פתיחת התפריט הראשי
כתובת תחום גזר מס' 5 שצולמה באתר. בכתובת כתוב בעברית תחמגזר ובמהופך ביוונית: ΑΛΚΙΟΥ שפירושו: של אלקיוס
העתק כתובת "תחום גזר" מס' 1 בבית תבור בירושלים

כתובות תחום גזר הן קבוצה של כתובות חקוקות במשטחי סלע אופקיים סביב תל גזר, במרחקים שבין 1,200 מ' ל-2,000 מ' מן התל. הכתובות גדולות במידתן.;למשל: כתובת מס' 12 היא באורך 1.04 מ', ברוחב 0.58 מ', ואותיותיה החקוקות בסלע בגובה 18–28 ס"מ. כל הכתובת (למעט מס' 10, 11) הן בנוסח קבוע: כתובת עברית: תחמ גזר, שפירושה "תחום גזר", ומעליה ובמהופך השם היווני ΑΛΚΙΟΥ שמשמעותו היא "של אלקיוס". בכתובת 10 מופיע השם ΑΛΕΞΑ – "אלכיסא", ובכתובת 11 ΑΡΧΕΛΑΟΥ, שפירושו "של ארכלאוס". תופעה זו אינה קיימת בשום מקום אחר בארץ ישראל.

תוכן עניינים

המחקר על הכתובותעריכה

במשך שנים רבות נחשבו הכתובות כמציינים את תחום שבת מסביב לגזר[1], ובהתאם אף הוצע לקבוע את הגודל של האמה[2]. אולם הסבר זה נתקל בקושי שהמרחק בין הכתובות ותל גזר גדול משמעותית מ-2000 אמה על פי כל מידת אמה סבירה.

על פי מחקרו של הארכאולוג רוני רייך, המתבסס על הכתובות שעדיין קיימות בשטח, התברר כי הכתובת העברית ניתנת לקריאה כאשר הקורא עומד ופניו לעבר תל גזר. הכתובת היוונית, הכתובה במהופך מעל זו העברית, ניתנת לקריאה כאשר הקורא עומד עם פניו מתל גזר והלאה. מכאן המסקנה שהכתובות סימנו את תחום היישוב גזר ואדמותיו, ואילו אלקיוס (בדרום ובמזרח) ואלכיסא וארכלאוס (בצפון) היו בעלי קרקעות הסמוכים לתחום גזר, ולא בעלי תל גזר ואדמותיו כפי שסברו קודם לכן.

רייך קישר את קביעת התחום של גזר, ששטחו כ-4 קמ"ר, לכיבוש המקום בידי שמעון החשמונאי, כמתואר בספר מקבים א' יג, 43–48. כאן מתואר כיבוש העיר, שהייתה בעלת יישוב פגני, גירוש אוכלוסייתה והחלפתה באוכלוסייה יהודית המקיימת את החוק (הוא חוק התורה, כלומר יהודים מאמינים). ייתכן כי היה כאן ניסיון קדום לקבוע אזור "אסור" מבחינה הלכתית באתר שהיה קודם לכן "מותר", כלומר: אזור של אוכלוסייה פגנית, שתוצרתה החקלאית איננה מחויבת במצוות התלויות בארץ (ולכן מותר מבחינה הלכתית), שהפך לאזור מיושב יהודים, ולכן תוצרתה החקלאית אסורה בהנאה מיידית אלא לאחר שהופרשו ממנה תרומות ומעשרות ושאר מצוות התלויות בארץ. ייתכן כי יוחנן הורקנוס, בנו של שמעון, שמונה בראשית דרכו, על ידו, להיות שליט גזר, הוא האחראי לחקיקת הכתובות, והוא שיישם אחר כך את שלמד בגזר ביחס לכל תחומי שלטונו, לגבות באופן מאורגן את המעשרות ושאר מתנות כהונה כמסופר בקצרה במשנה (מסכת מעשר שני פ"ה מט"ו; מסכת סוטה פ"ט מ"י).

במאי 2012 התקיים סקר ארכאולוגי ליד תל גזר, על ידי הסמינר התאולוגי הבאפטיסטי של דרום מערב מטקסס שבארצות הברית בראשות פרופ' אריק מיטצ'ל וג'ייסון זאן. במסגרת הסקר התגלתה כתובת נוספת שלא הייתה ידועה עד כה שמספרה הוא 13. בנוסף אותרה כתובת מס' 4 שעד מציאתה נחשבה אבודה. שתי הכתובות נמצאו במרחק של 100 מטר אחת מהשנייה ממזרח לעין ירדה.[3]

כתובת מס' 13 היא דו-לשונית ביוונית ובעברית, הכתובה בת 3 שורות. הכתובת שחוקה ולכן ניתן לקרוא רק חלק מהכתובת. בשורה הראשונה נכתב ביוונית של אלקיוס, בשורה השנייה המילה בעברית תחום, ובשורה השלישית זוהתה המילה גזר.

כתובת מס' 4 נמצאה לראשונה בשנת 1881 על ידי שארל קלרמון-גנו. בחפירות שהתקיימו באתר בין השנים 1909-1902 חיפש הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר את הכתובת ולא הצליח לאתר אותה. הערכתו הייתה שהכתובת הושחתה. הסוקרים שמצאו את הכתובת איתרו אותה תוך שהם מסתמכים על ציור שטח מהמאה ה-19.

פרטי הכתובות ופרטי גילויןעריכה

מספר
כתובת
שנת
גילוי
מגלה מרחק מתל גזר
במטרים
רשת ישראל החדשה
נ"צ צפון/מזרח
קואורדינטות גאוגרפיות מיקום נוכחי הערות תמונה
1 1873[4] שארל קלרמון-גנו 1,900 194700/640200 31°51′14.406″N 34°56′34.805″E / 31.85400167°N 34.94300139°E / 31.85400167; 34.94300139 המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול
2 1874 שארל קלרמון-גנו 1,700 194600/640600 31°51′20.891″N 34°56′27.964″E / 31.85580306°N 34.94110111°E / 31.85580306; 34.94110111 המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול
3 1874[2] שארל קלרמון-גנו 1,750 194600/640400 31°51′20.891″N 34°56′27.893″E / 31.85580306°N 34.94108139°E / 31.85580306; 34.94108139 לא ידוע, אולי עדיין באתר
4 1881[5] שארל קלרמון-גנו 1,250 194200/640900 31°51′37.092″N 34°56′12.720″E / 31.86030333°N 34.93686667°E / 31.86030333; 34.93686667 באתר ממזרח לעין ירדה
במרחק 100 מטר מכתובת 13
הכתובת נעלמה במשך השנים, מקאליסטר
לא הצליח לאתרה. היא אותרה מחדש בשנת 2012
5 1898 האב מארי ז'וזף לגראנז' 2,100 193208/638832 31°50′31.1712″N 34°55′37.2252″E / 31.841992000°N 34.927007000°E / 31.841992000; 34.927007000 באתר נמצאת ביער המגינים ממזרח לכרמי יוסף,
בין היישוב למצפה בקוע.
 
6 1902 רוברט מקאליסטר 1,720 192861/638930 31°50′33.025″N 34°55′21.98″E / 31.84250694°N 34.9227722°E / 31.84250694; 34.9227722 באתר; בחצר בית,
רח' הברוש 13, כרמי יוסף
נתגלה רק החלק היווני
7 1963 ש' שרון, קיבוץ נחשון 2,100 193850/638750 31°50′27.263″N 34°55′59.611″E / 31.84090639°N 34.93322528°E / 31.84090639; 34.93322528 בתצוגה, בחצר מוזיאון רוקפלר
8 1980 רוני רייך 2,150 194159/638979 31°50′34.722″N 34°56′11.341″E / 31.84297833°N 34.93648361°E / 31.84297833; 34.93648361 באתר  
9 1982 זכריה קלאי וברוך ברנדל 1,550 192750/639050 31°50′36.911″N 34°55′17.746″E / 31.84358639°N 34.92159611°E / 31.84358639; 34.92159611 שני שברים במחסני
רשות העתיקות, מס' 81-910
הכתובת נהרסה בעת הקמת היישוב
כרמי יוסף, רח' ארז של היום
10 1972 גו' סיגר על מדרון צפון-מזרחי של התל 192900/641200 31°51′46.725″N 34°55′23.398″E / 31.86297917°N 34.92316611°E / 31.86297917; 34.92316611 באתר מכוסה על ידי נטיעות כרם
11 1982 זכריה קלאי וברוך ברנדל על מדרון צפון-מזרחי של התל 192900/642200 31°51′46.725″N 34°55′23.141″E / 31.86297917°N 34.92309472°E / 31.86297917; 34.92309472 באתר מכוסה על ידי נטיעות כרם
12 2000 רוני רייך וצבי גרינהוט 2,200 193997/638918 31°50′34.008″N 34°56′7.35″E / 31.84278000°N 34.9353750°E / 31.84278000; 34.9353750 באתר  
13 2012 אריק מיטצ'ל וג'ייסון זאן ממזרח לעין ירדה (עין ורד) 31° 51′ 41.27″ N, 34° 56′ 11.70″ E באתר המיקום לא פורסם על ידי המגלים

את ארבע הכתובות שמספריהן 5, 6, 8, ו-12 ניתן לראות באתרן.

לקריאה נוספתעריכה

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

  • R. Reich, The "Boundary of Gezer" Inscriptions again, Israel Exploration Journal 40 (1990), pp. 44-46.
  • R. Reich and Z. Greenhut, Another “Boundary of Gezer” Inscription found Recently, Israel* Exploration Journal 52 (2002), pp. 58-63.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כתובות תחום גזר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה