לאופולד סטוקובסקי

לאופולד אנתוני סטוקובסקי (Leopold Anthony Stokowski;‏ 18 באפריל 188213 בספטמבר 1977) היה מנצח התזמורת הסימפונית של סינסינטי, תזמורת פילדלפיה, התזמורת הסימפונית של רשות השידור הלאומית, ותזמורת הוליווד, מייסד התזמורת הסימפונית האמריקאית. סטוקובסקי ערך את המוזיקה לסרטו של וולט דיסני "פנטסיה", והופיע בו.

לאופולד סטוקובסקי
Leopold Stokowski
לידה 18 באפריל 1882
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בספטמבר 1977 (בגיל 95)
Nether Wallop, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Leopold Anthony Stokowski עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מזרח פינצ'לי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1909 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקולג' המלכותי למוזיקה, קווינ'ס קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים RCA, דקה רקורדס, לונדון רקורדס, פיליפס רקורדס, Everest, Columbia Masterworks, קפיטול רקורדס, EMI עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג גלוריה ואנדרבילט (21 באפריל 1945אוקטובר 1955)
אולגה סמרוף (19111923)
אוונג'לין ג'ונסון מריל (1926–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים סוניה סטוקובסקי, לאופולד סטניסלאוס סטוקובסקי, אנדראה סאדג'ה סטוקובסקי, גלוריה לובה סטוקובסקי, כריסטופר סטוקובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.stokowskisociety.net
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נעוריו ותחילת דרכו עריכה

סטוקובסקי נולד בלונדון, בנם של נגר פולני בשם קופרניק יוזף בולסלב סטוקובסקי ואשתו האירית אני מריון מור. מידה מסוימת של מסתורין אופפת את ראשית חייו. לדוגמה, איש לא יכול היה לקבוע בוודאות מה מקור המבטא הזר משהו, בעל הנופך המזרח-אירופאי הקל שלו, אף שנולד וגדל בלונדון (ההנחה היא שהוא שיווה לעצמו מבטא זה בכוונה, כדי להוסיף מסתורין ועניין לדמותו. ייתכן שאימץ את המבטא הזר של אביו הפולני בדרך החיקוי). בנוסף, לעיתים ציין ששנת הולדתו היא 1887 במקום 1882.

סטוקובסקי למד בקולג' המלכותי למוזיקה שאליו נכנס בשנת 1896, בגיל 14, אחד הצעירים ביותר בתלמידי הקולג' בכל שנותיו. הוא שר במקהלה של כנסיית סנט מרילבון ובהמשך היה לעוזרו של נגן העוגב סר הנרי ולדורף דייוויס בכנסיית טמפל. בגיל 16 נבחר לחברות בקולג' המלכותי לנגני עוגב. בשנת 1900 הקים את המקהלה של כנסיית סנט מרי, בדרך צ'רינג קרוס. הוא הדריך את נערי המקהלה וניגן בעוגב, ובשנת 1902 התמנה לנגן העוגב ולמנצח המקהלה של כנסיית סנט ג'ורג' בכיכר פיקדילי. הוא למד גם בקווינס קולג' שבאוניברסיטת אוקספורד, וקיבל תואר ראשון במוזיקה בשנת 1903.

קריירה מקצועית עריכה

בשנת 1905 התחיל סטוקובסקי לעבוד בניו יורק כנגן עוגב ומנצח מקהלה בכנסיית סנט ברתולומיאו. הוא זכה לפופולריות רבה בקרב בני הקהילה (בהם ג'יי. פי. מורגן ובני משפחת ואנדרבילט), אבל עם הזמן התפטר ממשרתו ופנה לבקש לו תזמורת לנצח עליה. הוא נסע לפריז כדי להמשיך בלימודים, אך שמע שהתזמורת הסימפונית של סינסינטי תהיה זקוקה למנצח חדש כאשר תחדש את פעילותה לאחר הפסקה. הוא פעל להשגת המשרה, זכה בה והחל בעבודתו עם תזמורת סינסינטי בסתיו 1909.

סטוקובסקי נחל הצלחה גדולה בסינסינטי. הוא הציג את מושג "התזמורת הקלה" וניצח על ביצועי בכורה בארצות הברית של יצירות חדשות מאת מלחינים כמו אדוארד אלגר. מכל מקום, בראשית 1912 גדל תסכולו מן הפוליטיקה של מועצת התזמורת במידה כזאת, שראה צורך להגיש את התפטרותו. התעוררו חילוקי דעות בנושא ההתפטרות, אך היא התקבלה לבסוף ב-12 באפריל 1912.

חודשיים אחר כך התמנה סטוקובסקי למנהל המוזיקלי של תזמורת פילדלפיה. הקונצרט הראשון שלו עמה היה ב-11 באוקטובר 1912. עמדה זו תניב כמה מהישגיו הגדולים ביותר.

