פתיחת התפריט הראשי

כריסטוף פאול דאוםגרמנית: Christoph Paul Daum, נולד ב-24 באוקטובר 1953 באולסניץ שבגרמניה המזרחית) הוא מאמן כדורגל גרמני. לדאום הישגים רבים כמאמן בבונדסליגה, בליגת העל הטורקית ובבונדסליגה האוסטרית, אך שמו כמאמן נפגע במידה מסוימת לאחר שהודה בשנת 2000 בצריכת קוקאין, וכתוצאה מכך בוטל מינויו כמאמן נבחרת גרמניה. משרתו האחרונה של דאום הייתה כמאמן נבחרת רומניה, ממנה פוטר בספטמבר 2017 לאחר הכישלון להעפיל למונדיאל 2018.

כריסטוף דאום
Christoph Daum 1.jpg
דאום, 2009
מידע אישי
לידה 24 באוקטובר 1953 (בן 65)
אולסניץ שבגרמניה המזרחית
גובה 1.80 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער


1971
ויקטוריה באק
רוהראורט לאר
המבורן 07
מועדונים מקצועיים כשחקן
1971 - 1972
1972 - 1975
1975 - 1981
המבורן 07
איינטרכט דיסבורג
פ.צ. קלן II
קבוצות כמאמן
1986–1990
1990–1993
1994–1996
1996–2000
2001–2002
2002–2003
2003–2006
2006–2009
2009–2010
2011
2011–2012
2013–2014
2016–2017
פ.צ. קלן
שטוטגרט
בשיקטש
באייר לברקוזן
בשיקטש
אוסטריה וינה
פנרבחצ'ה
פ.צ. קלן
פנרבחצ'ה
איינטרכט פרנקפורט
קלאב ברוז'
בורסאספור
נבחרת רומניה

קריירת אימוןעריכה

דאום שיחק ככדורגלן במועדון איינטרכט דיסבורג ולאחר מכן בקבוצת המילואים של פ.צ. קלן, אך לא הגיע מעולם לשחק בבונדסליגה. לאחר פרישתו בשנת 1981, החל לעבוד בפ.צ. קלן כמאמן נוער לאחר שהוציא רישיון אימון. בשנת 1986 החל לשמש עוזר מאמן בפ.צ. קלן, ובאותה שנה כבר קודם לתפקיד המאמן הראשי של המועדון. פ.צ. קלן תחת כריסטוף דאום זכתה להצלחה גדולה, כאשר בעונת 1987/88 סיימה במקום השלישי בבונדסליגה, ובשתי העונות הבאות סיימה במקום השני. על אף ההצלחה, יחסיו של דאום עם נשיא המועדון של פ.צ. קלן, דיטמר ארטצינגר-בולטן עלו על שרטון, ודאום פוטר בקיץ 1990.

בנובמבר 1990 חתם דאום בשטוטגרט, ובעונת הבכורה שלו במועדון, 1990/91, סיים דאום עם הקבוצה במקום השישי בבונדסליגה. בעונת 1991/92 זכה דאום עם שטוטגרט באליפות, לאחר שהקבוצה סיימה את העונה עם מספר נקודות זהה לבורוסיה דורטמונד, אך עם הפרש שערים טוב יותר. שטוטגרט הציגה תחת דאום את ההגנה הטובה ביותר בבונדסליגה באותה עונה. בעונת 1992/93 שטוטגרט ודאום הודחו כבר במוקדמות ליגת האלופות על ידי לידס יונייטד. שטוטגרט ניצחה 3-0 במשחק הראשון, והפסידה 4-1 בגומלין. שטוטגרט הייתה אמורה לעלות בזכות חוק שערי החוץ, אך דאום שיתף שחקן זר רביעי, כשבאותם ימים היה מותר לשתף רק שלושה, ולכן זכתה לידס יונייטד בניצחון טכני 3-0. מכיוון שהתוצאה בשני המשחקים הייתה זהה, נקבע כי ייערך משחק שלישי בקמפ נואו. במשחק זה ניצחה לידס 2-1 והעפילה לשלב הבא. הנושא עורר תרעומת רבה על דאום, שזכה אף ללעג רב בתקשורת. באותה עונה דאום ושטוטגרט סיימו רק במקום השביעי בבונדסליגה ולא השיגו כרטיס למפעלים האירופיים. בדצמבר 1993 פוטר דאום משטוטגרט לאחר פתיחת עונה חלשה.

זמן קצר לאחר שפוטר משטוטגרט, חתם דאום בבשיקטש מליגת העל הטורקית. בעונתו הראשונה במועדון זכה דאום בגביע הטורקי, ובעונת 1994/95 זכה באליפות ליגת העל הטורקית. עם זאת, פוטר דאום מבשיקטש בשלהי עונת 1995/96, לאחר סדרת הפסדים לקבוצות תחתית. בקיץ 1996 חזר דאום לבונדסליגה וחתם בבאייר לברקוזן, לאחר שבעונת 1995/96 הקבוצה ניצלה מירידת ליגה. בתקופה בה אימן דאום בלברקוזן הוא בנה לעצמו מוניטין כאחד המאמנים הטובים ביותר בכדורגל הגרמני, כאשר אימן את הקבוצה ארבע עונות, בהן סיימה הקבוצה פעם אחת במקום השלישי ושלוש פעמים במקום השני. בעונת 1999/00 איבדו לברקוזן ודאום את האליפות רק בגין הפרש שערים נחות משל האלופה באיירן מינכן, וזאת לאחר שהפסידו לאונטרהאכינג במחזור האחרון, כשתיקו היה מבטיח להם אליפות.

בזכות הצלחתו בבאייר לברקוזן, הוצע דאום על ידי גורמים רבים בכדורגל הגרמני כמתאים ביותר לקבל את המשרה של מאמן נבחרת גרמניה, לאחר פיטוריו של אריך ריבק לאחר הכישלון ביורו 2000. נראה היה שהמינוי הזה עומד לצאת לפועל וכבר היה הסכם, אך באותו זמן החלו לצוץ שמועות כי דאום צורך קוקאין במסיבות עם נערות ליווי. דאום הכחיש את המיוחס לו ואף שלח דגימות לאמצעי התקשורת כדי להוכיח כי לא צרך סמים, ואף איים בתביעת דיבה. לאחר כשנה, בה התנהלה חקירה בעניין, וכאשר אף עמדה אופציה של מאסר על הפרק, הודה דאום בשימוש בקוקאין. את המינוי למשרת מאמן נבחרת גרמניה דאום כבר לא קיבל, ומונה במקומו רודי פלר. דאום גם איבד באותו זמן את המשרה כמאמן באייר לברקוזן.

כאשר התנהל עדיין המשפט נגד דאום בגרמניה, הוא נאלץ לחפש עבודה מחוץ לגרמניה, ובשנת 2001 חזר לבשיקטש, שם אימן החל ממרץ 2001 עד לסוף עונת 2001/02. בקיץ 2002 חתם דאום באוסטריה וינה, עמה זכה בעונת 2002/03 באליפות הבונדסליגה האוסטרית. על אף ההצלחה באוסטריה וינה, זו הייתה עונתו היחידה של דאום במועדון, ובקיץ 2003 הוא חזר לטורקיה, והפעם כדי לאמן את פנרבחצ'ה. דאום שיקם בתקופה זו את המוניטין שלו כמאמן במידה מסוימת, וזכה בשתי אליפויות רצופות עם פנרבחצ'ה, אך ספג ביקורות קשות מהתקשורת הטורקית על כך שהקבוצה לא הצליחה בתקופתו להעפיל לליגת האלופות על אף שזכתה באליפויות. במחזור האחרון של עונת 2005/06 איבדה פנרבחצ'ה את תואר האליפות ליריבה המושבעת גלאטסראיי, ודאום התפטר מתפקידו לאחר מכן.

בנובמבר 2006 חזר דאום למועדון בו החל את קריירת האימון, פ.צ. קלן, ולראשונה שב לאמן בגרמניה לאחר פרשת הקוקאין. בעונת 2006/07 שיחקה קלן בליגת ההבונדסליגה השנייה, ודאום לא הצליח להעפיל עמה לבונדסליגה. בעונת 2007/08 דאום וקלן עמדו במשימה והעפילו לבונדסליגה מהמקום השלישי. בעונת 2008/09 דאום וקלן תקעו יתד בבונדסליגה כשסיימו במקום ה-12, רחוק מקרבות התחתית. עם זאת, דאום עזב את הקבוצה באותו קיץ, וחזר לפנרבחצ'ה, שם חתם על חוזה לארבע עונות. בעונת הבכורה המחודשת שלו במועדון, 2009/10, איבדו דאום ופנרבחצ'ה את תואר האליפות לבורסאספור והפסידו בגמר הגביע הטורקי לטרבזונספור, ולכן נפרדו דרכיהם של דאום ופנרבחצ'ה כבר לאחר עונה אחת.

במרץ 2011 מונה דאום כמאמן איינטרכט פרנקפורט, שנאבקה בתחתית הבונדסליגה. דאום היה המאמן הרביעי של איינטרכט פרנקפורט באותה עונה, והגיע במקומו של מיכאל סקיבה שפוטר. דאום לא עמד במשימה להשאיר את פרנקפורט, והקבוצה נשרה אל הבונדסליגה השנייה, כשדאום לא הצליח להשיג ולו ניצחון בודד בשבעת המשחקים בהם אימן בפרנקפורט. דאום עזב את המועדון בתום העונה. בנובמבר 2011 חתם דאום בקלאב ברוז' מליגת העל הבלגית. דאום הצליח לייצב את ההגנה של קלאב ברוז' והשיג מספר ניצחונות חשובים בליגה, ואף השיג מהפך במסגרת הליגה האירופית מול מאריבור, כשקבוצתו הפכה פיגור של 3-0 בדקה ה-73 לניצחון 4-3. דאום סיים את העונה עם ברוז' במקום השני בליגה, אך ביקש לעזוב בתום העונה מסיבות משפחתיות. באוגוסט 2013 חזר דאום לטורקיה וחתם בבורסאספור, אך פוטר במרץ 2014 בגין חוסר הצלחה.

ביולי 2016, לאחר שנתיים שלא אימן, מונה דאום כמאמן נבחרת רומניה. הנבחרת השתתפה ביורו 2016 ושאפה להגיע עם דאום גם למונדיאל 2018. זו הייתה הפעם הראשונה שדאום מאמן נבחרת לאומית. על פי חוזהו של דאום עם התאחדות הכדורגל הרומנית, נקבע כי דאום יאמן שנתיים, וחוזהו יוארך אוטומטית אם רומניה תצליח להעפיל למונדיאל. דאום פוטר מתפקידו בספטמבר 2017, לאחר שהנבחרת כשלה במוקדמות מונדיאל 2018. בעקבות הפיטורים קיבל דאום פיצוי של 135 אלף אירו.

תארים כמאמןעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כריסטוף דאום בוויקישיתוף