לאופולדו פרגולי
לאופולדו פרגולי (באיטלקית: Leopoldo Fregoli, 2 ביולי 1867 רומא – 26 בנובמבר 1936 ויארג'ו) היה שחקן, בדרן - "טרנספורמיסט" (אמן ההתחפשויות הזריזות לדמויות שונות), קוסם ופיתום, במאי ותסריטאי איטלקי. נודע ביכולתו להחליף תלבושות, קול ומחוות גוף ולהתחפש בזריזות יוצאת דופן לדמויות רבות זו אחר זו. נחשב ל"שחקן טרנספורמיסט " בה' הידיעה, ומשמו נגזרו המונחים של "פרגוליזם" ו"תסמונת פרגולי". פרגוליזם (fregolismo) הוא ה"טרנספורמיזם" הפוליטי, מונח מתולדות איטליה של סוף שנות המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 שהגדיר נטייה להומוגניזציה פוליטית, עם השטחת עקרונות ואידאולוגיות פוליטיות לצורך הרכבת קואליציות ממשלתיות. התסמונת פרגולי היא תסמונת פסיכיאטרית שבו החולה מזהה באנשים זרים לחלוטין ושונים את אותה דמות קרובה ומוכרת, בדרך כל בן משפחה.
 | |
| צילום משנת 1932 מאוסף הצלם מריו נונס ואיס | |
| לידה |
2 ביולי 1867 רומא, מדינת האפיפיור  |
|---|---|
| פטירה |
26 בנובמבר 1936 (בגיל 69) ויארג'ו, איטליה |
| מקום קבורה |
קמפו ורנו |
| מדינה |
ממלכת איטליה |
| צאצאים |
Arthur Pétronio |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ילדות וצעירות עריכה
לאופלדו פרגולי נולד בשנת 1867 ברומא כבן למשפחה מעוטת אמצעים. אביו היה משרת של הרוזן לואיגי' פיאנצ'אני, ראש עיריית רומא הראשון. התייתם מאמו בגיל חמש. מנעוריו החליף עבודות רבות ובגיל ההתבגרות הצטרף ללהקות תיאטרון אחדות כקומיקאי, קוסם ואף כזמר. בעת שירותו הצבאי במאסאווה באירתריאה הופיע פרגולי במופעי קוסמות ומונולוגים תיאטרוניים. מכיוון שמספר השחקנים הזמינים במקום היה מועט, נדרש האמן לגלם תפקידים מרובים, תוך חילופי תלבושות ודמויות. כך נוצר סוג המופעים שעליהם בנה פרגולי את הקריירה האמנותית שלו: מופעי ה"טרנספורמיזם". בחדשים האחרונים של שנת 1890 חזר לרומא למופעים בזירת המועדונים המקומיים. בהתערבותו שk אמרגן תיאטרון מפורסם בשם ג'וספה פאראדוסי שהבחין בפוטנציאל שלו, הועסק פרגולי החל ממרץ 1891 בקפה-שנטאן "אזדרה" ברומא.[1]
Î
הקריירה באיטליה ובעולם עריכה
בשנת 1892 הקים פרגולי להקת תיאטרון משלו Compagnia di Varietà Internazionale (להקת וארייטה בינלאומית) איתה ערך למשך שנתיים סיורי הופעות בכל רחבי איטליה, תוך הפגנת כישוריו כ"טרנספורמיסט" - אומן חילופי התלבושות, הקול ומחוות הגוף במהירות מדהימה. ב-1893 התחתן עם וליה, צעירה שאותה הכיר שנה קודם לכן בעת הופעותיו בליבורנו .[2] ב-1894 התחיל סיור הופעות ראשון מחוץ לאיטליה עם הצגה בתיאטרו פרינסיפל של ברצלונה. משם המשיך בערים נווספות בספרד - במדריד סביליה, קורדובה, ולנסיה וחרס דה לה פרונטרה. ביוני 1895-פברואר 1896 יצא לסיור ארוך באמריקה הלטינית - בארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי. במאי 1896 נסע לארצות הברית והופיע בה למשך חצי שנה.[3]
