהם רבים מתושבי הסביבה וחלקם אף הוזמנו להצגות נוספות ביישובים אחרים.

חברים ותושבים מפורסמיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כפר סאלד בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ "חוות שנלר", מאמר מאת יהודה זיו מתוך "טבע וארץ", ניסן אייר תשמ"ה, מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר סנונית
  3. ^ שמות ליישובים חדשים, דבר, 7 במרץ 1938
  4. ^ במפה משנת 1946 מסומן "שער הנגב" מדרום לגדרה ו"כפר סאלד" מסומן כ-2.5 קילומטרים דרומית מזרחית לשם במיקום של חפץ חיים של היום. באותה מפה מסומן כפר סאלד גם באצבע הגליל. עד היום נמצא ה"יישוב" "שער הנגב" ברשימת יישובי חומה ומגדל
  5. ^ אלון קדיש (עורך), מלחמת העצמאות תש"ח-תש"ט, העמותה לחקר כוח המגן על-שם ישראל גלילי, 2004, עמ' 125 ו-215. בני מוריס, 1948 - המלחמה הישראלית-ערבית הראשונה, עם עובד 2010, עמ' 124.
  6. ^ ההתקפה על כפר סאלד, דבר, 11 בינואר 1948
    אהרון דולב, כפר סולד - בו פרצה המלחמה, מעריב, 26 באפריל 1955
  7. ^ גם בקיבוצים מחסלים את רפתות החלב, דבר, 1 באוגוסט 1974
  8. ^ מנחם רהט, ממצאים מהתקופה הכנענית נחשפו בחפירות בכפר סאלד, מעריב, 17 באוגוסט 1965