ישיבת כרם ביבנה

ישיבת ההסדר הראשונה
(הופנה מהדף כרם ביבנה)
המונח "כרם ביבנה" מפנה לכאן. לערך העוסק במושב הסנהדרין לאחר חורבן בית שני, ראו רבן יוחנן בן זכאי.

ישיבת כרם ביבנה היא ישיבת ההסדר הראשונה והישיבה הגבוהה הראשונה של בני עקיבא. הישיבה שוכנת ליד גבעת וושינגטון וקבוצת יבנה.

ישיבת כרם ביבנה
חזית בניין הישיבה
חזית בניין הישיבה
כפר נוער
השתייכות ישיבות הסדר
ציונות דתית
תקופת הפעילות 1953
ה'תשי"ג – הווה (כ־71 שנים)
מייסדים הרב חיים יעקב גולדוויכט ור' אלי קליין
בעלי תפקידים
מנהל צבי זלצר
ראש הישיבה הרב מרדכי גרינברג (נשיא); הרבנים גבריאל סרף ואהרן פרידמן
מיקום
מיקום סמוך לקבוצת יבנה, חבל יבנה
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°49′00″N 34°43′00″E / 31.816667°N 34.716667°E / 31.816667; 34.716667
אתר הישיבה

היסטוריה

עריכה

רעיון הקמת ישיבה באזור יבנה עלה כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20[1]. בשנת 1940 הודיע מנחם אוסישקין על ייעוד אדמות שנרכשו בידי הקרן הקיימת להקמת ישיבה גבוהה בידי המזרחי באתר של "כרם ביבנה" ההיסטורית, ויישוב דתי לידה[2]. במרץ 1941 יצאה ועדה של הקרן הקיימת לסימון המיקום המדויק של הישיבה[3] ובאוגוסט 1941 זכתה תוכניתם של מאיר בן אורי עם מאיר רובין בתחרות לבחירת מתכנן הישיבה[4]. הבנייה מומנה מעזבונו של רפאל שלמה גוץ[5].

בניית הישיבה נדחתה עד לאחר התבססות קיבוץ יבנה שעלה לאזור בסוף 1941[6] והחלה בסוף 1946[7] על ידי חברת הבונה של הפועל המזרחי[8]. המקום נמסר באופן זמני בשנת 1949 לעליית הנוער לקליטת נוער דתי[9].

הישיבה הוקמה ב-1953[10] על ידי 13 מחברי גרעין "גחל"ת" של שבט איתנים שהתגבש בישיבת בני עקיבא כפר הרואה בתחילת שנות ה-50. המקימים חיפשו ראש ישיבה ופנו אל הרב שאול ישראלי בבקשה שיעמוד בראשה, אך הוא סירב. הרב חיים יעקב גולדוויכט, בהתייעצות עם רבו החזון איש, מונה לתפקיד. הוא הנהיג את הישיבה כישיבה ליטאית לכל דבר, למעט העובדה שתלמידיה הם בוגרי בני עקיבא. בשנותיה הראשונות שימש המוסד כישיבה גבוהה לבוגרי ישיבות תיכוניות ולחברי גרעיני בני עקיבא שביקשו להישאר זמן נוסף בישיבה מעבר לתקופה הקצובה של גרעיני בני עקיבא שלמדו בישיבות אחרות של התנועה. בשנת 1956 למדו בישיבה כ-50 תלמידים. בנוסף לראש הישיבה לימד בישיבה הרב סיני אדלר. שיעורים במחשבת ישראל נמסרו על ידי הרב אלימלך בר שאול[11]. בצמוד לישיבה פעלה ישיבת הקיבוץ הדתי[12]. משנת תשי"ז החלה הישיבה לקלוט גרעינים של נוער מארצות הברית לחצי שנת לימוד בישיבה במסגרת תוכנית הכשרה בישראל[13].

כבר בראשית שנות ה-60 שירתו תלמידי הישיבה בצבא במסגרת מסלול של נח"ל תורני[14]. ב-1965 החלה הישיבה לפעול במתכונת של ישיבת הסדר. כשקיבלו ישיבות ההסדר את פרס ישראל בשנת ה'תשנ"א, קיבל את הפרס בשמן הרב גולדוויכט, כראש ישיבת ההסדר הראשונה.

ב-1994 פרש הרב גולדוויכט מראשות הישיבה ובמקומו שימש בוגר הישיבה, הרב מרדכי גרינברג, כראש הישיבה. בשנים תשע"ג-תשע"ד שימש הרב בן ציון אלגאזי, ר"מ בישיבה וראש מכון צורבא מרבנן, כראש ישיבה משני[15]. החל מאלול תשע"ד החל לשמש הרב מנחם מנדל בלכמן, ר"מ בישיבה, כמשנה לראש הישיבה. באלול ה'תשע"ז התמנו הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן, שהיו עד אז ר"מים בישיבה, לשמש כראשי הישיבה, והרב גרינברג מונה לנשיאה[16].