במרץ 1897 עבר פרגולי ללונדון והופיע על במת האולם "אלהמברה". באותה שנה סייר שוב בדרום אמריקה ובספטמבר שב לאירופה. בשלהי שנת 1897, בעת מופעו בתיאטרון "דה סלסטן" (Des Celestins) בליון התוודע פרגולי לאחים לומייר ולפתע נכבש לבו על ידי האמנות החדשה של הראינוע .[4] הוא קנה לעצמו מכשיר הקרנה ויצר סרטונים קצרים שאותם הציג במופעיו למשך שנים רבות והיה מחלוצי השימוש בסרטים בהצגות תיאטרוניות. עד שנת 1905 שיחק וביים בהרבה סרטים כאלה. למכשיר שהשתמש בו קרא "פרגוליגרף" .[5]
בספטמבר 1898 עבר פרגולי לגור באסטי ובנה שם בית בשם "וילה וליה" לפי שם אשתו.[6] הם חיו בה עד 1912. בדצמבר 1898 חזר להופיע ברומא, הפעם בתיאטרון "איל ואלה" (Il Valle). בערב הראשון התיאטרון היה גדוש עד אפס מקום ונכחו בקהל נציגים רבים של חיי הספרות, התיאטרון והפוליטיקה, ביניהם השחקנית אלאונורה דוזה שהביע את רצונה להכיר את פרגולי אישית.[7]
בשנים הראשונות של שנת 1900 חזר פרגולי לחרוש את איטליה לאורה ולרוחבה וסייר גם לחו"ל כשהוא הגיע לשיא פרסומו והצלחתו. בין השאר הופיע במרסיי, בריסל, ליסבון, סנט פטרבורג, ניו יורק, מקסיקו סיטי, ברצלונה, ברלין, וינה, ריו דה ז'ניירו, מדריד, תוניס, קהיר, בואנוס איירס, טריפולי, פריז, אלג'יר ומונטווידאו.
ב-1906 הקליט תקליט ב"חברה האיטלקית לפונוטיפיה" ("Società Italiana di Fonotipia") במילנו בסדרת "גדולי הזמרים הקומיים האיטלקים".[8] במסעותיו נהג פרגולי להביא איתו כ-30 טון ציוד קלל, בין השאר, לפחות 800 תלבושות ו-1200 פאות נוכריות[9]
ב-16 ביוני 1909 הוזמן להופיע באולם Sala Pia של הותיקן ואחרי כן התקבל על ידי האפיפיור עצמו, פיוס העשירי.[10] בדצמבר 1911 נפרד מהאמרגן שלו פאראדוסי, והפקיד תפקיד זה לידי ידידו מילדות, וירג'יליו קרשנצי. ניהולו של קרשנצי התגלה כהרה אסון. הוא השאיר חוב ענק של 500000 לירות ונמלט.[11]
אחרי המשבר עריכה
ב-1913, שנתיים אחרי פרידתו מפאראדוסי, נשאר פרגולי במצוקה כלכלית קשה. על מנת להשתקם ארגן סיור אמנותי חדש בספרד, שכלל ערים שבהן לא הופיע בעבר. אחר כך שב לאיטליה והופיע בטריאסט בתיאטרון "פוליטיאמה רוסטי" ("Politeama Rossetti"), אחר כך בתיאטרו קוסטנצי ברומא ובפוליטיאמה בנאפולי. נאלץ למכור את ביתו "וילה וליה" באסטי והצליח להתאושש חלקית מבחינה כלכלית. חזר לארגן סיורים בחו"ל, לרבות בקובה. אמנם פריצת מלחמת העולם הראשונה על הגבלותיה בתנועה הקשתה עליו .
