לבנה פינקלשטיין
לבנה פינקלשטיין (נולדה ב-21 בספטמבר 1947) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלית, זוכת פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. בנוסף למשחק, עוסקת פינקלשטיין גם בפיסול אמנותי.
 | |
| לבנה פינקלשטיין, 2006 | |
| לידה |
21 בספטמבר 1947 (בת 77) סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1967 |
| עיסוק | שחקנית, פסלת |
| מקום לימודים |
בית צבי |
| פרסים והוקרה | פרס אופיר על משחקה בסרט "סיפור גדול" |
| האתר של לבנה פינקלשטיין (באנגלית) | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהפינקלשטיין נולדה בעיר סופיה שבבולגריה והוריה עלו לישראל עמה בגיל שנה. התגוררה בילדותה ביפו[1]. אביה היה צייר ומשורר שהתפרנס מעבודות יציקה. אמה הייתה מנצחת מקהלות. בילדותה דיברה בבית בולגרית, כי ההורים לא ידעו עברית. במסגרת שירותה הצבאי, הקימה ביחד עם שאול ביבר את תיאטרון צה"ל והייתה השחקנית הצבאית הראשונה.
בשנת 1967 סיימה את לימודיה בבית-הספר למשחק "בית צבי". בין השנים 1974–1975 למדה משחק ב"HB Studio" אצל אוטה האגן בניו יורק. בין השנים 1979–1988 התגוררה בניו יורק, ולמדה וקיבלה תואר אקדמי באמנויות במכללת האנטר שבניו יורק.
בתיאטרון
עריכהעוד בטרם סיימה את לימודי התיכון שיחקה בתיאטרון במת השחקנים: ב-1967 גילמה את ברברה בהצגה "טלמכוס קליי" שביים אמנון מסקין[2], וגילמה שפחה בהצגה "השלום" מאת אריסטופאנס שביים אריה זקס, שזכתה לביקורות נלהבות[3]; וב-1968 גילמה את בת שבע בהצגה "סיפור אוריה" מאת בנימין גלאי שביים עודד קוטלר[4].
בתיאטרון הבימה: ב-1968 גילמה מנהיגה בהצגת הילדים "אות בארץ הפלאות" מאת אוריאל אופק שביימה מרג'ורי סיגלי. ב-1972 גילמה את מרים החשמונאית בהצגה "הורדוס ומרים" מאת פרידריך בל שביים אנדז'יי שפיאנסקי[5]; גילמה את רוחל'ה בהצגה "סטמפניו" מאת שלום עליכם שעיבד וביים שמואל בונים וגילמה את הכלה בהצגה "הכנסת כלה" מאת ש"י עגנון שערך וביים יוסי יזרעאלי[6]. ב-1976 גילמה את איווט בהצגה "אמא קוראז'" מאת ברטולט ברכט שביים דוד לוין; גילמה את הלן בהצגה "כובע הקש האיטלקי" מאת אז'ן לביש ומארק מישל שביים עמרי ניצן וגילמה את ליידי אן בהצגה "ריצ'רד השלישי" מאת שייקספיר שביים דוד לוין. ב-1977 גילמה את שן טה ושוי טה בהצגה "הנפש הטובה מסצ'ואן" מאת ברטולט ברכט שביים דוד לוין. ב-1990 גילמה את פופי בהצגה "עסק משפחתי" מאת אלן אייקבורן שביים עמרי ניצן. ב-1991 גילמה את פראו ליזה ריזה בהצגה "הפיזיקאים" מאת פרידריך דירנמאט שביים היי קיילוס, ושיחקה בהצגה "תינוקות לילה" שכתב א.ב יהושע וביים אהרון אלמוג. ב-2005 גילמה את בת שבע בהצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" מאת סמי גרונמן שביים אילן רונן[7].
בתיאטרון חיפה: ב-1970 גילמה את הכלה בהצגה "חתונת הדמים" מאת פדריקו גארסיה לורקה שביים יוסף מילוא[8]. ב-1971 גילמה את לוסי בהצגה "אופרה בגרוש" מאת ברטולט ברכט שביים עודד קוטלר. ב-1989 גילמה את האשה בהצגה "ביננו לבין עצמנו" מאת אלן אייקבורן שביים מיקל דאונס. ב-1999 גילמה את האם בהצגה "חצוצרה בואדי" מאת סמי מיכאל שביים שמואל הספרי. ב-2006 גילמה את האם, התפקיד הראשי בהצגה "מפעל חייו" מאת שולמית לפיד שביים עמית גזית.
בתיאטרון הקאמרי: ב-1973 גילמה את קטי בהצגה "שעיר אחד לעזאזל" שכתב וביים נסים אלוני, וגילמה את מאשה בהצגה "השחף" מאת צ'כוב שביים לאופלד לינדברג. ב-1989 שיחקה בהצגה "להרוג את הזמן" מאת פיטר שאפר שביים מיכה לבינסון. באותה שנה שיחקה בהצגה "שירה" על פי עגנון שעיבד וביים יורם פאלק.
בתיאטרון באר שבע: ב-1987 גילמה את גינה בהצגה "ברווז הפרא" מאת הנריק איבסן שביים יוסי יזרעאלי[9]. ב-1988 גילמה את דורותי בהצגה "לכודים ברשת" מאת ג'וליה קירסלי שביים מיכה לבינסון[10]. ב-1994 גילמה את גברת באשלה בהצגה "סוחרי התהילה" מאת מרסל פניול שביים איציק ויינגרטן.