הישיבה נוהלה משנת 1965, כ-40 שנים, על ידי אלי קליין[17], שפרש לגמלאות ב-2006. במסגרת זו יצר קשר עם יהדות העולם וייסד את חוג ידידי הישיבה לחיזוק הקשר ולסיוע פיננסי. הרב ארי כץ התמנה במקומו עד תשע"ה. מנהל הישיבה כיום הוא צבי זלצר.

שם הישיבה

עריכה

מקור שמה של הישיבה בדברי חז"ל, כגון במשנה במסכת עדויות פרק ב' משנה ד': "שלשה דברים אמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה", וכן במסכת כתובות פרק ד' משנה ו': "זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה...". בתלמוד הירושלמי (פרק ד' הלכה א') נאמר על לשון זו: "וכי כרם היה שם? אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עשוין (יושבים) שורות שורות ככרם".

יש המשבשים את שם הישיבה ל"כרם דיבנה".

רבני הישיבה

עריכה
כרם ביבנה
מדינה ישראל  ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל יבנה
גובה ממוצע[18] ‎50 מטר
תאריך ייסוד 1954
סוג יישוב יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[18]
  - אוכלוסייה 536 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.4% בשנה
31°49′06″N 34°43′21″E / 31.8184398835965°N 34.7224001215787°E / 31.8184398835965; 34.7224001215787
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[19]
3 מתוך 10
 
חזיתו הצפונית של מבנה חדרי הכיתות והספרייה בישיבה
 
הישיבה בשנותיה הראשונות
 
בית המדרש של הישיבה

הרב ישעיהו הדרי היה המשגיח הרוחני עד סוף שנת תשכ"ו. החליף אותו הרב זאב חיים ליפשיץ עד תשל"ב. אחריו שימש בתפקיד הרב אברהם ריבלין עד לסוף שנת תשע"ה. כיום ממלא את התפקיד הרב שרון יוסט. הרב דוד קב היה מעביר שיעור כללי בישיבה פעם בכמה שבועות וכן היה ראש הישיבה, בתקופה שבין פרישתו של הרב גולדויכט למינויו של הרב גרינברג.

ראשי הכולל ללימודי דיינות הם הדיינים הרב בנימין בארי, לשעבר אב בית הדין באשקלון וחבר בית הדין הגדול בגמלאות. בעבר שימש כראש הכולל גם הרב ישי בוכריס, חבר בית הדין באשקלון. ראשי הכולל ללימודי רבנות הם הרב זכריה טובי והרב יצחק שטרן. פוסק הישיבה המשמש גם כרב היישוב הוא הרב אפרים רובינשטיין וקודמו בתפקיד היה הרב יוסף אפרתי.

מרבית הר"מים בישיבה שייכים למגזר הדתי לאומי ורובם בוגרי הישיבה. הר"מים בישיבה: ראשי הישיבה הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן, הרב מנחם מנדל בלכמן, הרב שלמה פרידמן, הרב אריה שטרן, הרב יצחק דעי, הרב עומרי קראוס, הרב שאול אלעזר שנלר והרב יצחק ג׳מאל.

בעבר כיהן בישיבה כר"מ במשך שנים רבות הרב משה דימנטמן. הרב אורי כהן היה גם הוא ר"מ בישיבה. בעבר כיהנו הרב משה אמסלם, הרב קלמן בר, הרב אהרן סילבר, הרב משה סתיו, הרב יצחק לוי, הרב ישי בוכריס והרב אורי בצלאל פישר כר"מים.

באלול תשע"ו הוכרז על מינוים של הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן כסגני ראש הישיבה. באלול תשע"ז הוכתרו כראשי הישיבה, עם פרישת הרב מרדכי גרינברג, שהפך לנשיא הישיבה.

התלמידים בישיבה

עריכה

בישיבה לומדים כ-350 בחורים, כמאה מהם מגיעים מחו"ל לשנה או יותר.

בנוסף, לומדים בישיבה כשבעים אברכים וחלקם הגדול מתגורר במקום. רובם של האברכים לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות, חלקם לומדים לדיינות וחלקם (בעיקר הצעירים) לומדים במסגרת הלימודים הרגילה.

חלק גדול של הבחורים מתגייסים בסוף שנתם השנייה למשך שנה וחצי, ויש הדוחים את הגיוס לטווח ארוך יותר, במעמד של תורתו אומנותו.