סטוקובסקי בנה לו עד מהרה שם של אמן תצוגות ראווה. כישרונו התיאטרלי כלל מחוות הפגנתיות, כמו השלכת התווים על הרצפה כראיה לכך שאינו זקוק לפרטיטורה לצורך הניצוח. הוא גם ערך ניסויים בטכניקות תאורה באולם הקונצרטים, ופעם אף ניצח באולם חשוך כשרק ראשו וידיו מוארים. במקרים אחרים סידר את האורות כך שיטילו צללים תיאטרליים של ראשו וידיו. בשלהי עונת 1929-30, החל לנצח ללא שרביט; סגנון היד הפנויה שלו בניצוח היה לאחד מסימני ההיכר שלו.

מן הבחינה המוזיקלית, סטוקובסקי טיפח את התזמורת ועיצב את צליל "סטוקובסקי" שלה. הוא עודד "משיכת קשת חופשית" בקבוצת המיתרים, "נשימה חופשית" בקבוצת כלי הנשיפה ממתכת, ושינה שוב ושוב את סדר הישיבה של קבוצות הנגנים וכן את האקוסטיקה באולם, כדי להגיע לצליל טוב יותר.

הרפרטואר של סטוקובסקי היה רחב וכלל יצירות בנות זמנו. בשנת 1916 ניצח על הבכורה האמריקאית של הסימפוניה השמינית של מאהלר. הוא הוסיף לרפרטואר יצירות מאת רחמנינוב, ז'אן סיבליוס וסטרווינסקי. בשנת 1933 יזם את ה"קונצרטים לנוער" לקהל הצעיר, שעודם מסורת בפילדלפיה ומטפחים תוכניות מוזיקה לגיל הצעיר.

לאחר חילוקי דעות עם מועצת המנהלים, החל סטוקובסקי להתרחק בהדרגה ממעורבות בתזמורת פילדלפיה והתיר למי שהיה אז מנצח-שותף, יוג'ין אורמנדי, לתפוס את מקומו.

בשנת 1940 הקים סטוקובסקי את תזמורת הנוער הכל-אמריקאית, שיצאה לסיורים רבים מעבר לים וזכתה לביקורות נלהבות. באותה תקופה נעשה גם למנצח-שותף של התזמורת הסימפונית של רשות השידור הלאומית, יחד עם ארטורו טוסקניני. בסוף אותה השנה שיתף סטוקובסקי פעולה עם וולט דיסני ואולפן ההנפשה שלו בהפקת הסרט שפרסם את שמו מעל לכול - "פנטסיה". הוא ניצח על הקטעים מ"טוקטה ופוגה ברה מינור" של באך (אותו עיבד לתזמורת), "לילה על הר קירח" של מוסורגסקי ו"אווה מריה" של שוברט, ואפילו ניהל שיחה קלה עם מיקי מאוס על מסך הקולנוע בסוף העיבוד המצליח ל"שוליית הקוסם" של פול דיקא.

בשנת 1944, בהמלצת ראש העיר של ניו יורק, פיורלו לה גוארדיה, עזר סטוקובסקי בהקמת התזמורת הסימפונית של ניו יורק, שנועדה לעובדים בני מעמד הביניים. מחירי הכרטיסים נקבעו ברמה נמוכה ושעות הקונצרטים הותאמו לשעות שאחרי העבודה. ברבים מן הקונצרטים המוקדמים היו לקהל מקומות עמידה בלבד; ואולם, כעבור שנה, ב-1945, הסתכסך סטוקובסקי עם מועצת המנהלים (שרצתה לקצץ עוד יותר בעלויות) והתפטר.

בשנת 1945 הקים סטוקובסקי את התזמורת הסימפונית של הוליווד. התזמורת החזיקה מעמד שנתיים ואז התפרקה. פעולתה התחדשה בשנת 1991.

בשלהי שנות ה-40', התמנה סטוקובסקי למנצח אורח ראשי של הפילהרמונית של ניו יורק. משנת 1955 עד 1961 היה סטוקובסקי המנהל המוזיקלי של תזמורת יוסטון.

בשנת 1962, בגיל 80, ייסד סטוקובסקי את התזמורת הסימפונית האמריקאית. הוא שימש כמנהלה המוזיקלי של התזמורת (שעודנה פעילה גם כיום) עד מאי 1972, כשאז, בגיל 90, חזר לאנגליה.

בשנת 1976 חתם על חוזה הקלטות שהיה מחזיק אותו פעיל עד גיל 100, אך מת כעבור שנה, בגיל 95, מהתקף לב.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לאופולד סטוקובסקי בוויקישיתוף


הקודם:
קרל פוהליג
מנהל מוזיקלי, תזמורת פילדלפיה
1912 - 1938
הבא:
יוג'ין אורמנדי