פתיחת התפריט הראשי

לאוניד קנטורוביץ'

מתמטיקאי רוסי

לאוניד ויטַלייביץ' קנטורוביץ'רוסית: Леонид Витальевич Канторович; ‏19 בינואר 1912 - 7 באפריל 1986) היה מתמטיקאי וכלכלן סובייטי יהודי, חתן פרס נובל לכלכלה בשנת 1975. נחשב למפתח התכנון הליניארי שבעבורו זכה בפרס נובל, וכן ערך מחקרים חשובים בתחום אנליזה פונקציונלית, תורת הקירובים ואי-שוויון קנטורוביץ'.

לאוניד קנטורוביץ'
Леонид Витальевич Канторович
Leonid Kantorovich 1975.jpg
לידה 19 בינואר 1912
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באפריל 1986 (בגיל 74)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנליזה פונקציונלית, תכנון לינארי, תורת הפונקציות, תורת הקבוצות, מתמטיקה, כלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט גריגורי פיכטנגולץ, Vladimir Smirnov עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט Svetlozar Rachev עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

לאוניד קנטורוביץ' נולד בסנקט פטרבורג למשפחת רופאים ממוצא יהודי. בשנת 1926 בהיותו, בן 14 בלבד, החל את לימודיו באוניברסיטת לנינגרד. בין היתר למד אצל גריגורי פיכטנגולץ. לאחר סיום לימודיו בפקולטה למתמטיקה החל ללמד ובשנת 1934 מונה לפרופסור. בשנת 1935 הוא קיבל תואר דוקטור על סמך כלל העבודות שבוצעו על ידו.

בשנת 1938 קנטורוביץ' ייעץ לבית חרושת לייצור עץ לבוד. הוא הבין שמדובר בבעיית אופטימיזציה תוך אילוצים רבים. השיטה שהוא פיתח נהפכה עם הזמן לבסיס של תכנון ליניארי.

החל משנת 1939 קנטורוביץ לימד באוניברסיטה למהנדסים צבאיים בלנינגרד. בשנת 1948 קבוצת מתמטיקאים בראשותו צורפה לפרויקט הגרעין הסובייטי. בשנת 1949 זכה בפרס סטלין עבור עבודותיו בתחום המתמטיקה.

בשנת 1958 קנטורוביץ' נבחר לחבר בהתכתבות של האקדמיה למדעים של ברית המועצות. באותה תקופה שימש ראש קתדרה למתמטיקה חישובית באוניברסיטת לנינגרד ובמקביל עבד במכון למתמטיקה על שם סטקלוב בלנינגרד.

עבודותיו של קנטורוביץ' בתחום הכלכלה זכו לביקורת צוננת מכלכלנים סובייטים שאף האשימו אותו בגישה אנטי-מרקסיסטית, אולם תפקידו ותאריו הרבים בתחום המתמטיקה הגנו עליו מפני מתנגדיו.

בשנת 1960 ממשלת ברית המועצות החליטה להקים מרכז מדעי בנובוסיבירסק. במסגרת זו הועברו לעיר מדענים ממספר מרכזים מדעיים ותיקים. קנטורוביץ' הקים קתדרה למתמטיקה חישובית באוניברסיטת נובוסיבירסק ועבד במכון למתמטיקה של האקדמיה למדעים שהוקם בעיר.

בתחילת שנות ה-60 רעיונותיו של קנטורוביץ' בתחום הכלכלה החלו להתקבל בקרב כלכלנים סובייטים. בשנת 1964 קנטורוביץ' נבחר לחבר באקדמיה למדעים ובשנת 1965 זכה בפרס לנין עבור פיתוח שיטות של תכנון ליניארי ויישומיהן בתחום הכלכלה.

בשנת 1971 קנטורוביץ' חזר למוסקבה והחל לעבוד באקדמיה לכלכלה לאומית של מועצת השרים של ברית המועצות. בשנת 1975 הוענק לקנטורוביץ' פרס נובל לכלכלה. בשנת 1976 הוא החל לעבוד במכון לבעיות מערכתיות ליד האקדמיה למדעים.

קנטורוביץ' נפטר בשנת 1986 ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'י במוסקבה.

קישורים חיצונייםעריכה