לאיוש שלזינגר

מתמטיקאי הונגרי-יהודי-גרמני

לאיוש שלזינגרהונגרית: Schlesinger Lajos; בגרמנית: Ludwig Schlesinger; טרנבה, 1 בנובמבר 1864גיסן, 16 בדצמבר 1933) היה מתמטיקאי יהודי-הונגרי-גרמני זוכה פרס לובצ'בסקי, פרופסור באוניברסיטה.

לאיוש שלזינגר
Schlesinger Lajos
לידה 1 בנובמבר 1864
טרנבה, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בדצמבר 1933 (בגיל 69)
גיסן, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Neuer Friedhof Gießen עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט לזרוס פוקס, לאופולד קרונקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט אברהם פלסנר, Lajos Dávid, Ludwig Bergmann, Gyula Szőkefalvi-Nagy, Wilhelm Kämmerer, Josef Fuhrich, Heinrich Lotz, Magda Kleberger, Leo Monville, Georg Kissel, Walter Neumer, Karl Schweissguth, Arthur Hesse, Artur Sassmannshausen, Gusztáv Adolf Kinn, Paul Steinbach, Martha Elisabeth Junge, Heinrich Fuhr, Wilhelm Holzapfel, Ludwig Bergmann, Friedrich Dörr, Hans Axel, Heinrich Hahn, Georg Hronyecz, דטלף אלרט, אמיל פישר, Karl Faber, Henrik Király, Otto Freidank, Mihály Habán עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס לובצ'בסקי (1909) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Gertrud Schlesinger, Hildegard Lewy עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

לאיוש שלזינגר נולד במשפחה יהודית. אביו היה ברנאט שלזינגר, סוחר, ואמו הייתה רגינה אופנהיים. הוא התחיל בית ספר יסודי בעיר הולדתו ואחר כך למד בתיכון בברטיסלבה (אז ממלכת הונגריה). הוא למד מתמטיקה ופיזיקה בהיידלברג ובברלין לאחר מכן קיבל את הדוקטורט בברלין בשנת 1887 בהנחיה של לזרוס עמנואל פוקס ולאופולד קרונקר.[1] משנת 1889 עבד בברלין, ואחר כך בשנת 1897 בהמלצתו של מור ריטי (1846–1925) הוא נסע לאוניברסיטת קלוז'-נאפוקה, שם לימד עד 1911. בשנת 1902 נבחר לחבר באקדמיה ההונגרית למדעים. בשנת הלימודים 19061907 היה דיקן הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע.[2][3]

שלזינגר קיבל את פרס לובצ'בסקי הבינלאומי (של האקדמיה הרוסית למדעים) על עבודתו הגאומטרית בשנת 1909 (הוא למעשה קיבל את הפרס ב-1912, אך בציון 1909). בשנת 1911 הוזמן לאוניברסיטת בודפשט כפרופסור מן המניין, אך לימד בבודפשט רק זמן קצר מכיוון שהוזמן לאוניברסיטת גיסן.[1] הוא עבר לגור בגרמניה בשנת 1911 ולימד באוניברסיטת גיסן עד לפרישתו בשנת 1930. בתקופה זו הנחה 24 דוקטורנטים לתואר דוקטור.[4]

בשנת 1897 נשא את קלרה, בתו של לזרוס פוקס, ונולדו להם שלושה ילדים בקלוז'-נאפוקה.[1]

עבודתו

עריכה

מחקריו של שלזינגר הם בעיקר בתחום תורת הפונקציות ובתחום המשוואות דיפרנציאליות ליניאריות. במקרה מיוחד הוא פתר את 23 הבעיות של הילברט (האם יש משוואה דיפרנציאלית ליניארית לכל סינגולאר ולקבוצת מונודרומיה נתונה?). המקרה הכללי הוכח בשנת 1994 כלא נכון.

שמו של שלזינגר נקשר בחיפוש אחר בית הולדתו של יאנוש בויאי בקלוז'-נאפוקה, ובפרסום מספר מאמרים מדעיים מצוינים המעריכים את בויאי. הוא העביר הרצאות על הגאומטריה הבויאית (הלא אוקלידית) באוניברסיטת קלוז'-נאפוקה.

הערותיו שהוצאו באוניברסיטת קלוז'- נאפוקה

עריכה

ההערות המשוכפלות בכתב ידו של שלזינגר ניתן למצוא עדיין בספרייה המתמטית של אוניברסיטת קלוז'-נאפוקה לגבי:

  • תיאוריה ויישומים של פונקציות אליפטיות, 1898–1899, עמ' 290
  • מכניקת גופים שמימיים, 1898/9, סמסטר ב' עמוד 103 טור פורייה עם יישומים פיזיקליים, 1899. עמוד 137
  • חשבון דיפרנציאלי, קלוז'-נאפוקה, 1900, עמ' 187
  • משטחי רימן, קלוז'-נאפוקה, 1900, עמ' 227
  • פונקציות אליפטיות, קלוז'-נאפוקה, 1901, עמ' 203
  • גאומטריה גבוהה יותר, 1901, עמ' 378
  • המדע האמיתי המוחלט של החלל, 1902, עמ' 256
  • מבוא לחישוב וריאציה, 1902
  • על קבוצות לא רציפות שנוצרו מתזוזות המישור המוחלט, קלוז'-נאפוקה, 1906, סמסטר א ', עמ' 237
  • פונקציות פוקס, קלוז'-נאפוקה, 1906, סמסטר 2, עמוד 128
  • תורת הקווים והמשטחים המעוקלים, קלוז'-נאפוקה, 1907– סמסטר א'
  • פרקים נבחרים מגאומטריה אינסופית, קלוז'-נאפוקה, 1908
  • על סיבוב גופי השמים, קלוז'-נאפוקה, 1908. סמסטר א'
  • תורת המשוואות הדיפרנציאליות, קלוז'-נאפוקה, 1909, סמסטר א ', עמ' 223
  • מבוא לתורת פונקציות של פוקס

חלק מההערות הללו ניתן למצוא בצורה דיגיטציה באתר EMT.[5]

לקריאה נוספת

עריכה
  • Maurer I. Gyula: Schlesinger Lajos egy megmentett írása, Polygon, 17. köt. 1-2 sz. 2008. dec. pp. 11–.
  • Schlesinger, Ludwig - The 1901 Jewish Encyclopedia - Encyclopedias - StudyLight.org
  • Internet Archive Search: collection:"americana" AND (creator:"Schlesinger, Ludwig, 1864-") Books digitized and uploaded to the Internet Archive
  • Schlesinger Lajos: A tér absolute igaz tudománya. Jubileumi előadás Bolyay János születésének 100-dik évfordulója alkalmából, Forrásfeldolgozás. Szerk. Mezei Ildikó, Nagy Gábor Péter, Varga Csaba, Ábel Kiadó, Kolozsvár-Szeged, 2012.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לאיוש שלזינגר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 Természet Világa, 145. évf. 12. sz. (2014) Szabó Péter Gábor: A tér absolute igaz tudománya. 572-573. o.
  2. ^ Oláh-Gál Róbert. "Hogyan került Schlesinger Lajos Kolozsvárra?" (pdf) (בהונגרית). Műszaki Szemle.
  3. ^ Gaal György. "Zsidó és zsidó származású tanárok a kolozsvári egyetem tanári karában" (בהונגרית). erdélyi magyar elektronikus könyvtár.
  4. ^ "Ludwig Schlesinger doktorált tanítványai" (באנגלית). Mathematics Genealogy Project.
  5. ^ "Az EMT honlapja" (באנגלית). Erdélyi Magyar Műszaki Tudományos Társaság. אורכב מ-המקור ב-2012-07-27.