פתיחת התפריט הראשי

כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

תוכן עניינים

הרקעעריכה

ב-1517 השתלטה האימפריה העות'מאנית על ארץ ישראל. יהודים רבים, בהם ממגורשי ספרד התיישבו בצפת. המצב הכלכלי של יהודי צפת שפר עליהם, צפת הפכה למרכז רוחני שכלל הוגים רבים ויצאה בה לאור ספרות עשירה. במאה ה-16 נכתבו יצירות רבות וחשובות בעיר, בהן "שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו, "פרדס רימונים" של רבי משה קורדובירו, הפיוט לשבת "לכה דודי" שחיבר רבי שלמה אלקבץ.

רבי יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) עלה לצפת ממצרים בשנת ה'ש"ל (1569) ומאז הפך לרבו המובהק של המהרח"ו (רבי חיים ויטאל) עד פטירתו כשנתיים לאחר מכן. האר"י כמעט לא כתב דבר ורוב תורתו ודעותיו נמסרו דרך כתביו של רח"ו.

היסטוריית הכתביםעריכה

 
ספר הכוונות ונציה ה'ש"ף

בימי חייו של האר"י כתבו התלמידים את מה ששמעו מפיו, בהם גם רח"ו. עם פטירתו של האר"י אסף רח"ו את הכתבים מכל התלמידים בנימוק שעדיין לא הגיע הזמן לגלות סודות התורה בעולם[1]. במשך 15 שנים היו הכתבים סגורים אצלו ולא הראה אותם לאף אחד למרות בקשות חכמי הקבלה. רח"ו התחיל לסדר לעצמו את הכתבים ולערוך אותם לפי נושאים. כתיבתו של רח"ו מסווגת לשלוש תקופות:

  • הכתיבה הראשונה כוללת את "קונטרס הקיצור". כולל מה שכתב עם שמיעתו מרבו האר"י וגם מה שסדר והרחיב אחר כך. כתיבה זו נקראת בשפת המקובלים "ספרי המהדורה קמא" או בקיצור "מ"ק".
  • בכתיבה השנייה כתב רח"ו מסכת מסודרת של כל סדר האצילות, סדר הנבואה ורוח הקודש, וסדר הגלגולים, על פי עיונו בדברי רבו והכרעותיו. כתיבה זו נקראת "ספרי המהדורה בתרא" ובקיצור "מ"ב".
  • הכתיבה השלישית כוללת עריכה מקיפה יותר ברעיונות האר"י, רח"ו קיצר בה דרושים ששמע מהאר"י והרחיב בעיקר בביאור הדברים, וכתב דרושים שונים שבהם ביאר עניינים מוקשים בקבלה.

מהדורה קמאעריכה

ת"ר נייריםעריכה

בשנת (ה'שמ"ז) שהה הרח"ו בבית אחיו משה ויטאל ולפתע חלה ושנה שלימה שכב ללא הכרה, הרב יהושע בן-נון - אב"ד בצפת שהיה גם עשיר, פנה אז אל משה ויטאל בבקשה שיוציא לו את הכתבים בערמה והוא הוציא לו 600 דפים (ת"ר ניירים). הרב בן-נון שכר 100 סופרים ובמשך שלשה ימים העתיק כל אחד 6 דפים. מיד עם סיום ההעתקה התעורר רח"ו וחזר לבריאותו. מאז נתפרסמו הכתבים בין חכמי הקבלה בארץ ישראל[1].

מההעתקות אלו סידרו חכמי ארץ ישראל שלשה ספרים: "ספר הדרושים", "ספר הכוונות" ו"ספר הליקוטים". הספרים אינם מסודרים כראוי כיון שעדיין היו באמצע עריכה וחלקם היו רק קיצורים ממה שכתב לעצמו בחיי האר"י.

בשנת ה'ש"ף (1620), היא שנת פטירת רח"ו, הדפיס הרב משה טרינקי גם הוא "ספר הכוונות", הספר אינו דומה במתכונתו ל"ספר הכוונות" של חכמי ארץ ישראל. המחבר עצמו לא מציין מאיזה מקורות ליקט את הספר, אך ככל הנראה היו בידו גם כתבי הרח"ו מה"ת"ר ניירים" וגם מכתבי שאר תלמידי האר"י ששרדו.[2].

שמונה שעריםעריכה

למעלה מעשרים שנה עבד רח"ו על עריכת הכתבים, עיבד את "קונטרס הקיצור", סידר לפי נושאים והשלים את החסרים וגם הוסיף בהם מכתבי שאר התלמידים את הדברים שלא שמע בעצמו תוך שהוא מציין שאלו הם מכתבי התלמידים. למהדורה זו קרא רח"ו "עץ חיים" וסידרה לשני חלקים ובכל חלק ארבעה שערים שהם יחד "שמונה שערים".

