פתיחת התפריט הראשי
הדף הראשון של ספר בראשית ב"כתר ירושלים".

כתר ירושלים הוא שמה של מהדורת תנ"ך, שעליה פרסה חסותה האוניברסיטה העברית בירושלים, ושמנסה ללכת בעקבות כתר ארם צובא בנוסחה הפנימי ובצורת הגופן והכתיבה שלה. המהדורה יצאה לאור בשנת 2001, וצורף לה כרך "הארות" על עניינים שונים הקשורים אליה.

תוכן עניינים

עיצוב הגופןעריכה

בשנת 1976, לאחר שהושלמה עבודת המחקר על כתר ארם צובא, פנתה האוניברסיטה העברית לנחום בן צבי, בעל בית דפוס ותיק בירושלים, בבקשה להדפיס צילום של הכתר. ב-1989, בעקבות פיתוח תוכנת מחשב מתאימה, הצליח בן צבי בשיתוף המעצב הגרפי צבי נרקיס, ליצור גּוּפָן (פוֹנְט) הדומה לגופן היפה והאמנותי של הכתר, אך קרוב לגופנים המוגרניים. וכך יצא לדרך פרויקט התנ"ך "כתר ירושלים" - עיצוב ספר תנ"ך זהה כמה שאפשר ל"כתר ארם צובא". הפרויקט התעכב כמה שנים בשל קשיים טכנולוגיים, ורק בשנת 1996 הצליח בן צבי להתגבר על הקשיים:

"הייתי מאושר. הקשיים הרבים שעמדו בפניי לא הרתיעו אותי כלל, והייתי נחוש להדפיס את 'כתר ארם צובא' בירושלים. רציתי שהתנ"ך היהודי המקורי ביותר בעולם ייהפך לנחלת הכלל ויהפוך לספר התנ"ך המקובל ביותר בישראל"[דרוש מקור]

.

הנוסחעריכה

האוניברסיטה העברית מינתה את פרופסור יוסף עופר לפיקוח מדעי על הנוסח.

השתמשו בעקרונות מהדורתו של המומחה למסורה הרב מרדכי ברויאר, שהוציא שתי מהדורות תנ"ך המבוססות על כתר ארם צובא וכתבי יד הקרובים לו. המהדורה השנייה, שיצאה לאור בהוצאת חורב בשנת תשנ"ח (1998), מבוססת גם על כתב יד נוסף שנמצא, כתב יד למ מעטו של סופר כתב יד לנינגרד, ועל התנ"ך של ר' שלום שכנא ילין, חוקר מסורה מירושלים, שהגיה את נוסח התנ"ך מתוך הכתר עצמו כשביקר בארם צובה לשם כך. במהדורה זו שינו מנוסחתו של הרב ברויאר בכמה מקומות, בעיקר בתחום הגעיות, אך גם בענייני נוסח אחרים; נוסח האותיות עצמן שונה בארבעה מקומות (בנוסח זה השתמשה גם הוצאת חורב בהדפסה השנייה של התנ"ך בהוצאתה).

למהדורה נלווה גם ספר 'הארות', המתעד את נוסח המקרא בכתר ירושלים ומקורותיו.

העימודעריכה

כאמור, הושם דגש במהדורה זו לחכות גם את העימוד שבכתר וכתבי היד הקרובים לו, אך לא נצמדו אל הכתר לגמרי ושינו בכמה מקומות. אחד השינויים המרכזיים היה צורת הספרים השיריים (איוב, משלי, תהילים - ספרי אמ"ת), שבכתבי היד נהוג לכותבם בשני טורים. דבר זה יצר בעיות גרפיות נכבדות, ובמהדורת חורב ויתר הרב ברויאר בכלל על צורת כתיבה זו מפאת הקשיים הללו. במהדורת כתר ירושלים ננקטו כמה צעדים חדשניים ולא מקובלים (ביניהם הקטנת גודל הגופן בחלק מהשירות, וכן החלטה על שוליים רחבים בספרי אמ"ת), כדי שאפשר יהיה לחזור למנהג העתיק של כתיבה בשני טורים, בלי לחרוג מפיסוק הטעמים, נושא שהיה חשוב ביותר לרב ברויאר (אף כי בכתבי היד החלוקה לטורים איננה קשורה לפיסוק ואין היא אלא לנוי). משראה הרב ברויאר את התוצאה בעניין זה, שמח מאוד ואמר שאילו לא באה מהדורה זו אלא כדי לתקן דבר זה - דייה.

קישורים חיצונייםעריכה