ויקיפדיה

לאסלו קרדוש (היסטוריון ספרות)

הסטוריון ספרות הונגרי-יהודי

לאסלו קרדוש (במקור קוֹהְן שהיא הגרסה ההונגרית-אוסטרית לכהן, בהונגרית: Kardos László דברצן, 17 באוגוסט 1898[1] – בודפשט, 2 בפברואר 1987) היה היסטוריון ומבקר ספרות הונגרי-יהודי זוכה פרס אטילה יוז'ף ופרס קושוט, מבקר, מתרגם, דוקטור ללימודי ספרות (1955), חבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים (1958) ולאחר מכן חבר מן המנין (1967). עבודתו על תולדות הספרות היא משמעותית, ומחקריו על המשורר ארפאד טוט והמהדורה המדעית של יצירותיו של המשורר שהוכנה על ידו הם בעלי חשיבות רבה בתחום חקר הספרות ההונגרית של המאה העשרים. עבודתו כמתרגם ספרותי התרחבה בהעברה של עבודות דרמה, פרוזה וליריקה של סופרים אירופאים עתיקים ומודרניים כאחד. לאסלו קרדוש הוא אביו של פאל פאנדי (1926–1987) ששינה את שמו מקרדוש, הוא בעצמו היה היסטוריון ספרות, ולאסלו קרדוש אחיו הגדול של פאל קרדוש (1900–1971), היסטוריון ספרות ומורה.[2]

לאסלו קרדוש
Kardos László
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 באוגוסט 1898
דברצן, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 1987 (בגיל 88)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ספרות הונגרית, תרגום, ביקורת ספרות, היסטוריה של הספרות, literary translation עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות ניוגט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
צאצאים פאל פאנדי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

לאסלו קרדוש נולד כבנם של ליפוט קרדוש (במקור כאמור קוֹהְן-כהן) סוחר מלח וקמח ושל אטלקה בריל. קרדוש סיים את בית הספר התיכון בדברצן והחל את השכלתו הגבוהה באוניברסיטת עיר הולדתו. בשנים 1918–1919 השתייך למערכת העיתון של השמאל בעיר ה"הירלאפ" (Hírlap) שפירושו בהונגרית "עיתון", ולכן הורחק באופן זמני מהאוניברסיטה לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. לבסוף קיבל את התואר בהוראה ובמדעי הרוח בשנת 1922 באוניברסיטת דברצן. בין השנים 1922 - 1944 לימד בגימנסיה היהודית בדברצן, ביחד עם מורים רבים ידועים נוספים כלאסלו גונדה (משה אליהו גונדה), קארוי קרפטי ועוד. בשל יהדותו גויס לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי במלחמת העולם השנייה), גורש תחילה לאורושהזה ואחר-כך לחזית המזרחית האוקראינית. הוא ניצל ולאחר שובו בשנת 1945 נכנס לתפקיד במשרד הדת והחינוך הציבורי. תחילה כיועץ ואחר כך כמזכיר ובשנים 1947–1949 כיהן כראש אגף המשרד. בשנת 1950 מונה לאוניברסיטת בודפשט, שם מונה החל משנת 1953 לראש המחלקה לספרות עולמית. במקביל, במהלך קיומו הקצר, הוא הנחה את עבודתה של המחלקה לעיתונאות.

יצירתו עריכה

מחקריו על ההיסטוריה הספרותית התמקדו בספרות ההונגרית של המאה ה-20 ובספרות העולם והוא ניתח ביסודיות את יצירתו של המשורר ארפאד טוט, אנדרה אדי, דז'ה קוסטולאני, פרידייש קארינתי, שאנדור מאראי, אנדור אנדרה גלרי ואחרים. הוא תרם להוצאה לאור של אוסף יצירותיהם של כמה סופרים הונגרים. כעורך, תרם להוצאה של ספרות עולמית בהונגרית, ספרות עברית, רוסית וכו' ולפרסום אנתולוגיות ואוספי סיפורים קצרים. הוא כתב מחקרים נלווים לפרסום יצירותיהם של כמה סופרים זרים בהונגרית. עסק גם בסוגיות תורת הספרות והעסקים. ( Rhyme, 1959; The Concept and Problems of World World, 1968).

