לאומיות קווירית
לאומיות קווירית (באנגלית: Queer nationalism) היא תופעה הקשורה הן לתנועה לשחרור הגייז והן ללאומיות. חסידי תנועה זו תומכים ברעיון כי הקהילה הגאה מהווה עם מובחן בזכות תרבותם ומנהגיהם הייחודיים.
מדינה קווירית עריכה
ההיבט ההומופובי של תרבויות רבות הביא לתסכול הולך וגובר ולרצון להיפרד מרוב הטרוסקסואלי עוין.[1] תחושות אלו מצאו את ביטוין ב-1990 עם הקמתו של הארגון הרדיקלי, Queer Nation, שידוע בעיקר הסיסמה "We're here. We're queer. Get used to it" ("אנחנו כאן. אנחנו קווירים. תתרגלו לזה").
ב-1969, הפעיל הגאה דון ג'קסון מקליפורניה הציע להשתלט על מחוז אלפיין (אנ'), פרויקט המכונה גם כסטונוול ניישן (אנ').[2]
הניסיון הראשון לטעון טענות טריטוריאליות נעשה ב-2004 על ידי קבוצה של פעילים הומוסקסואלים אוסטרלים שהכריזו על האיים הזעירים של קאטו ריף (אנ') כממלכה ההומו-לסבית של אי האלמוגים ודייל פרקר אנדרסון כקיסר הממלכה. בעקבות חילוקי הדעות בקבוצה ב-2005, הממלכה ביטלה את השתייכותה לאנדרסון. קיימות קבוצות אחרות בעלות סיבות דומות, למשל קרן המולדת הגאה (Gay Homeland Foundation)[3] ומדינה לכאורה בשם הרפובליקה המקבילה הגאה (Gay Parallel Republic).[דרוש מקור] ב-2007, פרסם גארט גרהם תוכנית וחוקה למדינה קווירית,[4] הקשורה למדינת היהודים של בנימין זאב הרצל (”דבריו, המסרים והמושגים של הרצל חיים בה ... המדינה הגאה”).[5]
תנועת הפנתרים הוורודים עריכה
קבוצת פעילי זכויות הלהט"ב, תנועת הפנתרים הוורודים (אנ') (PPM) בדנוור, קולורדו, כמו כן הסניפים שלהם ברחבי ארצות הברית, כולל קבוצה גדולה הממוקמת בפרזנו, קליפורניה, זיהו את עצמם לא רק כקיצוניים ומיליטנטיים, אלא גם כלאומנים קווירים. הקבוצה הקימה מספר מפלגות קטנות ברחבי ארצות הברית וקנדה שנותנת סולידריות חברתית רק לאלו שמזדהים כתומכים באומה הקווירית הישנה.[דרוש מקור]
מחקר על לאומיות קווירית עריכה
ניתוחו של מחקר מתקדם פורסם ב-1996 על ידי בריאן ווקר.[6] במאמר, ווקצר ציין שכה מאפיינים של היצירה הלאומית של הזהות התרבותית (אנ') חלים גם על התנועה הלאומית הקווירית. ווקר סיווג את הלאומיות הקווירית כאחת מהצורות התרבותיות החדשות של הלאומיות הנבדלות מהסוגים הלאומיים האתניים והדתיים של הלאומיות, ומסיקה כי הקהילה הגאה ממלאת קריטריונים רבים כדי להיחשב לעם מהסיבות הבאות:
- כל צורות הלאומיות החלו כתנועות חברתיות, שהן לאומיות קווירית - קבוצה של אנשים המבדילה את הסובבים על ידי עמדות בתוך הקבוצה ואפליה מצד אחרים.
- לקהילה הגאה יש תרבות, עם קבוצות דיון מובחנות, חנויות ספרים, מגזינים, ברים, קברטים ותכונות אחרות.
- יש לו היסטוריה וספרות משותפת.
ווקר רואה בטכנולוגיות מידע ותקשורת מודרניות, כמו אינטרנט, כמציע הזדמנות לקהילה הגאה להשתלב עוד יותר כאומה לא-טריטוריאלית.
תזה זו נתמכת על ידי פול טרינור, הרואה בסדר עולמי חלופי (לא-לאומי) אפשרי. בהקשר זה, טרניור מזכיר את הקהילה הגאה כ-”תנועה לאומית לא-טריטוריאלית”.[7]
הפילוסוף הקנדי, ויל קימליקה, מודה שאנשים להט"בים פיתחו זהות קבוצתית ותרבות קבוצתית הדומה לאלה של קבוצות אתנו-תרבותיות, אך הוא טוען בעד שילוב במקום בדלנות.[8]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Paola Bacchetta (2013). "Queer Formations in (Hindu) Nationalism". In Sexuality Studies. Edited by Sanjay Srivasta. pp. 121–140. Oxford, United Kingdom: Oxford University Press.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Rankin, L. P.: 'Sexualities and national identities: Re-imagining queer nationalism' in: Journal of Canadian Studies, Summer 2000
- ^ Donn Teal: The Gay Militants: How Gay Liberation began in America, 1969–1971. (New York: Stein and Day, 1971). pp. 281–298.
- ^ Gay Homeland Foundation (אורכב 14.04.2006 בארכיון Wayback Machine), based in Cologne (Germany) under the responsibility of Dr. Viktor Zimmermann
- ^ Graham, Garrett: The Gay State, New York/Bloomington 3rd edition 2010 (=Graham)
- ^ Graham, 11
- ^ Walker, Brian: "Social Movements as Nationalisms" in: "Rethinking Nationalism" ISBN 0-919491-22-7.
- ^ Treanor, Paul: "Structures of Nationalism" in "Sociological Research online" (אורכב 01.12.2005 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Will Kymlicka: Can Multiculturalism Be Extended to Non-Ethnic Groups? in Finding our way: rethinking ethnocultural relations in Canada (Toronto: Oxford University Press, 1998), S. 90–101.