לארי פלינט: האיש והסקנדל

לארי פלינט: האיש והסקנדל (באנגלית: The People vs. Larry Flynt) הוא סרט דרמה ביוגרפי אמריקאי משנת 1996 בבימויו של מילוש פורמן. הסרט מתאר את עלייתו של לארי פלינט, המו"ל של מגזין הפורנוגרפיה "האסלר", ואת מאבקו במוסדות הדת ובחוק. את פלינט מגלם וודי הרלסון, קורטני לאב מגלמת את אשתו אלתיאה, ואדוארד נורטון מגלם את עורך דינו, אלן איזקמן. התסריט, שנכתב על ידי סקוט אלכסנדר ולארי קראזוסקי, משתרע על פני כ-35 שנים מחייו של פלינט, מהילדותו הענייה בקנטקי ועד המאבק המשפטי שלו מול הכומר ג'רי פאלוול. הסרט מבוסס חלקית על פרשת בית המשפט העליון של ארצות הברית האסלר נגד פאלוול.

לארי פלינט: האיש והסקנדל
The People vs. Larry Flynt

בימוי	מילוש פורמן
הופק בידי	אוליבר סטון, מייקל האוזמן
תסריט	סקוט אלכסנדר, לארי קרצ'בסקי
עריכה	כריסטופר טלפסן
שחקנים ראשיים	וודי הרלסון (לארי פלינט) Ryan Post (Jimmy Flynt) Jan Tříska (ג'וזף פול פרנקלין) ג'יימס קארוויל (Simon L. Leis, Jr.) Aurélia Thierrée נורם מקדונלד מיילס צ'אפין Cody Block (לארי פלינט) Brett Harrelson (Jimmy Flynt) לארי פלינט קריספין גלובר אדוארד נורטון (Alan Isaacman) קורטני לאב (אלתיאה פלינט) וינסנט שיאבלי Richard Paul (ג'רי פאלוול) Burt Neuborne Donna Hanover (Ruth Carter Stapleton) ג'יימס קרומוול (Charles Keating) סקוט ויליאם וינטרס אוליבר ריד D'Army Bailey Neill Calabro Mike Pniewski
מוזיקה	תומאס ניומן
צילום	פיליפ רוסלו
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Phoenix Pictures
חברה מפיצה	InterCom, וודו
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	20 בפברואר 1997
משך הקרנה	130 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט ביוגרפי, סרט בית משפט, סרט דרמה, סרט להט"בי
הכנסות באתר מוג'ו	peoplevslarryflynt
פרסים	פרס דב הזהב פרס סטלייט לתסריט המקורי הטוב ביותר (סקוט אלכסנדר, לארי קרצ'בסקי) פרס גלובוס הזהב לבמאי הטוב ביותר - סרט קולנוע (מילוש פורמן) פרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר (לארי קרצ'בסקי, סקוט אלכסנדר) פרס הישג בקולנוע העולמי של האקדמיה האירופית לקולנוע (מילוש פורמן)
דף הסרט ב־IMDb

למרות הצלחה מוגבלת בקופות, הסרט זכה לשבחי הביקורת והעניק להרלסון, לאב, נורטון ולפורמן מספר מועמדויות ופרסים, כולל מועמדות לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר להרלסון ולבמאי הטוב ביותר לפורמן. פורמן אף זכה בפרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר.

עלילה

בשנת 1952, לארי פלינט בן ה-10 מוכר משקאות אלכוהוליים בקנטקי. כעשרים שנה לאחר מכן, לארי ואחיו הצעיר ג'ימי מנהלים מועדון חשפנות בסינסינטי. כשהרווחים יורדים, לארי מחליט לפרסם עלון עבור המועדון, שיהפוך בהמשך למגזין "האסלר", עם תמונות עירום של נשים שעובדות במועדון. עם פרסום תמונות עירום של ג'קלין קנדי אונאסיס בשנת 1972, המכירות מתחילות לעלות בחדות.

פלינט מתאהב באלתיאה ליז'ר, חשפנית העובדת באחד ממועדוניו, ובזכות עזרתה ועזרתו של אחיו ג'ימי, פלינט צובר הון רב ממכירת המגזין. עם ההצלחה מגיעים גם אויבים, ופלינט מוצא את עצמו דמות שנואה בקרב פעילים נגד פורנוגרפיה. הוא מתעמת עם הפעילים וטוען ש"רצח הוא בלתי חוקי, אבל אם אתה מצלם אותו, אולי תקבל שם במגזין ואולי אפילו תזכה בפרס פוליצר. לעומת זאת, סקס הוא חוקי, אבל אם אתה מצלם את המעשה, אתה עלול להיכנס לכלא". הוא מעורב במספר מקרים משפטיים בולטים ומתחבר לעורך דין צעיר, אלן איזקמן. בשנת 1975, לאחר שנפסק נגדו כי הוא "סוחר זבל" בסינסינטי, הערעור מתקבל והוא משתחרר מהכלא זמן קצר לאחר מכן. רות קרטר סטייפלטון, פעילה נוצרית ואחותו של הנשיא ג'ימי קרטר, פונה אל פלינט ומבקשת ממנו להקדיש את חייו לישוע. פלינט נראה מתרשם ומתחיל לתת לדתו החדשה להשפיע על כל תחומי חייו, כולל על תוכן המגזין. אלתיאה מתנגדת לכך בתוקף משום שהותקפה מינית על ידי נזירות כשהייתה בבית ספר קתולי.

