תנ"ך כתר ירושלים
כתר ירושלים הוא שמה של מהדורת תנ"ך, שהאוניברסיטה העברית בירושלים פרסה עליה את חסותה, ושמנסה ללכת בעקבות כתר ארם צובא בנוסחה הפנימי ובצורת הגופן והכתיבה שלה. המהדורה יצאה לאור בשנת 2001, וצורף לה כרך "הארות" על עניינים שונים הקשורים אליה.
עיצוב הגופן
עריכהבשנת 1976, לאחר שהושלמה עבודת המחקר על כתר ארם צובא, פנתה האוניברסיטה העברית לנחום בן צבי, בעל בית דפוס ותיק בירושלים, בבקשה להדפיס צילום של הכתר. בשנת 1987 פנה מיכאל זאב, תלמידו של הרב ברויאר ומו"ל הוצאת חורב ירושלים, לצבי נרקיס על מנת שיעצב אות מיוחדת לספר התנ"ך שתהיה מצד אחד אות קריאה ונגישה אך מצד שני שתהיה אות מסורתית. נרקיס התרגש מהעבודה על אות בשביל ספר התנ"ך ואף כיבד את מיכאל זאב בברכה מיוחדת הכתובה באות נרקיס חורב לכבוד הולדת בתו בשנת 88. לאחר מכן ב'צירוף מקרים מופלא', נבט במוחו של בעל בית הדפוס שעבד עם נרקיס בפרוייקטים אחרים, נחום בן צבי, שמעולם לא הוציא לאור ספר קודם לכן ובוודאי שלא ספר קודש, להוציא גם הוא תנ"ך שלם שיעוצב ע"י צבי נרקיס.
ב-1989, בעקבות פיתוח תוכנת מחשב מתאימה, הצליח בן צבי בשיתוף המעצב הגרפי צבי נרקיס, ליצור גופן הדומה לגופן היפה והאמנותי של הכתר, אך קרוב לגופנים המודרניים. וכך יצא לדרך פרויקט התנ"ך "כתר ירושלים" - עיצוב ספר תנ"ך זהה כמה שאפשר ל"כתר ארם צובא". הפרויקט התעכב כמה שנים בשל עיכוב בהוצאת תנ"ך חורב ממנו הועתק כתר ירושלים. לצורך פרוייקט הוצאת התנ"ך, מיכאל זאב, מו"ל הוצאת חורב, השקיע כסף רב ופיתח יחד עם צבי נרקיס ובית התוכנה פאלרון תוכנה חדשה היכולה להתאים את הטעמים לאותיות. כך היה תנך חורב התנ"ך הראשון בהיסטוריה היהודית שהופיע כולו בשלמותו עם טעמים במחשב PC, על כן ניתן לומר שגם בתנ"ך 'כתר ירושלים' היו אלו קשיים טכנולוגיים:
"הייתי מאושר. הקשיים הרבים שעמדו בפניי לא הרתיעו אותי כלל, והייתי נחוש להדפיס את 'כתר ארם צובא' בירושלים. רציתי שהתנ"ך היהודי המקורי ביותר בעולם ייהפך לנחלת הכלל ויהפוך לספר התנ"ך המקובל ביותר בישראל"[דרוש מקור]
.
הנוסח
עריכהנחום בן צבי פנה לרקטור האוניברסיטה העברית על מנת שזו תפרוש את חסותה על התנ"ך שלו, הוא נפגש בעצתו עם פרופ' יבין שאמר לו שהאוניברסיטה תפרוש את חסותה רק על תנ"ך הרב ברויאר בהוצאת חורב שהוא התנ"ך המדוייק ביותר מבחינת נוסחו. הוא אמר שהדברים הם קלים וקשים כאחד. קלים - משום שהנוסח המבוסס על כתר ארם צובה, שהאוניברסיטה תסמוך את ידיה עליו, נמצא לפנינו; קשים - משום שיהיה עליה לנהל משא ומתן על רכישת הזכויות לשימוש בתנ"ך שיצא לאור רק זמן קצר לפני הפגישה, אחרי עבודת הכנה רבה של הרב ברויאר, תלמידיו וההוצאה לאור.[1]
לאחר שהאוניברסיטה אימצה את התנ"ך "של בן צבי" ופרשה עליו את חסותה וקרן משפחת קרגר עמדה מאחוריו - תחת לחצים כבדים מהרב ברויאר שמאוד רצה לקבל הכרה מהאוניברסיטה העברית, נחתם החוזה עם מיכאל זאב מו"ל הוצאת חורב.[1]
האוניברסיטה העברית מינתה את פרופסור יוסף עופר, שעבד בהוצאת תנ"ך חורב, לפיקוח מדעי על הנוסח.
תנ"ך כתר ירושלים מועתק רובו ככולו מתנ"ך חורב, שהוא תנ"ך שהוגה ועל ידי המומחה למסורה הרב מרדכי ברויאר, שהוציא שתי מהדורות תנ"ך המבוססות על כתר ארם צובא וכתבי יד הקרובים לו. המהדורה השנייה, שיצאה לאור בהוצאת חורב בשנת תשנ"ח (1998), מבוססת גם על כתב יד נוסף שנמצא, כתב יד למ מעטו של סופר כתב יד לנינגרד, ועל התנ"ך של ר' שלום שכנא ילין, חוקר מסורה מירושלים, שהגיה את נוסח התנ"ך מתוך הכתר עצמו כשביקר לשם כך בארם צובא (חַלַבּ). במהדורה זו שינו מנוסחתו של הרב ברויאר בכמה שינויים קטנטנים, בעיקר בתחום הגעיות, אך גם בענייני נוסח אחרים; נוסח האותיות עצמן שונה בין כתיב מלא לחסר בארבעה מקומות שבהן הסתפק הרב ברויאר לאן להכריע.
למהדורה נלווה גם ספר "הארות", המתעד את נוסח המקרא בכתר ירושלים ומקורותיו.
העימוד
עריכהכאמור, הושם דגש במהדורה זו לחקות גם את העימוד שבכתר וכתבי היד הקרובים לו, אך לא נצמדו אל הכתר לגמרי ושינו בכמה מקומות. אחד השינויים המרכזיים היה צורת הספרים השיריים (איוב, משלי, תהילים - ספרי אמ"ת), שבכתבי היד נהוג לכותבם בשני טורים. דבר זה יצר בעיות גרפיות נכבדות, ובמהדורת חורב ויתר הרב ברויאר בכלל על צורת כתיבה זו מפאת הקשיים הללו. במהדורת כתר ירושלים ננקטו כמה צעדים חדשניים ולא מקובלים (ביניהם הקטנת גודל הגופן בחלק מהשירות, וכן החלטה על שוליים רחבים בספרי אמ"ת), כדי שאפשר יהיה לחזור למנהג העתיק של כתיבה בשני טורים, בלי לחרוג מפיסוק הטעמים, נושא שהיה חשוב ביותר לרב ברויאר (אף כי בכתבי היד החלוקה לטורים איננה קשורה לפיסוק ואין היא אלא לנוי). משראה הרב ברויאר את התוצאה בעניין זה, שמח מאוד ואמר שאילו לא באה מהדורה זו אלא כדי לתקן דבר זה(שהרי כאמור המהדורה כולה מועתקת) - דייה.
המשפט
עריכהבחוזה עם הוצאת חורב קיימת הוראה מפורשת, שלפיו נדרש בן צבי, בכל מהדורה של התנ"ך שיוציא לאור בנוסח של מהדורת חורב, לציין שנעשה שימוש בנוסח של הרב ברויאר, במהדורת חורב תשנ"ח. אך כבר בהוצאה הראשונה שהוצאה ברוב פאר והדר הושמט 'בטעות' שמה של הוצאת חורב. במשפט שנערך בעקבות כך חויב בן צבי לתקן את הטעות בהוצאות הבאות, וכן להודיע לכל רוכשי הפורמט הגדול והמהודר, במכתב לוואי, כי מהדורתו מבוססת על תנ"ך חורב של מיכאל זאב, ולצרף לכל פורמט גדול שעדיין לא נמכר דף שבו יובהר במפורש כי ההוצאה מבוססת על הוצאת חורב. ואילו במהדורות הקטנות הוא התחייב להדפיס זאת במהדורה גופה, כפי שמחייבות אותו הוראות ההסכם עם מיכאל זאב.
הרב ברויאר עצמו כתב בהקדמה להוצאת חורב כי "על יסוד כל הדברים האלה נעניתי לבקשת מר מיכאל זאב לההדיר את המקרא על פי נוסח המסורה של כתר ארם צובה וכתבי היד הקרובים לו". בהמשך הקדמתו כותב הרב ברויאר: "מר מיכאל זאב ליווה את העבודה בכל שלביה ותרם תרומה חשובה בעצה ובתושייה". אך גם בכתבות שקודמו בתקשורת בעקבות הוצאת הספר הושמטו גם כן 'בטעות' שמה של מהדורת חורב, כאילו שהיה זה רעיון יש מאין של המדפיס בן צבי וכאילו שהוא עבד כמוציא לאור של ספר התנ"ך על אף שכולו הועתק מתנ"ך חורב ופשוט שווק ומותג מחדש.
לקריאה נוספת
עריכה- יוסף עופר, הגהת נוסח המקרא במהדורת כתר ירושלים, לשוננו סד (תשס"ב), עמ' 206-181.
- https://www.haaretz.co.il/misc/2001-09-16/ty-article/0000017f-ebe1-dc91-a17f-ffede08e0000
- https://www.haaretz.co.il/misc/2001-07-10/ty-article/0000017f-e1f4-d804-ad7f-f1fe21140000
- טיפוגרפיה עברית: מאמרים — נרקיס, נרקיסים וכל השאר, מאת צבי נרקיס
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של כתר ירושלים (הקישור אינו פעיל, כ"ג בשבט ה'תשפ"ב) (ארכיון)- ההבדל בין תנ"ך קורן, כתר ירושלים, ומקראות גדולות הכתר (בר-אילן), פרום אוצר החוכמה.