פרסומים וספריית שיעורים

עריכה
  • הוצאת ספרים של רבני הישיבה
  • סדרת ספרים על המועדים "מועדי ה' ".
  • סדרת הספרים "מדרכי הכרם" - ספרים עיונים בסוגיות אמוניות. חובר על ידי נשיא הישיבה, הרב מרדכי גרינברג.
  • סדרת הספרים "מדרכי הפרשה", מאמרים קצרים לפרשיות השבוע מאת הרב מרדכי גרינברג.
  • סדרת הספרים "עיוני פרשה" - חמישה כרכים על פרשיות השבוע. חובר על ידי הרב אברהם ריבלין, משגיח הישיבה לשעבר.
  • "לקט שיעורים" - משיעורי ראש הישיבה הרב גבריאל סרף על מסכתות סנהדרין ופסחים.
  • "ארץ חיים" - שיעורי ראש הישיבה הרב אהרן פרידמן על מסכת שביעית.
  • "בלכתך בדרך" - חוברת דו שנתית המכילה רעיונות של הר"מים והתלמידים בישיבה
  • "ספרית תירוש" - ספריית שיעורים שנמסרו על ידי רבני הישיבה ורבנים אורחים, בקובצי קול ווידאו
  • "אשכולות" - עלון שבועי המופץ בישיבה ובסביבתה וכן באתר הישיבה ובדואר אלקטרוני
  • "זמורות" - עלון חודשי לחיילי הישיבה

מסלולים ופעילות נוספת

עריכה
  • כולל סמיכה לרבנות ודיינות
  • המכון ללימודי קידוש החודש ע"ש דרייזין ללימוד הלוח העברי והלכות קידוש החודש (בשילוב עם אסטרונומיה), בניהולו של הרב ד"ר שי ואלטר[20]. המכון פעל בין השנים תש"ס-תשע"ה, ונסגר באלול תשע"ה.
  • כנס אסופות לתלמידי ישיבות הציונות הדתית מתקיים מדי שנה בישיבה.
  • מכון הוראה למורים - המעניק תעודת הוראה מוכרת ממשרד החינוך, בראשותו של הרב מרדכי דימנטמן. המכון הוקם על ידי הרב ד"ר ברוך ארליך.
  • שיעורי תורה באשדוד, יבנה ויישובי האזור, וכן שיעורים לתושבי האזור במסגרת "כולל יום השישי" ומסגרות נוספות.
  • פעילות חסד בבית חולים הרצפלד ובבית חולים קפלן והתנדבות בעמותת החסד "יד יששכר ויצחק" שהקימו תלמידי הישיבה.
  • עד סוף שנת תשע"ד פעל במסגרת הישיבה מכון צורבא מרבנן בראשות הרב בן ציון אלגאזי העוסק בלימוד הלכה לציבור הרחב. המכון מוציא דיסקים וחוברות בנושאים בהלכה (כגון: צורבא כיס, צורבא חיילים, צורבא נשים, צורבא חו"ל). המכון פועל היום כמכון עצמאי.

בוגרים ידועים

עריכה
  ערך מורחב – קטגוריה:בוגרי ישיבת כרם ביבנה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בהתיישבות הדרום, דבר, 8 במרץ 1942
  2. ^ תיכונן ישיבת כרם ביבנה, הצופה, 19 ביוני 1940
    ישיבת הוועד הראשי של המזרחי, הצופה, 19 ביוני 1940
    סיון, הצופה, 2 באוקטובר 1940
  3. ^ סיור ביבנה, הצופה, 12 במרץ 1941
  4. ^ תיבנה הישיבה "כרם ביבנה", הצופה, 25 באוגוסט 1941; לתכנית כרם ביבנה, הצופה, 28 באוגוסט 1941
  5. ^ זאב אריה ראבינר, רפאל שלמה גוץ ז"ל, הצופה, 13 ביוני 1941
  6. ^ הנגבה, הצופה, 22 בפברואר 1942
  7. ^ כרם ביבנה, הצופה, 12 בנובמבר 1946
  8. ^ הבונה בונה ומגדיל את הונו, הצופה, 13 באוגוסט 1947
  9. ^ נוער דתי ייקלט בבנייני כרם ביבנה, הצופה, 10 ביוני 1949; הרב משה דוד גרוס, חינוך תורני גבוה, הצופה, 9 במאי 1952
  10. ^ הרב א.י. ברומברג, ישיבת כרם ביבנה, הצופה, 23 בינואר 1953; זרח ורהפטיג, הישיבות החדשות, הצופה, 15 במאי 1953
  11. ^ שמואל אבידור, בת קול נשמעת ביבנה, הצופה, 24 באוגוסט 1956
  12. ^ מפעל החינוך של המזרחי, הצופה, 22 באוגוסט 1955
  13. ^ מחזור ראשון למתיבתא של בני עקיבא, הצופה, 1 באפריל 1956
  14. ^ ק. שבתאי, כרם ביבנה - היתר הוראה וצנחנות, דבר, 31 במאי 1963
  15. ^ הודעה לכל בוגרי, תלמידי וידידי הישיבה, כ"ז ניסן תשע"ג
  16. ^ גיא עזרא, ‏ראש ישיבת 'כרם ביבנה' הודיע על פרישה מתפקידו, באתר "סרוגים", 18 בספטמבר 2016
  17. ^ ר'אלי קליין, באתר ישיבת כרם ביבנה
  18. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  19. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  20. ^ יואל יעקובי, הצד היהודי של הירח, באתר ערוץ 7