לאונטה טיסמניאנו
| ערך ללא מקורות | |
לאונטה טיסמניאנו (Leonte Tismăneanu;26 בפברואר 1913– פברואר 1981) היה פעיל ותעמולן קומוניסט רומני ממוצא יהודי, מהלוחמים במלחמת האזרחים של ספרד, בימי מלחמת העולם השנייה עבד כקריין ועורך ברדיו מוסקבה ובעיתונות, מאוחר יותר שימש כראש הקתדרה ללימודי מרקסיזם-לניניזם באוניברסיטת בוקרשט, אביו של ולדימיר טיסמניאנו. בצעירותו היה פועל דפוס.
 | |
| לידה |
26 בפברואר 1913 סורוקה, פלך בסרביה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1981 (בגיל 67 בערך) אוטופן, רומניה |
| שם לידה | לאוניד מויסייביץ' טיסמנצקי |
| מדינה |
רומניה |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית הרומנית |
| ילדים |
ולדימיר טיסמניאנו |
  | |
קורות חייו
עריכהנולד ב-1912 כלאוניד טיסמינצקי במשפחה יהודית, בעיר סורוקה, בפלך בסרביה באותה תקופה באימפריה הרוסית. אביו היה מויסה טיסמנצקי, פועל, ואמו שיינדל, הייתה עקרת בית.[1] בשנים 1929-1920 למד בבית ספר יסודי ושלוש כיתות תיכון בעיר הולדתו.[1]
הוא הצטרף בשנת 1930 לאיחוד הנוער הקומוניסטי, אחר כך למפלגה הקומוניסטית הרומנית בשנת 1933 וניהל פעילויות קומוניסטיות מחתרתיות בערים בוקרשט, גאלאץ, בראילה וסורוקה. נאסר פעמיים בכלא כאסיר פוליטי כל פעם כחצי שנה. ישב בין היתר בבתי הסוהר ז'ילאבה ודופטאנה. ניסה להרשם לאוניברסיטת בוקרשט אך סולק בגלל פעילותו הפוליטית הבלתי חוקית.[1] בחקירות סירב לשתף פעולה עם הבולשת שנקראה אז "סיגוראנצה". מאוחר יותר נלחם, יחד עם אשתו, הרופאה הרמינה מרקוזון, במלחמת האזרחים הספרדית בצד הרפובליקני. הוא איבד במלחמה את זרועו הימנית, לכן כונה לעיתים "הגידם" (ciungul) .ב-1939 הוא עבר, דרך צרפת, לברית המועצות, שם שימש בעת מלחמת העולם השנייה כקריין רדיו (במדור הרומני של רדיו מוסקבה) ובהמשך כעורך תוכניות. ב-1941-1939 למד שנתיים צרפתית במוסד אקדמי במוסקבה, בלי לסיים את לימודיו. [1] משנת 1948 התיישב ברומניה תוך "רומניזציה" של שמו, ל"לאונטה טיסמניאנו". הוא שימש כסגן מנהל ההוצאה לאור של מפלגת הפועלים הרומנית (המפלגה הקומוניסטית) והיה ראש הקתדרה ללימודי מרקסיזם-לניניזם באוניברסיטת בוקרשט. כמו כן לימד מרקסיזם-ליניניזם ו"היסטוריה של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות" בבית הספר למדעי חברה ע"ש ז'דאנוב ו. אחרי 1949 היה עורך בביטאון הבינלאומי בחסות סובייטית " Pentru pacea trainică, pentru democraţie populară (למען שלום איתן, למען דמוקרטיה עממית") לימים "ענייני השלום והסוציאליזם" (Problemele păcii și socialismului) שהופיעו בפראג. בשנים 1958–1960 בעקבות ריב עם מנהיג המפלגה גאורגה גאורגיו-דז' נחקר על "סטיות" מהסוג ה"רוויזיוניסטי" וסולק ב-1960 מהמפלגה. בשנת 1964 הסכים גאורגיו-דז', להחזירו לשורות המפלגה והוא מונה למנהל ההוצאה לאור "מרידיאנה" Meridiane.
לאונטה טיסמניאנו נשא לאישה את הרמינה מרקוזון Hermina Marcusohn, מי שהייתה רופאה במלחמת האזרחים הספרדית ולאחר מכן פרופסור בבית הספר לרפואה בבוקרשט. בנם, ולדימיר טיסמניאנו, עמד בראש הוועדה שחיברה את דו"ח טיסמניאנו על פשעי הקומוניזם ברומניה. בדו"ח תואר לאונטה כלניניסט קשוח וקנאי.
הוקרה
עריכהטיסמניאנו זכה בעיטורים מהמשטר הקומוניסטי ברומניה:
- 1949 - עיטור המסדר "Apărarea Patriei" (הגנת המולדת) דרגה ג
- 1952 מדליית "חמש שנים לרפובליקה העממית הרומנית"
- 21 באוגוסט 1954 - עיטור "מסדר העמל" דרגה ב "עבור זכויות מיוחדות בבניית המדינה, הכלכלה, החברה והתרבות" - לרגל עשור מההפיכה ב-23 באוגוסט 1944 ("שחרור רומניה מהעול הפשיסטי")
- 4 ביוני 1956 - עיטור מסדר "כוכב הרפובליקה העממית הרומנית" דרגה ב על זכויות מיוחדות בפעילותו
- 4 במאי 1971 - עיטור המסדר "טודור ולדימירסקו" דרגה ג, לרגל יובל המפלגה הקומוניסטית הרומנית.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה