פתיחת התפריט הראשי

לא תגנוב היא מצווה מדאורייתא, אחת מעשרת הדיברות, המתפרשת על ידי חז"ל כאיסור על חטיפת אדם[1]. זהו הדיבר השמיני. לפי מצווה זו, אסור לחטוף אדם מישראל. איסור חטיפת אנשים שאינם מישראל אינו כלול במצווה זו, אך הוא תקף מסיבות אחרות. איסור גניבת רכוש נלמד מהפסוק "לֹא תִּגְנֹבוּ; וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ[2]."

איסור גניבת אדם
(מקורות עיקריים)
מקרא שמות, כ', י"ב
משנה תורה הלכות גניבה, פרק ט'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו רמ"ג
ספר החינוך, מצווה ל"ו
סמ"ג, מצווה קנ"ד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

מקור המצווהעריכה

עשרת הדיברות
אנוכי ה'
לא יהיה
לא תשא
זכור את
כבד את
לא תרצח
לא תנאף
לא תגנוב
לא תענה
לא תחמד

מקורה של המצווה הוא בספר שמות כ, יב. היא הדיבר השמיני מעשרת הדיברות. חז"ל באמצעות מידת "דבר הלמד מעניינו" ב-מידות שהתורה נדרשת בהן, לומדים כי מדובר בגונב נפשות ולא בגונב ממון[3].

דיני המצווהעריכה

אסור לחטוף אדם מישראל. העונש המפורט בתורה "וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ, מוֹת יוּמָת"[4] הוא על חטיפת אדם ומכירתו אחרי קבלת התראה מעדים ורק אחרי חקירתם וקבלת עדותם בסנהדרין.

הסמ"ג (מצווה קנ"ד) מרחיב את האיסור גם לגרים ועבדים משוחררים מכיוון שהם אחים לתורה ומצוות, ומעיר שלפי חז"ל מי שגנב אדם שחציו עבד וחציו בן חורין, פטור מעונש.

על-פי הפיוט אלה אזכרה, מומש עונש זה באופן ציני על ידי קיסר רומי, אדריאנוס, בעת שציווה להרוג את עשרת הרוגי מלכות כעונש על מכירת יוסף בידי אחיו.

טעמי המצווהעריכה

חטיפת אדם משעבדת אותו לבני אדם אחר, ובכך מכפיפה אותו תחת סמכות אחרת מאשר אלוהים. חשיבות החירות באה לידי ביטוי גם בדיני עבד עברי, כאשר נרצעת אוזנו של עבד הבוחר להמשיך את עבדותו עד ליובל ובכך מוותר על חירותו. כך מסתיימת פרשת עבדים בספר ויקרא: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (כה, נה), ובדברי חז"ל: "עֲבָדַי הֵם, ולא עבדים לעבדים"[5]. כלומר שעל האדם להיות עבד האל ולא עבד לחברו שהוא עצמו גם כן עבד האל.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין פו.
  2. ^ ויקרא יט, יא
  3. ^ בבלי, סנהדרין פ"ו ע"א.
  4. ^ שמות כא,טז
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא י ע"א.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.