פתיחת התפריט הראשי

לא תאכלו על הדם הוא ציווי הלכתי המופיע בפרשת קדושים, בחומש ויקרא. ע"פ התורה שבעל פה, נגזרים ממנו איסורים רבים.

הפסוק בתורהעריכה

הפסוק במלואו הוא:

לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ

פשט הפסוקעריכה

פשט הפסוק עוסק באיסור על מעשה הכרוך בכישוף ועבודה זרה, וכפי שמראה המשך הפסוק: "לא תנחשו ולא תעוננו" העוסק בצורות שונות של כישוף. נראה שהאיסור הוא על אכילת בשר, מיד לאחר שחיטתו, כאשר הדם עדיין גלוי על הארץ (ייתכן שלכך גם קשורה מצוות כיסוי הדם). הרמב"ם והרמב"ן מסבירים שלעובדי האלילים היה מנהג לאכול את הבשר כאשר הדם גלוי משום שהם האמינו כי השדים אוכלים את הדם ובכך הם מתרצים.

האיסור בהלכהעריכה

התורה שבעל פה לומדת מפסוק זה מספר איסורים[1]. ביניהם:

  1. איסור אכילת אבר מן החי (אכילת הבהמה בעוד היא חיה).
  2. איסור אכילת בשר קדשים לפני זריקת הדם.
  3. איסור לבית הדין לאכול באותו יום בו הוציאו אדם להורג.
  4. לימוד שבני משפחתו של הרוגי בית דין אינם עורכים סעודת הבראה.
  5. אזהרה לבן סורר ומורה, כלומר 'לא תאכלו אכילה שתהרגו עליה' ומכאן נלמד האיסור לנהוג כבן סורר ומורה שבתורה מפורש רק עונשו[2] .
  6. איסור אכילה לפני התפילה (אין לאכול קודם שמתפללים על הדם)[3] - יש מחלוקת בין הראשונים האם זה איסור מדאורייתא[4] או איסור מדרבנן[5]. לדברי האומרים שזהו איסור דרבנן, הפסוק הוא אסמכתא בלבד.

על כל האיסורים הללו, אין עונש מלקות, כי לאו זה הוא "לאו שבכללות", כלומר לאו שלומדים ממנו איסורים רבים, ולכן לא לוקים משום לאו זה.[6]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.