קרדוש פעל כמתרגם של סופרים יוונים ורומאים קדומים ( סופוקלס, קטולוס וכו') וכן של הספרות האנגלית (שייקספיר, ויליאם בלייק, אליזבת בארט בראונינג), הספרות האמריקאית ( אדגר אלן פו, וולט ויטמן ), הגרמנית ( גתה, פרידריך הלדרלין, היינריך פון קלייסט, היינה, שטפן גאורגה, הוגו פון הופמנסתאל), הצרפתית (ויקטור הוגו אמיל זולה, ארתור רמבו, לואי אראגון), הרוסית (אלכסנדר גריבוידוב, פושקין, לרמונטוב, ולדימיר מאיאקובסקי, ניקולאי טיחונוב, טברדובסקי), הפולנית (יוליוש סלובצקי), הסלובקית (הויזדוסלבי), העברית (חיים נחמן ביאליק), הרומנית (פטרסקו) והבולגרית (ואפקארוב) וכן תרגם את שיריהם להונגרית, כמו כן עסק קרדוש בסוגיות התאורטיות והמתודולוגיות של התרגום הספרותי.

משנת 1973 היה יו"ר ועדת העורכים של "הספרייה לספרות סובייטית", ב"הוצאת אירופה". בין שתי מלחמות העולם, כתביו - מאמריו וסקירות על יצירות - הופיעו בכתב העת הספרותח אמנותי החשוב ניוגט באופן קבוע, ומשנת 1959 עד 1974 היה העורך הראשי של המגזין הספרותי נאג'ווילאג (Nagyvilág) כלומר "העולם הגדול" ומשנת 1974 ועד מותו היה יו"ר ועדת העורכים.

חברויות והוקרה עריכה

כהוקרה על הישגיו המדעיים נבחר קרדוש לחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים בשנת 1958 וכחבר מן המניין בשנת 1967. בין השנים 1927 לבין 1938 היה המזכיר הכללי של "אגודת אנדרה אדי" שמקום מושבה היה העיר דברצן. במשך שנים רבות שימש גם כסגן נשיא אגודת להפצת המדע ושל אגודת הידידים ההונגרית-סובייטית.

בשנת 1938 הוא קיבל את פרס באומגארטן, בשנת 1950 את פרס אטילה יוז'ף, ובשנת 1953 את פרס קושוט. בשנת 1985 הוענק לו דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת אטווש לורנאד.

עבודותיו העיקריות עריכה

בשפת המקור:

  • A huszonegyéves Ady Endre; Kner, Gyoma, 1922
  • Karinthy Frigyes. in: Nyugat 1926. 1. sz.
  • Az Ady-Rákosi-vita. Egy irodalmi per aktái 1915-16-ból; bev. Kardos László; Debreceni Zsidó Gimnázium, Debrecen, 1940
  • A huszonegy éves Ady Endre. Gyoma, Kner, 1942, 88 p.
  • Héber költők antológiája; ford. Kardos László; Magyar Zsidók Pro Palesztina Szövetsége, Budapest, 1943 (Javne könyvek)
  • Ady Endre. Budapest, 1946
  • Karinthy Frigyes; Anonymus, Budapest, 1947 (Anonymus könyvtár)
  • Gorkij. Budapest, 1951
  • A Volgától a Dunáig. Szovjet költők a magyarokról; szerk. Kardos László; Új Magyar Könyvkiadó, Budapest, 1951
  • A szovjet költészet antológiája; vál. Hidas Antal, Szergej Kirjanov, szerk. Kardos László; Új Magyar Kiadó, Budapest, 1952
  • Tóth Árpád. Budapest, Akadémiai, 1955, 455 p.
  • Száz vers. Válogatott idegen versek eredeti szövege és magyar fordítása; összeállította: Kardos László; Magvető, Budapest, 1956
  • Világirodalom; ELTE, Budapest, 1958
  • Művek és mesterek. Budapest, Magvető, 1958, 373 p.
  • Vázlatok, esszék, kritikák: Új magyar irodalom. Budapest, Szépirodalmi, 1959, 463 p.
  • Szovjet irodalom; szerk., bev. Kardos László, jegyz. Radó György; Gondolat, Budapest, 1959
  • Az amerikai irodalom a XX. században; szerk. Kardos László, Sükösd Mihály, bev. Országh László, jegyz. Kretzoi Miklósné; Gondolat, Budapest, 1962
  • A műfordítás kérdései. Budapest, Akadémiai, 1965, 30 p.
  • Tóth Árpád; 2. átdolg. kiad.; Akadémiai, Budapest, 1965
  • Barta János–Kardos László–Nagy Miklós: Bevezetés az irodalomelméletbe és az irodalomtudományba; Tankönyvkiadó, Budapest, 1966
  • Bevezetés az irodalomelméletbe és az irodalomtudományba. Budapest, Tankönyvkiadó, 1966, 268 p. (Barta Jánossal és Nagy Miklóssal)
  • Közel és távol: Irodalmi tanulmányok. Budapest, Magvető, 1966, 581 p. = Elvek és Utak.
  • Író, írás, irodalom. Budapest, Magvető, 1973, 473 p.
  • Hármaskönyv: Kísérletek, viták, vallomások. Budapest, Szépirodalmi, 1978, 523 p.
  • Harminchárom arc. Budapest, Szépirodalmi, 1983, 499 p. (Tanulmányok, esszék, kritikák)
  • Száz kritika. Budapest, Szépirodalmi, 1987, 365 p.

