פתיחת התפריט הראשי

כְּפַר סִילְבֶר הוא ככפר נוער, הכולל בתוכו בית ספר על יסודי (כיתות ז'-י"ב), פנימייה ומשק חקלאי. הכפר שוכן ליד העיר אשקלון, בתחום המועצה אזורית חוף אשקלון.

כפר סילבר
KFAR-SILVER.jpg
מבנה בית הספר בכפר סילבר
מחוז הדרום
מועצה אזורית חוף אשקלון
גובה ממוצע[1] ‎55 מטר
תאריך ייסוד 1957
סוג יישוב יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 275 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -4.8% בשנה עד סוף 2018

פעילותעריכה

הכפר כולל בתוכו פנימייה שבה לומדים כ-200 חניכים כל שנה, בכיתות ז'-י"ב. התלמידים לומדים בבית-ספר על-יסודי המכין לקראת תעודת בגרות, ועובדים בענפי החקלאות השונים במשק החקלאי: רפת, דיר, חממות לגידול ירקות ונוי.

בכפר פועלת בריכה הפתוחה בתשלום במשך הקיץ.

היסטוריהעריכה

את רעיון הקמת כפר נוער הגתה לראשונה שושנה פרסיץ, חברת כנסת וממנהיגיה של "הסתדרות הציונים הכלליים". היא פנתה לדוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, בבקשה להקצות למטרה זו משבצת קרקע בדרום הארץ, במטרה להקים מוסד חינוכי-חקלאי פנימייתי. מינהל מקרקעי ישראל נענה לבקשה וב-1951 הוקצו סמוך לאשקלון אלפיים דונם לצורך הקמת כפר הנוער.

באותה עת נחשב אזור אשקלון כאזור דרומי ולא מיושב יחסית; הקמת כפר נוער הדרומי ביותר בארץ היוותה רעיון חלוצי עבור מנהיגי "הציונים הכלליים", שקיבלו גם את ברכתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון. כדי להשיג תמיכה כספית ואידאולוגית פנו המקימים אל "ההסתדרות הציונית של ארצות הברית" (Z.O.A). במאי 1951 הוחלט על ידי "הסתדרות הציונים הכלליים" בישראל ו"ארגון ציוני אמריקה" (Z.O.A) להקים במשותף מוסד חינוכי חקלאי במסגרת כפר נוער. הוחלט לקרוא למוסד "כפר סילבר", על שם מנהיג ארגון ציוני אמריקה, הרב ד"ר אבא הלל סילבר, כהוקרה על פועלו בקרב הציבור והקונגרס האמריקאי וכן בעצרת האומות המאוחדות למען הקמת מדינת ישראל.

חגיגת הנחת אבן הפינה של המוסד, אשר תוכנן על ידי האדריכל מאיר הורמן, התקיימה בשמונה במאי 1951. בטקס הוקראה מגילת היסוד, ולאחר מכן הניח אבא הלל סילבר את אבן הפינה של המוסד.

טקס "חנוכת הבית" של כפר סילבר נערך ביום ב' בחול המועד פסח תשט"ז (29 במרץ 1956), בהשתתפות סילבר ואורחים מארצות הברית, ראש הממשלה דוד בן-גוריון, יו"ר הכנסת יוסף שפרינצק, שרים, חברי כנסת, חברי הנהלת הסוכנות היהודית וראשי מפלגת "הציונים הכלליים". בנאומו במהלך הטקס הביע סילבר שביעות רצון מהקמת מוסד חינוכי חקלאי על שמו, בשל חיבתו להתיישבות ועבודה חקלאית בארץ, כבסיס לקיומה של האומה במולדתה המתחדשת. הוא טען כי "יש לתקן התופעה של התרחקות מן האדמה והתרכזות יתר בעיר". כן הביע תקווה כי "התורה שילמדו כאן תהיה תמיד תורת אמת ותורת אהבה; ואני תפילה כי במקום הזה ייתן ה' צבאות שלום!"

ניסוח הייחוד הרעיוני ותוכנית הלימודיםעריכה

בראשית הדרך, לאחר דיונים והתלבטויות ביחס לייחודיותו של הכפר, ניסח הוועד המנהל המייסד את האידיאלים הבאים:

  1. יוקם בית ספר תיכון חקלאי, פנימייתי, אשר יקלוט נוער מכל הארץ ובייחוד ממושבי הסביבה.
  2. החינוך יהיה ממלכתי, מושתת על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע, על אהבת המולדת ונאמנות למדינת ישראל ועם ישראל.
  3. מטרת הלימודים תהיה הכנת חקלאים, מאומנים היטב מבחינה תאורטית ומעשית כאחד. לצורך זה יוקם משק חקלאי מגוון ואינטנסיבי.
  4. בצד המקצועי החקלאי יהיה החינוך הדור ברעיון החלוציות, אשר יתבטא בהכשרתו של הנוער לקראת השתלבותו בהתיישבות חלוצית בארץ.
  5. תינתן תשומת לב מיוחדת להכשרת הנוער לצורך ההתיישבות החקלאית המשפחתית.

