לאסלו אוצ'קאי
לאסלו אוצ'קאי (בהונגרית: Ocskay László; ברטיסלאבה, 25 במאי 1893 – קינגסטון, מדינת ניו יורק, ארצות הברית, 27 במרץ 1966)[1] היה איש צבא הונגרי, קפטן בצבא ההונגרי המלכותי שבשנים 1944–1945 הציל כ-2,500 יהודים-הונגרים בבודפשט. הוא אחד ההונגרים שהצילו הכי הרבה יהודים שנרדפו במהלך השואה.[2] אוצ'קאי זכה בשל כך בתואר חסיד אומות העולם לאחר מותו.
 | |
| לידה |
25 במאי 1893 ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
27 במרץ 1966 (בגיל 72) מחוז אלסטר, ארצות הברית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקצוע |
איש צבא |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (25 במרץ 2002) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | לאסלו אוצ'קאי |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אוצ'קאי נולד בשנת 1893 למשפחת אצולה אוצ'קאי. אבותיו כללו את בריגדיר הקורוצים לאסלו אוצ'קאי (הקורוצים היו במאה ה-17 ובמאה ה-18 חיילים ואוהדים שלקחו חלק בהתקוממויות נגד המלכים מבית הבסבורג בשטחה הכבוש של ממלכת הונגריה). הוא היה דמות מפורסמת במלחמת העצמאות של רקוצי. אביו של לאסלו אוצ'קאי היה אישטוואן אוצ'קאי (1844–1908) מאוצ'קו ומדובובאן העליונה, חבר הפרלמנט של מחוז ברג.[3] אמו הייתה אאוגניה בוגן (1852–1939).[4] סבו וסבתו מצד אביו היו רודולף אוצ'קאי (1815–1904) מאוצ'קו ומדובובאן העליונה, המושל הראשי של מחוז ניטרה ומריה סקולטטי מסופור.[5]
לאסלו אוצ'קאי היה קצין ארטילריה במלחמת העולם הראשונה ונפצע. בשנת 1919 הצטרף בהתנדבות לצבא הלאומי בראשותו של מיקלוש הורטי ולאחר מכן הפך לעובד בחברה אמריקאית שהובילה נפט לגרמניה.
בזמן המלחמה עריכה
במלחמת העולם השנייה התנדב לשירות בשנת 1943, ככל הנראה במטרה לעזור ליהודים נרדפים. הוא הפך למפקד פלוגה של יהודים בשרות העבודה (עבודות כפייה של גברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) - מפקד של פלוגת איסוף בגדים מספר 101/359 - שאספה וייצרה רשמית בגדים עבור הצבא הגרמני. בתחילה עבדו תחת פיקודו כמאתיים איש ברחוב שיפ בבודפשט, אך עקב הגידול במספרם הם עברו לגימנסיה היהודית של בודפשט ברובע 14, זוגלו. שם מנתה "הפלוגה" בסופו של דבר כ-2,500 יהודים. אוצ'קאי השיג וסיפק לאנשים שהסתיר אוכל ותרופות וניסה להשיג עבורם ניירות רשמיים.
נראה שאוצ'קאי ניהל יחסים טובים עם הגרמנים הכובשים. בשל כך, באחת הפעמים הצליח לגרש את אנשי מפלגת צלב החץ שהתכוונו להוציא להורג את אלפי האנשים. הוא נעזר לשם כך ביחידות הוואפן אס אס בבודפשט, ואחר כך הצליח להכפיף את הבניין תחת הגנת הוואפן אס אס. כיצד הושגה תוצאה חסרת תקדים זו לא ידוע. ניתן להניח כי בנוסף ליחסיו הטובים ולדיפלומטיה המיומנת שלו, הגרמנים ניסו ליצור דימוי חיובי של עצמם עקב הקריסה שלהם הקרובה והצפויה.
אחרי המלחמה עריכה
לאחר גירוש הגרמנים הכוחות הסובייטים כמעט גירשו לברית המועצות את הגברים היהודים בפלוגת שרות העבודה, אך הם הצליחו להימלט. אוצ'קאי לא התיידד עם שליטים החדשים, הקומוניסטים ואלה למעשה החלו לרדוף אחריו בגלל מוצא האצולה שלו, עברו הצבאי ההוריסטי וקשריו עם גרמניה ואמריקה. בשנת 1948 הוא ברח לארצות הברית. הוא חי עד מותו בשנת 1966 בתנאים צנועים ועבד כשומר לילה בקינגסטון, במדינת ניו יורק.
הנצחה עריכה
סיפור מעשיו בהונגריה נשכח במשך עשרות שנים. לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי בהונגריה בשנות התשעים, אלה שהציל אותם יזמו את הנצחתו.
- זכרו נשמר בפארק העירוני של בודפשט על ידי עמוד זיכרון.
- הוא קיבל את תואר חסיד אומות העולם על מעשיו.
- באוקטובר 2019, בית הספר התיכון להתמחות מיקלוש רדנוטי של אוניברסיטת אטווש לורנאד (לשעבר הגימנסיה היהודית של בודפשט) הנציח את פעילותו במהלך מלחמת העולם השנייה.[6]
- שזכה לכינוי "שינדלר ההונגרי"[7]
- הסרט "אוצ'קאי לאסלו – הגיבור הנשכח", שיצר ד"ר קולריק טמאש, חוקר ובמאי הסרט[7]
לקריאה נוספת עריכה
- הצוות המיוחד של קפטן אוצ'קאי - nol.hu, 24 בינואר 2008
- כיצד הצליח לאסלו אוצ'קאי להציל את היהודים? - hvg.hu, 9 באוקטובר 2008
- לאסלו אוצ'קאי מציל יהודים. תוכנית טלוויזיה מיום 09.11.2008, youtube.com.
- סיטה סאבולץ': סיפורו של לאסלו אוצ'קאי באספקלריה של הצלת בני אדם במלחמה. 2008 ISBN 9789630649032
קישורים חיצוניים עריכה
- קפטן לאסלו אוצ'קאי, הגיבור הנשכח - סרט תיעודי, 2008, IMDb.com
הערות שוליים עריכה
- ^ The Righteous Among The Nations – Ocskay László (1893 - 1966) yadvashem.org
- ^ "familysearch.org Ocskay László keresztelőjének az adatlapja".
- ^ "familysearch.org Ocskay István gyászjelentése".
- ^ "familysearch.org Ocskay Istvánné Bogen Eugenia gyászjelentése".
- ^ "familysearch.org Ocskay Rudolf gyászjelentése".
- ^ "Ocskay László, Világ Igaza: Sétaszínház a Radnótiban".
- ^ 1 2 שומפלבי, אטילה (2022-04-28). ""שינדלר ההונגרי": סיפורו של חסיד אומות העולם הנשכח". Ynet.