יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

כתב מחול, או בשמו הנוסף כתב תנועה, הוא תיאור גרפי של תנועה בעלת 4 עד 5 ממדים באמצעות סימנים. ארבעת הממדים היסודיים הם הזמן ושלושת צירי המרחב. הממד החמישי שמתועד רק בחלק משיטות כתב המחול הוא הדינמיקה, שכוללת את האיכות, התחושה ואופן הביטוי של התנועה.

כתב תנועה של פרידריך אלברט זורן

היסטוריה

עריכה

תיאורים ראשוניים מילוליים של ריקוד ותנועה נמצאו בהודו בספר המתואר למאה ה-2 לפני הספירה.

תיאורים אלו המשמשים כתבניות ובסיס ליצירה היו בשימוש עוד בחצר המלוכה הצרפתית של לואי ה-14 והיוו חלק חשוב ביצירת הריקודים הפורמליים, רישומים אלו היו הבסיס למערכת הסימון עבור ריקודים אלו.

במהלך המאה ה-15 בתקופת הרנסאנס נכתבו חיבורים רבים על מחול בצורת תיאורים ואיורים, מערכת הסימונים הראשונה נמצאה בקטלוניה ושימשה כסימנים לייצוג קיצורי האותיות באיטליה, צרפת וספרד כדי להקליט את ריקודי הבסה דנזה הפופולריים באותה התקופה.

המאה ה-20 עמדה בסימן הופעתן של מערכות סמלים מופשטות. השיטה שפיתח ולדימיר סטפנוב בסוף המאה ה-19 שוכללה על ידי ואצלב ניז'ינסקי[1]. שיטות נוספות פותחו על ידי מרגרט מוריס, רקדנית, מורה וכוריאוגרפית בריטית, רודולף לאבאן ההונגרי, ורבות נוספות[1]. בישראל נפוץ השימוש בכתב מחול שהמציאה הכוריאוגרפית ותיאורטיקנית המחול נועה אשכול יחד עם תלמידה, האדריכל אברהם וכמן[1].

כתב מחול ביצירות עכשוויות

עריכה

כיום, נעשה שימוש במערכת סימונים מופשטת ביצירות עכשוויות בקרב להקות מובילות בתעשייה הישראלית כך למשל ביצירה "שדה 21" של להקת בת שבע.

נעשה שימוש מופשט בכתב המחול כך שכל רקדן ביצירה ייצג כמעין מספר ולפי החלוקה למספרים נוצרו קומפוזיציות של מפגשים בחלל כך שנוצרה יצירה של ממש. כתב מחול הוא הייצוג הסמלי של תנועה וצורה של ריקוד אנושי בכתב או ציור תוך שימוש בשיטות כמו סמלים ודמויות גרפיות, מיפוי תנועות גוף, מערכות מספריות ותווי אותיות ומילים. במשך ההיסטוריה הומצאו מספר מערכות רישום למחולות בדומה אל מוזיקה שרבות מהן נועדו לתעד סוגים מסוימים של ריקוד. ציון ריקוד הוא סימון ריקוד המתועד המתאר סוג של סגנון מסוים.

שתי מערכות סימון ריקודים פופולריות המשמשות בתרבות המערבית הן ניתוח תנועה לאבאן (הידוע גם בשם Kinetography Laban) וכתב מחול בנש. אחרים כוללים סימון תנועה כגון כתב המחול אשכול-וכמן.

מערכות רישום לריקודים רבות מיועדות לסוג ספציפי של ריקוד. דוגמאות למערכות מסוג זה כוללות סימון "ריקוד שורטנד" לריקודים מישראל, רישום מוריס לריקוד מוריס, וכתב המחול ביושמפ-פוילט לריקוד בארוק. כתוצאה מכך, מערכות אלה בדרך כלל אינן יכולות לתאר בצורה יעילה סוגים אחרים של ריקוד.

סוגי כתב מחול

עריכה

כתב מחול לאבאן

עריכה
  ערך מורחב – ניתוח תנועה לאבאן

מערכת סימון לתנועה המבטאת מושגים ספציפיים לניתוח וחשיבה על התנועה, מספקת תיאורים מפורטים לניתוח המבני של היצירה, ובאמצעותה ניתן לתאר כל פרט בתנועה. מערכת זו הופכת למורכבת מידי לשימוש עבור יצירות בהן ניכר כי יש ריבוי של תווים וסמלים.[2]

כתב מחול אשכול-וכמן

עריכה
  ערך מורחב – כתב המחול אשכול-וכמן

מערכת סימון לתנועה המתבססת על שיטה אנליטית המגדירה יחידות נחוצות לתיאור גוף האדם במרחב והזמן. ניתן לשימוש לפני אירוע הריקוד.

כדי לבסס רישום והוראות לגבי התנועה או לאחר אירוע הריקוד במטרה לתאר אירוע זה ולשמר את היצירה. מדובר בשפה רבת עוצמה.[3]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כתב מחול בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 Dance notation, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
  2. ^ Katerina El Raheb, Yannis Ioannidis, From Dance Notation to Conceptual Models: A Multilayer Approach, Proceedings of the 2014 International Workshop on Movement and Computing, MOCO '14, Association for Computing Machinery, 2014-06-16, עמ' 25–30 doi: 10.1145/2617995.2618000
  3. ^ Tali Ronen, Emilia Florina Grosu, “It’s easy to learn from movement”: learning through the Eshkol-Wachman Movement Notation (EWMN), Palestrica of the third millennium – Civilization and Sport, 3 15, יולי-ספטמבר 2014, עמ' 193–199
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מחול. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.