לאוניד קנטורוביץ'

לאוניד קנטורוביץ'
Леонид Витальевич Канторович
לידה	19 בינואר 1912; סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	7 באפריל 1986 (בגיל 74); מוסקבה, ברה"מ
שם לידה	Леонид Витальевич Канторович
ענף מדעי	אנליזה פונקציונלית, מתמטיקה, תורת הקבוצות, תכנון לינארי, כלכלה
מקום מגורים	סנקט פטרבורג, מוסקבה, Barochnaya street
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מקום לימודים	אוניברסיטת סנקט פטרבורג (1930)
מנחה לדוקטורט	גריגורי פיכטנגולץ, Vladimir Smirnov
מוסדות	St. Petersburg State Transport University (1930–1939); Institute for Systems Analysis (1976); אוניברסיטת נובוסיבירסק (1961–1971); State Committee for Science and Technology (1971–1976); האוניברסיטה להנדסה צבאית (1939–1945); אוניברסיטת סנקט פטרבורג (1931–1960) ;
תלמידי דוקטורט	Svetlozar Rachev, Igor Karlovich Daugavet, Iosif Romanovsky, Valentin Ilyin, Viktor Khavin, Valery Makarov, Lyudmila Trofimovna Petrova, Vladimir Aleksandrovich Bulavsky, László Czách, Tamara Nikiforovna Smirnova, Gleb Pavlovich Akilov, Gennady Rubinshtein, Michael Z. Solomyak, Izabella Yurievna Kharrik
פרסים והוקרה	עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (1985); פרס נובל לכלכלה (1975); עמית החברה האקונומטרית (1972); עיטור לנין (1967, 1982); פרס לנין (1965); עיטור הדגל האדום של העמל (1949, 1953, 1975); פרס סטלין (1949); עיטור אות הכבוד (1944) ;

לאוניד ויטַלייביץ' קנטורוביץ' (ברוסית: Леонид Витальевич Канторович; ‏19 בינואר 1912 – 7 באפריל 1986) היה מתמטיקאי וכלכלן סובייטי יהודי, חתן פרס נובל לכלכלה בשנת 1975. נחשב למפתח התכנון הליניארי שבעבורו זכה בפרס נובל, וכן ערך מחקרים חשובים בתחום אנליזה פונקציונלית, תורת הקירובים ואי-שוויון קנטורוביץ'.

קורות חיים

לאוניד קנטורוביץ' נולד בסנקט פטרבורג למשפחת רופאים יהודים. בשנת 1926 בהיותו, בן 14 בלבד, החל את לימודיו באוניברסיטת לנינגרד. בין היתר למד אצל גריגורי פיכטנגולץ. לאחר סיום לימודיו בפקולטה למתמטיקה החל ללמד ובשנת 1934 מונה לפרופסור. בשנת 1935 הוא קיבל תואר דוקטור על סמך כלל העבודות שבוצעו על ידו.

בשנת 1938 קנטורוביץ' ייעץ לבית חרושת לייצור עץ לבוד. הוא הבין שמדובר בבעיית אופטימיזציה תוך אילוצים רבים. השיטה שהוא פיתח נהפכה עם הזמן לבסיס של תכנון ליניארי.

החל משנת 1939 קנטורוביץ לימד באוניברסיטה למהנדסים צבאיים בלנינגרד. בשנת 1948 קבוצת מתמטיקאים בראשותו צורפה לפרויקט הגרעין הסובייטי. בשנת 1949 זכה בפרס סטלין עבור עבודותיו בתחום המתמטיקה.

בשנת 1958 קנטורוביץ' נבחר לחבר בהתכתבות של האקדמיה למדעים של ברית המועצות. באותה תקופה שימש ראש קתדרה למתמטיקה חישובית באוניברסיטת לנינגרד ובמקביל עבד במכון למתמטיקה על שם סטקלוב בלנינגרד.

עבודותיו של קנטורוביץ' בתחום הכלכלה זכו לביקורת צוננת מכלכלנים סובייטים שאף האשימו אותו בגישה אנטי-מרקסיסטית, אולם תפקידו ותאריו הרבים בתחום המתמטיקה הגנו עליו מפני מתנגדיו.

בשנת 1960 ממשלת ברית המועצות החליטה להקים מרכז מדעי בנובוסיבירסק. במסגרת זו הועברו לעיר מדענים ממספר מרכזים מדעיים ותיקים. קנטורוביץ' הקים קתדרה למתמטיקה חישובית באוניברסיטת נובוסיבירסק ועבד במכון למתמטיקה של האקדמיה למדעים שהוקם בעיר.

בתחילת שנות ה-60 רעיונותיו של קנטורוביץ' בתחום הכלכלה החלו להתקבל בקרב כלכלנים סובייטים. בשנת 1964 קנטורוביץ' נבחר לחבר באקדמיה למדעים ובשנת 1965 זכה בפרס לנין עבור פיתוח שיטות של תכנון ליניארי ויישומיהן בתחום הכלכלה.

בשנת 1971 קנטורוביץ' חזר למוסקבה והחל לעבוד באקדמיה לכלכלה לאומית של מועצת השרים של ברית המועצות. בשנת 1975 הוענק לקנטורוביץ' פרס נובל לכלכלה. בשנת 1976 הוא החל לעבוד במכון לבעיות מערכתיות ליד האקדמיה למדעים.

קנטורוביץ' נפטר בשנת 1986 ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה במוסקבה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאוניד קנטורוביץ' בוויקישיתוף

לאוניד קנטורוביץ', באתר פרס נובל (באנגלית)
לאוניד קנטורוביץ', באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
לאוניד קנטורוביץ', באתר MacTutor (באנגלית)
לאוניד קנטורוביץ', באתר dblp
לאוניד קנטורוביץ', באתר מקסטיוטור
לאוניד קנטורוביץ', אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
לאוניד קנטורוביץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לאוניד קנטורוביץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)


לידה	19 בינואר 1912 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	7 באפריל 1986 (בגיל 74) מוסקבה, ברה"מ
שם לידה	Леонид Витальевич Канторович
ענף מדעי	אנליזה פונקציונלית, מתמטיקה, תורת הקבוצות, תכנון לינארי, כלכלה
מקום מגורים	סנקט פטרבורג, מוסקבה, Barochnaya street
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מקום לימודים	אוניברסיטת סנקט פטרבורג (1930)
מנחה לדוקטורט	גריגורי פיכטנגולץ, Vladimir Smirnov
מוסדות	St. Petersburg State Transport University (1930–1939) Institute for Systems Analysis (1976) אוניברסיטת נובוסיבירסק (1961–1971) State Committee for Science and Technology (1971–1976) האוניברסיטה להנדסה צבאית (1939–1945) אוניברסיטת סנקט פטרבורג (1931–1960)
תלמידי דוקטורט	Svetlozar Rachev, Igor Karlovich Daugavet, Iosif Romanovsky, Valentin Ilyin, Viktor Khavin, Valery Makarov, Lyudmila Trofimovna Petrova, Vladimir Aleksandrovich Bulavsky, László Czách, Tamara Nikiforovna Smirnova, Gleb Pavlovich Akilov, Gennady Rubinshtein, Michael Z. Solomyak, Izabella Yurievna Kharrik
פרסים והוקרה	עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (1985) פרס נובל לכלכלה (1975) עמית החברה האקונומטרית (1972) עיטור לנין (1967, 1982) פרס לנין (1965) עיטור הדגל האדום של העמל (1949, 1953, 1975) פרס סטלין (1949) עיטור אות הכבוד (1944)