במאי 1915 למשך שנה ערך סיור הופעות בדרום אמריקה. ב-1916 הציג בתיאטרון "שרה ברנאר" ובתיאטרון בלוויל בפריז. בשנים 1918–1919 שקל מספר פעמים לפרוש ועשה הפסקות בהופעות. אולם לבסוף חזר לבמה במרץ 1919 עם שורת הצגות בנאפולי בתיאטרון פוליטיאמה ג'קוזה. בין 1920–1924 המשיך בסיורי הופעות באיטליה ובארצות אירופה וב-1925 שוב בדרום אמריקה.
בפברואר 1925 בברזיל הציג את מופעו האחרון ובאפריל אותה שנה הודיע על פרישתו מהבמה. תוך זמן קצר מכר את כל ציודו ופרש לביתו בוויארג'ו . פרגולי נפטר בוויארג'ו בנובמבר 1936. הובא לקבורה בוויארג'ו, אולם באביב 1938 ,לבקשת המשפחה עצמותיו הועברו לבית קברות וראנו ברומא,[12] על מצבתו כתוב: כאן עשה פרגולי את התחפשותו האחרונה". (Qui Fregoli compì la sua ultima trasformazione)
חייו הפרטיים עריכה
בכל הביוגרפיות של פרגולי צוין שהיה לו בן מחוץ לנישואים, בשם ארתור פרטוניו (1983-1897), שנולד בשווייץ ב-1897 והיה לימים מלחין, צייר, משורר וסופר בשפה הצרפתית.
פרגולי במדיה האומנותית אחרי מותו עריכה
קולנוע וטלוויזיה - הנצחה עריכה
- 1954 - דמותו גולמה על ידי אלברטו סורדי בפרק "פרגולי" בסרט "Gran Varietà" בבימוי דומניקו פאוללה[13]
- 1973 -
- 1981 - הופקה מיני-סדרת טלוויזיה בשם "פרגולי" על חייו - בבימויו של פאולו קאווארה וכשבתפקיד פרגולי שיחק ה"טרנספורמיסט" ג'יג'י פרויאטי.
- 2007 - ארטורו בראקוטי שיחק את תפקידו של פרגולי במחזמר "פרגולי" - עם להקת Compagnia della Rancia (קומפניה דלה ראנצ'ה)
- 1973 - שמו של פרגולי מופיע באחד הפרקים של סרטי "מיקי מאוס" - באיטלקית Zio Paperone e il fotofregoli
ספרות עריכה
- בספר של ג'ורג'ו מנגנלי "Le interviste impossibili" (ראיונות בלתי אפשריים) נמצא גם ראיון דמיוני עם פרגולי
ספרים עריכה
- 1936 - Fregoli racontato da Fregoli (פרגולי מספר על פרגולי) - ספר אוטוביוגרפיה - פורסם המהדורה חדשה בשנת 2007 בעריכתו של ה"טרנסורמיסט" ארטורו בראקטי
לקריאה נוספת עריכה
- Arturo Brachetti, Fregoli-la biografia, Florence Art Edizioni 2011
- Alex Rusconi, Fregoli - La biografia, Stampa Alternativa/Nuovi Equilibri, 2011, ISBN 978-88-6222-180-1.
קישורים חיצוניים עריכה
לאופולדו פרגולי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- לאופולדו פרגולי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 2011 A.Rusconi עמ 41
- ^ 2011 A.Rusconi עמ' 46
- ^ 2011 A.Rusconi עמ' 88-60
- ^ A.Rusconi 2011 עמ' 96
- ^ A.Rusconi 2011 עמ' 97
- ^ 2011 A.Rusconi עמ' 105
- ^ 2011 A.Rusconi עמ' 110
- ^ 2011 A.Rusconi עמ' 158
- ^ La Settimana Enigmistica nr. 4332/ 2 /4/2015
- ^ 2011 A.Rusconi עמ' 164
- ^ 2011 A.Rusconi עמ' 174-173
- ^ 2011 A.Rusconi עמ' 214-196
- ^ 2011 A.Rusconi עמ' 216
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "לאופולדו פרגולי".