עם סיום העבודה עבר שוב על הכתבים והתחיל לערוך אותם מחדש שהיא הכתיבה השנייה של רח"ו, עם סיום מהדורה זו חזר וערך את כל הכתבים בצורה שונה ומחודשת שהיא הכתיבה השלישית. שתי מהדורות אלו ציווה לגנוז כיון שהיו עמוקים מידי[3].

הרח"ו עצמו לא פרסם שום ספר מהכתבים ועם פטירת רח"ו (ה'ש"ף) עברו אל בנו רבי שמואל ויטאל - רש"ו, שהשלים את עריכת הספר "עץ חיים - שמונה שערים" עם כמה שינויים מעריכת אביו. זה היה הספר הראשון והיחיד מכתבי האר"י שהיה מסודר כראוי ושזכה לפרסום רשמי. והיחיד שהוא המקובל והמוסמך ביותר, כפי שכותב החיד"א בשם הגדולים:

וזה שלֹשים שנה שיצאו לאור "שמונה שערים" מסודרים מבן מהרח"ו מהר"ר שמואל ועליהם יש לסמוך, אך אין עליהם מהדורא בתרא כי מהרח"ו ציוה לגנזו... ולכן הרוצה ללמוד בספרים היותר מדויקים ילמוד "שמונה ספרים" שסידר מהר"ש.

מהדורה בתראעריכה

כמה שנים לאחר פטירתו נמצאו חלק גדול מהכתבים של הכתיבה השלישית של הרח"ו אותם ציווה לגנוז, הם הגיעו אל המקובל הרב אברהם אזולאי והוא העבירם למקובל הרב יעקב צמח תלמידו של הרש"ו. הכתבים היו "מחוקים ומטושטשים וקרועים" כעדות הר"י צמח[4], והוא התחיל לעורכם.

הר"י צמח סידר את הכתבים לחמשה ספרים:

  • קהילת יעקב - ליקוט עניינים מפוזרים שהיו בכתבים
  • עולת תמיד - כל ענייני התפילה
  • אדם ישר - המבאר את עניין העיגולים והיושר - מושגי יסוד בתורה הקבלה
  • אוצרות חיים - דרושי "אדם קדמון", ספר זה היה שלם
  • זהר הרקיע - ביאורים בספר הזוהר

מהדורה בתרא דבתראעריכה

לאחר זמן נמצאו עוד כתבים של הרח"ו בעיקר מהכתיבה השנייה על ידי הרב משה ויטאל בנו של הרש"ו, והוא הספר "מבוא שערים" שהוא מהדורה אחרת של ספר עץ חיים (ראה הרחבה בערך עץ חיים). לדעת יוסף אביב"י,[5]בעוד שהספר עץ חיים נערך בצורתו המקורית כפי ששמע אותם מרבו, הרי ש"מבוא שערים" הוא סיכום מובנה ומסודר של מבנה האצילות וכנראה נכתב לפני שנת שנ"ה.

עריכת רבי מאיר פופרשעריכה

לאור הבלבול הגדול שחל בין הכתיבות השונות וריבוי כתבי הידות, החליט הרב מאיר פופרש תלמידו של הר"י צמח לרכז את כל הכתבים ולחבר מהם ספר מסודר.

לפי תאורו של יוסף אביב"י,[6] הרב מאיר פופרש ערך 3 ספרים:

דרך עץ חיים- הוא הנפוץ ביותר ונחשב כמייצג את קבלת האר"י, המתאר את מהלך האצילות , כמקביל לספר המוכר יותר היום- עץ חיים.

פרי עץ חיים - גם ספר זה היה נחשב ל"קאנון" הן בבית מדרשו של הגר"א והן בבית מדרשם של החסידים, תלמידי הבעש"ט ובכל יהדות אירופה לאורך השנים. ספר המקביל לספר המוכר "שער הכוונות", שנפוץ בא"י.

נוף עץ חיים – הספר כולל בתוכו ארבעה ספרים: נוף ראשון- פרושי זהר. נוף שני- באור פסוקי תנ"ך. נקרא גם בחלק מהדפוסים: "ליקוטי תורה וטעמי מצוות". נוף שלישי- באור דברי חז"ל, נוף רביעי – דרושי נשמות וגלגולים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 אגרת רבי שלמה שלימל מצפת שנדפס בתוך שבחי האר"י
  2. ^ ע"פ הרב עזריאל מנצור מבוא ל"ספר הכוונות" הוצאת "שובי נפשי"
  3. ^ הקדמת מהר"מ פאפרש לספר "דרך עץ החיים"
  4. ^ בהקדמה לספרו "אור החמה" על הזוהר, וכן הר"מ פופרש בהקדמת עץ חיים
  5. ^ יוסף אביבי, קבלת האר"י, ירושלים:מכון יד בן-צבי, תשס"ח- תשע"א, פרק ד', סעיף יט'- כתיבה שניה, עמ' 138-139
  6. ^ יוסף אביבי, קבלת האר"י, ירושלים:מכון יד בן-צבי, תשס"ח- תשע"א, פרק יט', סעיף פח'- עריכות משנת ת' עד שנת ת"י- ארץ ישראל, עמ' 640-641