1956-1976עריכה

בית הספר בכפר נפתח ב-1956 כבית ספר תיכון חקלאי, ארבע שנתי (ט'-י"ב).

ב-1959 כבר היווה הכפר חלוץ בגידולי כותנה באזור, ומודל לחקלאי האזור. באותה שנה אימצה העיר רמת גן את הכפר. כך הגיעו תלמידי בתי ספר בעיר, כגון "אהל שם" ו"תיכון בליך", להתגייסות בכפר בעונת קטיף הכותנה לשלושה ימים. בנוסף, תזמורת הנוער של רמת גן הגיעה להופעות באירועי הכפר.

ב-1960 הוקמה בכפר רפת בעזרתה של הסוכנות היהודית.

ב-1966 הוחלט בוועידת הסתדרות ארגון ציוני אמריקה בניו-יורק, להקים בכפר סילבר בית ספר של נוער אמריקאי, שתפקידו יהיה להכין את מנהיגי העתיד של הציונות האמריקאית, וכן לעודד אותו לקראת העלייה לארץ. זאת על-פי רוח חזונו של סילבר, כפי שביטא בדבריו בטקס הפתיחה של הכפר: "תקוותי, כי צעירים אמריקאים, במספרים לא מבוטלים, יבואו לקבל הוראה בבית ספר זה. אפשר שיימצאו כאלה שקסמה של הארץ יהפוך אותם לאוהביה-נאמניה ושיחליטו ביום מן הימים להישאר בה ישיבת קבע. אולם גם אלה שיחזרו לאמריקה, יביאו איתם את 'זימרת הארץ', יהפכו לשלוחי מצווה של הרוח הנאצלת על הארץ הזאת, ויפיצוה בין יהודי ארצות הברית".

ב-1971 זכה בית הספר בהכרה מטעם משרד החינוך כבית ספר תיכון מקיף המאפשר שלוש מגמות לימודים: עיונית, חקלאית ומקצועית, כאשר כל אחת פועלת בשני מסלולים - תעודת גמר בלבד או תעודת בגרות. ב-1972 הוקמה בכפר מחלקה למכונאות רכב. ב-1976 הונחו יסודות לבניין נוסף בכפר, מתרומתו של מר הסן מוושינגטון; בבניין זה נפתחו לימודי אלקטרוניקה, מכשירנות ומקצועות טכניים נוספים. כמו כן, נפתח בית ספר לסיעוד, בשיתוף עם בית חולים ברזילי באשקלון.

1976-1996עריכה

בתקופה זו מכוורת הכפר מנתה 250 כוורות; תנובת הדבש משווקת לחברת תנובה.

כן החל פרויקטמאמריקה הלטינית, בו הגיעו בני נוער ממקסיקו ומארגנטינה ללימודים בכפר לתקופה של חצי שנה.

1996-2019עריכה

 
תלמידים בדרכם לעבודת השדה, 2007
 
המדשאות המרכזיות בכפר הנוער, 2007

בתקופה זו נעשו שינויים רבים במבנים ובתהליכים רה-ארגוניים ופדגוגיים. כל הפנימיות שופצו. בבית הספר נבנה "בית התאנה", וכן שופצו מבני בית הספר "בית התמר" ו"בית הרימון" במסגרת התאמת מבנים של משרד החינוך.

בית הספר כיום הוא שש-שנתי ומורכב משלושה בתים: בית התמר - כיתות ז'-ח', בית הרימון - כיתות ז'-ט' ובית התאנה - כיתות י'-י"ב. המגמות הטכנולוגיות בכפר נסגרו. נפתחה תוכנית עתידים (י'-י"ב) ונפתחו כיתות מופ"ת (ז-י"ב). במשק החקלאי נעשתה רפורמה ברפת (על פי תקנות המשרד לאיכות הסביבה), הוקמו חממות מתקדמות של צמחים ומטעים אקזוטיים, דיר, כלבייה ופנסיון כלבים, פרדס לצד גידולי שדה וגן זואולוגי. הוקמה מחלבה ליצור גבינות עיזים. ענפי המשק החקלאי משמשים מעבדה לפרויקטים ועבודות גמר של התלמידים בכל הכיתות.

במרץ 2008 התפוצץ לראשונה טיל גראד בכפר, שנורה על ידי פלסטינים מרצועת עזה.

הישגיםעריכה

הכפר זכה במקום ראשון בתחרות ארצית בין כפרי הנוער על הנוי בכפר. כן זכה הכפר בתיגמול דיפרנציאלי ממשרד החינוך על הישגים ומניעת נשירה. ב-2003 זכה הכפר בפרס החינוך הארצי מטעם משרד החינוך.

מבוגרי הכפרעריכה

  • הרב מיכאל קנטרוביץ[2]
  • ד"ר יוסף לסרי, ביוכימיה
  • קלמן שחם
  • דני ויזנטל

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה