פתיחת התפריט הראשי

לאהוב עד מוות

לאהוב עד מוות הוא רומן היסטורי שנכתב על ידי דבורה עומר ויצא לאור בשנת 1980. העלילה עוסקת בסיפור אהבתם של זהרה ושמוליק (שמואל קופמן) שפעלו בפלוגת הפלמ"ח, בסוף תקופת המנדט הבריטי, שנות ה-40 של המאה ה-20. הספר מבוסס על סיפור אמיתי.

לאהוב עד מוות
כריכת הספר
כריכת הספר
מידע כללי
מאת דבורה עומר
שפת המקור עברית
סוגה רומן היסטורי
ספרות ילדים ונוער בישראל
תורגם לשפות אנגלית
הוצאה
הוצאה י. שרברק
הופעה ראשונה 1980
מספר עמודים 245
מהדורות נוספות
מהדורות נוספות דני ספרים, 2018
מקורות לכתיבת הספר זהרה ושמוליק

עלילהעריכה

הגיבורים הם זהרה ושמואל (שמוליק), נער ונערה בני 19 ושניהם משרתים בפלמ"ח.

הסיפור מתחיל בליל הגשרים, זהרה יוצאת למבצע יחד עם שאר הבחורים. המבצע מסתיים וזהרה מאבדת את ההכרה. במשך המבצע, מחשבות מסחררות את ראשה, מחשבות על אהובים וקרובים, על כל הזוגות האוהבים שהיא מכירה. האם גם עליה להזדרז בעניין?

זהרה מדריכה בפלמ"ח. על כתפיה מוטלת לא רק אחריות כמדריכה בפלמ"ח, אלא גם המטלות הרגילות בקיבוץ. כאשר היא חוזרת הביתה לחופשות, היא סגורה ומכונסת, מושבעת לשמור על סודיות. שמוליק גם הוא מתמודד עם לחצים, מהפלמ"ח, מהקיבוץ וגם מאביו שרוצה שילך ללמוד באמריקה.

אהבתם של שמוליק וזהרה לא נוצרת ביום אחד, אלא מתפתחת יחד עם האישיות והביטחון העצמי שלהם. הסוף מפתיע, טרגי ובלתי צפוי.[1][2]

דבורה עומר אמרה בקשר לספר זה: "לא אני ממציאה את סיפוריי, החיים עצמם עושים זאת במקומי. זוהי פרשה הלקוחה מהחיים. שמעתי את סיפור אהבתם של זהרה ושמוליק, קראתי אותו במכתביהם ודמעתי, חשתי אותם, כאבתי ואז כתבתי."

רקע היסטוריעריכה

  ערך מורחב – ליל הגשרים

הסיפור מתרחש בתקופת המנדט הבריטי בארץ-ישראל שהחלה בפלישתם של הבריטים לארץ במהלך שנת 1917. לאחר מספר שנים, עדיין בשליטת הבריטים, הוקם הפלמ"ח שתפקד כצבא המדינה בין 1941–1948. חלק נכבד מהסיפור מתקיים במחנה הפלמ"ח בגליל המערבי, שם זהרה ושמוליק משרתים.

ליל הגשרים היא פעולה של הפלמ"ח שבוצעה בלילה שבין ה 16 ל־17 ביוני 1946 שבמהלכה תכננו לפוצץ 11 גשרים בגבולות ישראל, אך בפועל רק תשעה התפוצצו. מטרת הפעולה הייתה קטיעת נתיבי האספקה של הבריטים לארץ.[3][4]

תיאור הדמויותעריכה

 
זהרה לביטוב
  • זהרה לביטוב היא הדמות הראשית בספר. הייתה לוחמת פלמ"ח בבסיס עין חרוד וטייסת בחיל האוויר הישראלי. נולדה ב-1927 ונהרגה ב-1948. היא מתוארת בספר כאישה אמיצה מאוד, בעלת חוש הומור אוהבת, דואגת ואכפתית.
  • שמואל קופמן- דמות ראשית בספר. היה לוחם פלמ"ח. נולד ב-1927 ונהרג ב-1947. היה חבר של זהרה עד שנהרג בפיצוץ רימון באימונים. היה אדם מופנם ואדיב. גבוה, תמיר, בהיר, חייכן וסבלני. לבבי ונעים-שיחה.
  • נחמיה שיין- מפקד פיצוץ הגשר שבו השתתפה זהרה. נהרג במהלך פיצוץ הגשר.
  • עמי- ידיד ושכן של זהרה, יצא איתה לפיצוץ הגשר אכזיב ונהרג שם. היו לו רגשות אהבה כלפי זהרה, אך לא הספיק לספר לה עליהם לפני שמת.[5]
  • עמוס- אחיה הקטן והיחיד של זהרה.[6]
  • דוקטור קופמן- אביו של שמוליק. מבוסס על דמותו של יהודה אבן שמואל.
  • יוסף (צ'רצ'יל)- גר בקיבוץ עין חרוד. הוא ה-"כלבויניק" של הקיבוץ, תמיד אוכל את השאריות בחדר האוכל, מצחיק וחברותי. מאוהב בציפקה הצחקנית, אף על פי שאין הרבה סיכויים לכך לפי יחסה של ציפקה אליו.
  • אמנון- חברו של שמוליק, מירושלים, מתואר כחסון, יפה תואר, קשוח, ציני וחביב הבנות.

מהדורותעריכה

הספר יצא בעשר מהדורות בין השנים 1980–1988 וזכה להערכה רבה לאורך השנים, יש האומרים שבזכות השילוב בין עובדות היסטוריות חד משמעיות לסיפור אישי ומרגש, ויש האומרים שבזכות הכתיבה הקולחת של דבורה עומר.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שני בלנק, לאהוב עד מוות
  2. ^ Calameo
  3. ^ אתר הפלמ"ח
  4. ^ MANDATE FOR PALESTINE
  5. ^ דבורה עומר, לאהוב עד מוות, קרית גת: הוצאת יוסף שרברק, 2018, עמ' 6,10,11
  6. ^ דבורה עומר, לאהוב עד מוות, 2018, עמ' 38