לאופולד קרקואר

אדריכל וצייר שפעל בארץ ישראל
לאופולד קרקואר

לאופולד קְרָקַוּאֶר (לעיתים קְרָקַאוֶר; Krakauer;‏ 30 במרץ 1890 – דצמבר 1954) היה אדריכל וצייר; אחד האדריכלים הבולטים אשר פעלו בארץ ישראל מאמצע שנות העשרים, וכן צייר פורה שהציג ציורים ורישומים בתערוכות בישראל ובחוץ לארץ. ישב בירושלים משנת 1924 ועד מותו.

תולדותיועריכה

 
חדר האוכל בקיבוץ תל יוסף, בדצמבר 2006

נולד בווינה בירת אוסטריה, ולמד בבית הספר הטכני הגבוה ובאקדמיה הקיסרית לאמנויות פלסטיות בווינה. עד מלחמת העולם הראשונה עבד במשרד תכנון מקומי, ובזמן המלחמה שרת ביחידה טכנית בחזית האיטלקית. ב-1919 הציג בתערוכה בווינה, שם פגש את גרטה וולף אשר הציגה גם היא בתערוכה, והם נישאו. בשנים 1920-1921 השתתף בתכנון בנין הפרלמנט בבלגרד.

ב-1924 עלה לארץ ישראל והחל לעבוד במשרד התכנון של אלכסנדר ברוואלד בחיפה. לאחר מכן עבר לירושלים ופתח משרד פרטי. הוא הרבה לתכנן בתים פרטיים, בירושלים ומחוצה לה, והיה מהמתכננים הבולטים בהתיישבות העובדת בה תכנן חדרי אוכל ומבני ציבור אחרים. כמו כן עסק בתכנון תוכניות מתאר. היה מהאדריכלים הראשונים שהביאו את הזרם המודרני באדריכלות לארץ ישראל, זרם אשר נמנע במכוון מאלמנטים קישוטיים ושאף לפונקציונליות מרבית. הושפע במיוחד מהאדריכל אדולף לוס, שהיה גם מבאי ביתו בווינה.[1]

ב-1948 מונה לחבר בוועדה המקצועית של ועדת הסמל והדגל, שבחרה בסמל מדינת ישראל.

בתו הייתה הארכאולוגית טרודה דותן. נכדו הוא הזמר והסופר דני דותן.

עבודותיועריכה

מרבית עבודתו של קרקואר בתחום הציור התמקדה ברישום פחם. מרביתם של רישומיו אופקיים ונעשו על נייר בגודל אחיד כמעט של חצי גיליון (50 על 70 ס"מ לערך). כמעט תמיד צייר על גבי נייר רשת בצבע קרם (לתיאור נופי יום צרובי שמש) או על גבי נייר רשת בצבע כחלחל או ירקרק (לתיאור נופים ליליים). נושאיו נחלקים לשלושה: קוצים; נופים (בעיקר בסביבותיה של ירושלים); דמויות קבצנים/נביאים/עלובי חיים המתמזגים בנוף או בוקעים מתוכו. יצירותיו אלה נמצאות במוזיאונים חשובים בישראל (בהם מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב לאמנות), באמסטרדם, במינכן ובציריך.

בין עבודותיו האדריכליות הבולטות:

ספרים וקטלוגים על יצירתועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא לאופולד קרקואר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה