כתבי הפדרליסט

כתבי הפדרליסט (באנגלית: Federalist Papers) הוא קובץ של 85 מאמרים על חוקת ארצות הברית. המאמרים נכתבו בין השנים 1787–1788. את מאמרי הפדרליסט כתבו ג'יימס מדיסון, אלכסנדר המילטון וג'ון ג'יי. המאמרים נכתבו מתוך כוונה להסביר לתושבי ניו יורק את היתרונות בחוקה המוצעת על פני תקנון הקונפדרציה.

רקע

בעקבות מלחמת העצמאות האמריקאית זכו 13 המושבות הבריטיות בעצמאות מהשלטון הבריטי. 13 המושבות התאחדו במסגרת תקנון הקונפדרציה. לאחר שנוצרו בעיות במסגרת הקונפדרציה, כינס הקונגרס את ועידת פילדלפיה שבה ישבו נציגים מכל המושבות במטרה ליצור חוקה לאיחוד. את החוקה היו אמורות לאשר לפחות 9 מדינות. לאחר שנדמה היה שייתכן שמתנגדי החוקה ינצחו וידחו אותה, החליטו מחברי הפדרליסט שכחלק ממסע ההסברה של החוקה יש צורך להסביר לציבור הרחב את המשמעות של החוקה. בעקבות כך פורסמו מאמרי הפדרליסט בעיתונות בניו יורק.

תוכן

מתוך 85 מאמרים, כותביהם של 73 לא מוטלים בספק, אולם לגבי 12 מאמרים לא ברור אם המילטון או מדיסון כתבו אותם, ועד היום הדעות חלוקות בעניין זה. עם זאת חלק מהחוקרים מסכימים לחלוקה הבאה: אלכסנדר המילטון כתב 51 מאמרים, ג'יימס מדיסון כתב 29 מאמרים, ג'ון ג'יי כתב 5 מאמרים (היה אמור לכתוב יותר, אך חלה).

המאמרים נכתבו תחת שם העט פובליוס לכבודו של פובליוס ולריוס פובליקולה, קונסול רומי שחוקק חוקים התומכים בזכויות אזרח. כתבי הפדרליסט מסבירים את המוטיבציה ליצור חוקה לארצות הברית, את הכשלים במערכת הנוכחית של הקונפדרציה ואת היתרונות הרבים הגלומים בחוקה. כתבי הפדרליסט נחשבים לפרשנות מרכזית של החוקה האמריקאית, ובית המשפט העליון של ארצות הברית משתמש בו בשאלות חוקתיות.

אחד ההבדלים הבולטים בין החוקה לתקנון הקונפדרציה הוא הוספת סמכויות נרחבות לממשל הפדרלי על חשבון המדינות עצמן. כתבי הפדרליסט מסבירים את החשיבות בשלטון חזק ובעל כוח, ובה בעת את הצורך לאזן בין הכוחות הפדרליים השונים.

גם מתנגדי החוקה החדשה פרסמו מאמרים שזכו לכינוי מסמכי האנטי-פדרליסט, הם הצביעו במיוחד על כך שאין מגילת זכויות אזרח, שהוביל לקבלת מגילת הזכויות של ארצות הברית, עשרת התיקונים הראשונים לחוקה,

חלוקת המאמרים לפי נושאים ומחבריהם

1. נחיצות חוקה חדשה (מאמר 1)

• מחבר: המילטון. הציג את שאלת כינון החוקה כשאלה קריטית לגורל האומה האמריקאית. טען שדחיית החוקה תהיה אסון לאומי ואנושי.

2. חולשת הקונפדרציה (מאמרים 2–14)

• מחברים: ג'יי (2–5), המילטון (6–9, ו-11–13), מדיסון (10, 14). ג'יי הדגיש את חולשת הקונפדרציה בנושאי חוץ וביטחון. המילטון הזהיר מפני סכסוכים פנימיים והביא דוגמאות היסטוריות (יוון, מרד שייז). המילטון דחה את הרעיון שרפובליקות יהיו בהכרח שלוות או שהמסחר ימנע מלחמות. מדיסון, במאמר 10 המפורסם, הציע "רפובליקה גדולה" כמנגנון למניעת עריצות הרוב. מדיסון (14) הגן על היצירתיות והחדשנות הפוליטית של ועידת החוקה.