בשנת 1978, במהלך משפט נוסף בג'ורג'יה, פלינט ואיזקמן נורים על ידי אדם עם רובה בעת שהם יוצאים מבית המשפט. איזקמן מחלים, אבל פלינט נותר משותק מהמותניים מטה ונעזר בכיסא גלגלים למשך שארית חייו. כתוצאה מהכאבים הנפשיים והפיזיים, הוא עובר להתגורר בבוורלי הילס ושוקע בדיכאון ובשימוש בסמים. בתקופה זו, גם אלתיאה מתמכרת למשככי כאבים ולמורפיום.

בשנת 1983, פלינט עובר ניתוח להרדמת עצבים בעמוד השדרה הפגוע כתוצאה מהירי, והוא מרגיש מחודש. הוא חוזר לעסוק באופן פעיל במגזין, שבתקופתו נעדרותו נוהל על ידי אלתיאה וג'ימי. פלינט עומד שוב בפני בית המשפט לאחר שהדליף סרטונים הנוגעים לפרשת ג'ון דלוריאן, ובמהלך הדיונים הוא מפטר את איזקמן, ואז משליך תפוז על השופט. מאוחר יותר הוא לובש חיתול אמריקאי יחד עם קסדה של צבא ולובש חולצות עם מסרים פרובוקטיביים כמו "הלוואי שהייתי שחור" ו-"זיין את בית המשפט הזה". לאחר שהוא יורק מים על השופט, פלינט נשלח למחלקה פסיכיאטרית, שם הוא שוקע שוב בדיכאון. פלינט מפרסם פרסומת סאטירית שבה ג'רי פאלוול מספר על מפגש מיני שיכור עם אמו. פאלוול תובע את פלינט על הוצאת דיבה ועל גרימת מצוקה נפשית. פלינט תובע בחזרה על הפרת זכויות יוצרים, בטענה שפאלוול העתיק את המודעה והשתמש בה לגיוס תרומות לכיסוי הוצאותיו המשפטיות. התיק עובר למשפט בדצמבר 1984, אך פסק הדין מעורב: פלינט נמצא אחראי על גרימת מצוקה נפשית אך לא על הוצאת דיבה. עד אז, אלתיאה נדבקה ב-HIV, שהפך לאיידס. זמן מה לאחר מכן, בשנת 1987, פלינט מוצא אותה מתה באמבטיה, לאחר שטבעה.

פלינט מפציר באיזקמן לערער על ההחלטה נגד פאלוול לבית המשפט העליון של ארצות הברית. איזקמן מסרב ואומר שפלינט השפיל אותו במהלך המשפטים. פלינט מתחנן בפניו ואומר שהוא "רוצה שיזכרו אותו עבור משהו משמעותי". איזקמן מסכים וטוען את עניין ה"מצוקה הנפשית" בפני בית המשפט העליון בדצמבר 1987. עם פלינט יושב בשקט באולם בית המשפט, ההחלטה הקודמת מתהפכת בפסק דין פה אחד. לאחר המשפט, פלינט נותר לבד בחדרו וצופה בקלטות וידאו ישנות שבהן הוא ואלתיאה היו מאושרים ובריאים לפני שהטרגדיות פקדו אותם.

שחקנים ראשיים

• וודי הרלסון – מגלם את לארי פלינט. בתפקידו, הרלסון מראה את המורכבות של דמותו של פלינט, מהיותו יזם מעורר מחלוקת ועד למאבקו העיקש על חופש הביטוי."
• קורטני לאב – מגלמת את אלתיאה ליז'ר, אשתו של פלינט. דמותה של אלתיאה היא מרכזית בסרט, כשהיא משמשת כמקור תמיכה, אך גם כדמות טראגית עם סיפור חיים כואב, כולל מאבקה בהתמכרות.
• אדוארד נורטון – מגלם את עורך הדין אלן איזקמן. נורטון מציג את איזקמן כעורך דין נאמן, המשמש קול שפוי במאבקו המשפטי של פלינט. דמותו גם עוברת תהליך אישי לאורך הסרט כשהיא מתמודדת עם האתגרים המשפטיים והמוסריים.
• ברט הרלסון – מגלם את ג'ימי פלינט, אחיו הצעיר של לארי. דמותו של ג'ימי נוגעת ללב, כשהוא ניצב לצד אחיו במאבקיהם השונים.
• דונה הנובר – מגלמת את רות קרטר סטייפלטון, פעילה נוצרית ואחותו של הנשיא ג'ימי קרטר. דמותה מנסה להוביל את פלינט לחיים רוחניים.
• ריצ'רד פול – מגלם את הכומר ג'רי פאלוול, דמות מרכזית בעימות המשפטי עם פלינט, המייצג את הכוחות הדתיים שמולם פלינט נאבק על חופש הביטוי.

הפקה

תהליך הפקת הסרט כלל מספר שחקנים שנחשבו לתפקידים שונים לפני שבחרו בהרלסון בתפקיד הראשי. האחים הרלסון – וודי וברט – מגלמים בסרט את האחים פלינט, מה שמוסיף מימד של אמינות לדינמיקה המשפחתית המוצגת בו. אחד הרגעים הבולטים בסרט הוא השתתפותו של לארי פלינט האמיתי בתפקיד השופט מוריסי, השופט שגזר עליו מאסר בשנת 1977.

קישורים חיצוניים

• "לארי פלינט: האיש והסקנדל", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "לארי פלינט: האיש והסקנדל", באתר נטפליקס
• "לארי פלינט: האיש והסקנדל", באתר AllMovie (באנגלית)
• "לארי פלינט: האיש והסקנדל", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "לארי פלינט: האיש והסקנדל", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "לארי פלינט: האיש והסקנדל", באתר Metacritic (באנגלית)
• "לארי פלינט: האיש והסקנדל", באתר אידיבי
• "לארי פלינט: האיש והסקנדל", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
• "לארי פלינט: האיש והסקנדל", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)