בתרגום לעברית:

  • אנדרה אדי בן העשרים ואחד; 1922
  • פרידייש קארינתי. ניוגט ב 1926. מס '1
  • הוויכוח אדי-ראקושי. תיקים של תביעה ספרותית משנת 16–1915 ; 1940
  • אנדרה אדי בן העשרים ואחד. 1942,
  • אנתולוגיה של משוררים עבריים ;האיגוד הפרו-ארץ ישראלי של יהודי הונגריה, בודפשט, 1943 (ספרי יבנה)
  • אנדרה אדי. בודפשט, 1946
  • פרידייש קארינתי, 1947
  • מהוולגה לדנובה. משוררים סובייטים על ההונגרים; 1951
  • אנתולוגיה של שירה סובייטית 1952
  • ארפאד טוט. 1955
  • מאה שירים. טקסט מקורי ותרגום לשירים זרים 1956
  • ספרות עולמית ; ELTE, 1958
  • עובד ואדונים. בודפשט, 1958
  • רישומים, מאמרים, ביקורת: ספרות הונגרית חדשה. 1959
  • ספרות סובייטית ; 1959
  • ספרות אמריקאית במאה ה-20. 1962
  • שאלות של תרגום ספרותי. 1965
  • מבוא לתיאוריה ספרותית וללימודי ספרות ; 1966
  • מבוא לתיאוריה ספרותית ולימודי ספרות. 1966
  • קרוב ורחוק: לימודי ספרות. 1966
  • סופר, כתיבה, ספרות. 1973
  • ספר שלישי: ניסויים, ויכוחים, וידויים. 1978
  • שלושים ושלושה פרצופים. 1983(מחקרים, מאמרים, ביקורות)
  • מאה ביקורות. 1987

תרגומים - אנתולוגיות

  • תרגומים ספרותיים נבחרים מאת לאסלו קרדוש. 1953
  • מאחורי אלף מסכות: תרגומי שירה נבחרים. 1959
  • שלושת האבירים והחולצה: תרגומים ספרותיים. 1986

יצירות ספרותיות שלו

  • הפנקס של אדוני המורה: רומן לנוער. 1947

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X
  • Magyar nagylexikon X. (Ir–Kip). Főszerk. Bárány Lászlóné. Budapest: Magyar Nagylexikon. 2000. 571. o. ISBN 963-9257-02-8
  • Új magyar életrajzi lexikon III. (H–K). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2002. 748–749. o. ISBN 963-547-414-8

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לאסלו קרדוש בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Születési bejegyzése a debreceni születési akv. 1580/1898. folyószáma alatt".
  2. ^ Bogyay Katalin. "Edgar Allan Poe magyar nyelvű fordításainak bibliográfiája". Gothic.hu.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לאסלו_קרדוש_(היסטוריון_ספרות)&oldid=36536293"