3. יתרונות הממשל הפדרלי החזק (מאמרים 11–13)

• מחבר: המילטון. המילטון שרטט חזון מסחרי-כלכלי מתקדם לארצות הברית. הדגיש יתרונות של ממשל חזק במסחר, הכנסות ממשלתיות, ויעילות בגביית מיסים. הציג מושגים מתקדמים כגון "מהירות הכסף".

4. המאבק באנרכיה ובכאוס הפנימי (מאמרים 15–22)

• מחברים: המילטון (15–17, 21–22), מדיסון (18–20). המילטון הביע חשש מאנרכיה בהיעדר ממשל מרכזי יעיל. הוא הציג את חשיבות הפנייה הישירה של הממשל לאזרחים, ללא תלות במדינות. שלל את הפחדים מעריצות הממשל הפדרלי, והדגיש שממשלות המדינות ישמרו על אמון האזרחים. מדיסון סקר קונפדרציות היסטוריות שנכשלו (18–20) לחיזוק טענות המילטון.

5. סמכויות צבאיות ומיסוי (מאמרים 23–36)

• מחבר: המילטון. טען לצורך בצבא סדיר, מקצועי ומערכת מיסוי חזקה. ראה במלחמה תחום מקצועי ("מדע"). תמך בסמכויות משתמעות כגישה גמישה להיערכות לעתיד. טען לסמכות מיסוי משותפת למדינות ולממשל המרכזי (למעט מכס – סמכות בלעדית פדרלית).

6. מבנה האיחוד החדש וסמכויות הקונגרס (מאמרים 37–58)

• מחברים: מדיסון (37–48, 49–58), המילטון השתתף חלקית. מדיסון תיאר את המבנה הפדרלי כ"אופי מורכב" המשלב יסודות לאומיים ומדינתיים (37, 39). הציג בבירור את עיקרון הפדרליזם (39) והאיזונים והבלמים (51). הסתייג מצבאות קבע ומיסוי כבד, והעדיף צמצום סמכויות ממשל מרכזי (41). הבדלים עדינים בין מדיסון להמילטון החלו להסתמן: המילטון העדיף להרחיב את סמכויות הממשל.

7. הבחירות והייצוג בבית הנבחרים (מאמרים 59–61)

• מחבר: המילטון. עסק בתקנות הבחירות ובייצוג בקונגרס. הדגיש שבחברה אמריקאית חקלאית עיקר הכוח צריך להיות אצל עובדי האדמה, אך תמך בגיוון חברתי מסוים. ציין בזהירות שהתעשייה תישאר תחום משני בטווח הקרוב.

8. מבנה הסנאט וסמכויותיו (מאמרים 62–66)

• מחברים: מדיסון (62–63), ג'יי (64), המילטון (65–66). מדיסון הסביר את המבנה הייחודי של הסנאט כפשרה פוליטית, ולא אידיאל מושלם (62). מדיסון הגן על הסנאט מפני האשמות באוליגרכיה, בטענה שהחירות יכולה להיפגע לא רק מכוח מופרז אלא גם מניצול לרעה של החירות עצמה (63). ג'יי עסק בסמכויות הסנאט בתחום ההסכמים הבינלאומיים (64). המילטון הסביר את חשיבות סמכויות ההדחה של הסנאט, והדגיש את חכמת החוקה בקביעת תפקיד נשיא בית המשפט העליון במשפטי הדחה (65–66).

9. הרשות המבצעת – נשיאות חזקה אך מוגבלת (מאמרים 67–77)

• מחבר: המילטון. טען לחשיבות "מרץ" ברשות המבצעת. התנגד נחרצות להשוואת הנשיא למלך בריטי. הדגיש אחריות נשיאותית ושימוש בוטו לריסון מחוקקים פופוליסטיים. תמך בסמכויות הנשיא (חנינה, מינויים בכירים) בכפוף לפיקוח הסנאט.

10. הרשות השופטת וביקורת שיפוטית (מאמרים 78–83)

• מחבר: המילטון. תיאר את הרשות השופטת כחלשה ביותר בין הרשויות, אך חיונית להגנה על החוקה. ביסס את עקרון הביקורת השיפוטית (Judicial Review) – הסמכות לפסול חוקים שנוגדים את החוקה. התנגד למשפט מושבעים בכל תחום בשל מורכבות הנושאים המשפטיים, בעיקר בעניינים בינלאומיים.

11. מגילת זכויות והגבלת הממשל (מאמר 84)

• מחבר: המילטון. טען כי מגילת זכויות נפרדת מיותרת ואף מסוכנת, שכן החוקה כבר מגבילה את הממשל. הדגיש במיוחד את האיסור על הענקת תוארי אצולה כהכרחי לשמירת אופיו הרפובליקני של הממשל. יש המחשיבים זאת כאחת הטעויות הגדולות של המילטון.

12. סיכום ואזהרה (מאמר 85)

• מחבר: המילטון. הדגיש שהחוקה איננה מסמך מושלם, וכי רק הזמן והניסיון ישלימו אותה באופן מלא. הזהיר מפני הציפייה לשלמות מיידית מצד המחוקקים. הביע אופטימיות זהירה לגבי הצלחת כינון החוקה, אך סיים באזהרה חריפה מפני גורמים רבי עוצמה המתנגדים לקיומו של ממשל לאומי חזק. מאמר זה נחשב כסיום דרמטי ורב-השפעה של ההגנה המשמעותית ביותר שנכתבה על החוקה האמריקאית.

תרומה ייחודית של מדיסון וג'יי

• ג'יימס מדיסון: פיתח את תפיסת הפדרליזם המובהקת במאמר 39. הציג את מנגנון האיזונים והבלמים כדרישה הכרחית לממשל תקין במאמר 51 ("ההשתקפות הגדולה ביותר על טבע האדם"). סייע בביסוס הטענה שגודל הרפובליקה הוא יתרון פוליטי (מאמרים 10, 14).
• ג'ון ג'יי: התמקד בחשיבות ממשל פדרלי חזק בנושאי חוץ וביטחון (מאמרים 2–5). הציג את הפגיעות החמורה של הקונפדרציה הקיימת מול איומים בינלאומיים.

חילוקי דעות בין מדיסון להמילטון

מדיסון העדיף חוקה מדויקת וסמכויות מוגבלות של הממשל הפדרלי, הסתייג מצבאות קבע ומיסוי כבד. בעוד שהמילטון לעומתו ראה בשפה גמישה (כלומר סוג של תפיסת "החוקה החיה") ובסמכויות רחבות יתרון, וכוח ממשלתי מרכזי חזק כהכרחי ליציבות וצמיחה.

השפעת "הפדרליסט" על החוקה והמשפט

המאמרים הפכו לאחת ההגנות המשפיעות ביותר על החוקה והיוו בסיס משפטי ופוליטי לדיונים בארצות הברית עד ימינו. עד שנת 2000, צוטטו המאמרים 291 פעמים בפסיקות בית המשפט העליון האמריקאי.

קישורים חיצוניים

• אלכסנדר המילטון, ג'יימס מדיסון, ג'ון ג'יי, הפדרליסט. מבוא: רות גביזון ואלן שפירא, עורכת: יעל חזוני, תרגום אהרון אמיר, ירושלים: הוצאת שלם, 2001.
• יורם רבין, החוקה החיה, ה'תשס"ג
• כתבי הפדרליסט (באנגלית)
• רות גביזון, לקחי 'הפדרליסט' וההליך החוקתי בישראל, "תכלת".
• ירון אזרחי, הפדרליסט על דמוקרטיה וחכמה מדינית, "תיאוריה וביקורת", גיליון מס' 21, סתיו 2002
• על כתבי הפדרליסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)