בתיאטרון בית ליסין: ב-1990 גילמה את ג'ולייט בהצגה "על המדרכה" שכתב וביים יורם פאלק. ב-2000 גילמה אחות ראשית בהצגה "מבזק חדשות" מאת גורן אגמון שביים עודד קוטלר. ב-2001 גילמה את מלכה בהצגה "סליחות" שכתבה חנה אזולאי-הספרי שביים שמואל הספרי.
בפסטיבל תיאטרונטו: ב-1992 שיחקה בהצגת היחיד "אנה קארנינה" מאת טולסטוי שביימה מילכה מנדיל.
בין השנים 1992–1995 כתבה, ביימה ושיחקה בהצגת היחיד "61 רגעים נעימים" בהפקת תיקי הפקות.
בתיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער: ב-1994 שיחקה בהצגה "שמריהו" מאת אילנה לופט שביים מיכה לבינסון.
בתיאטרון גשר: ב-1996 גילמה את רבקה בהצגה "כפר" מאת יהושע סובול שביים יבגני אריה.
שיחקה גם במספר הצגות בתיאטראות בניו יורק.
בטלוויזיה ובקולנוע
עריכהפריצתה לתודעה הציבורית הייתה בסרטו של מנחם גולן "מרגו שלי", שיצא בשנת 1969[11]. פינקלשטיין הייתה אז חיילת בצה"ל ושחקנית אלמונית שגילמה בסרט את התפקיד הראשי: בחורה צעירה ממושב עולים העובדת במספרה, נמלטת מניסיון תקיפה ופוגשת במרצה באוניברסיטה העברית (עודד תאומי), אשר נישואיו נמצאים במשבר; בין השניים נרקם רומן המצולם על רקע ירושלים המאוחדת לאחר מלחמת ששת הימים[12]. הסרט זכה להצלחה בקרב הקהל הישראלי ופינקלשטיין נחשבה, בעקבות הסרט, כאחת ההבטחות הגדולות של הקולנוע הישראלי.
לאחר שסיימה את שירותה הצבאי, המשיכה לשחק בסרטים רבים.
ב-1972 גילמה את ג'מילה בסרט "אני אוהב אותך רוזה" שכתב וביים משה מזרחי, ושיחקה בסרט "סלומוניקו" שכתבו ראובן בר-יותם ואלי תבור וביים אלפרד שטיינהרדט.
ב-1976 גילמה את ציונה צנעני בסרט "משפחת צנעני" שכתב מנחם גולן וביים בועז דוידזון.
ב-1977 גילמה את מרים שרדנה בסרט "בדרנית בחצות" שכתב וביים ג'ורג' עובדיה.
ב-1978 שיחקה בסרט "סוסעץ" שביים יקי יושע.
ב-1989 גילמה את גברת שמחיוף בסרט "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב" שכתבה וביימה מיכל בת-אדם (על פי ספר בעל אותו שם מאת דן בניה סרי)[13]. עוד באותה שנה, פינקלשטיין גילמה את מזל בסרט הקצר "תפוחים מן המדבר" אשר מבוסס על מחזה מאת סביון ליברכט וביימה אביבה שמחוני.
ב-1991 שיחקה בסדרה "שבט כהן" שכתבו טומי ויאיר לפיד וביים דן בירון, שיחקה בסרט "עונת הדובדבנים" שכתב וביים חיים בוזגלו, וגילמה אם שכולה בסרט "זמן אמת" שכתב בני ברבש וביים אורי ברבש. באותה השנה זכתה בפרס אמ"י על תפקידיה בקולנוע.
ב-1992 גילמה את גברת פלדמן בסרט "מאחורי הסורגים 2" שכתב בני ברבש וביים אורי ברבש.
ב-1993 גילמה את רבקה בסרט "הירושה" שכתב צביקה קרצנר (על פי ספר שכתב אבי טולדנו) וביים אמנון רובינשטייןיואב בירנברג, אהבה תחת אינקוויזיציה - אבי טולדנו ויעל אבקסיס מככבים ב"הירושה", חדשות, 20 באפריל 1993.
ב-1994 גילמה את סבתא רחל בסרט "סיפור שמתחיל בלוויה של נחש" שכתב אבי מוגרבי (על פי ספרה של רונית מטלון) וביימה דינה צבי ריקליס. באותה שנה שיחקה בסרט "איה: אוטוביוגרפיה דמיונית" שכתבה וביימה מיכל בת-אדם.
ב-1996 גילמה את וידה בסרט "נשים" שכתב (על פי סיפור של יהודה בורלא) וביים משה מזרחי.
ב-1997 גילמה את יונה בסרט "נקמה יהודית" שכתב סמיון וינוקור וביים אלכסנדר שבתאייב.
בין השנים 1998–2001 גילמה את ריקי בסדרה "טירונות" שכתב בני ברבש וביים אורי ברבש[14].
ב-1999 גילמה את אנט בסדרת הטלוויזיה "אגוז" שכתב מוטי לרנר וביים אלי כהן.
ב-2001 גילמה את אליס בסרט הטלוויזיה "חוצלארץ", שכתבו דני וטלי כהן סולל וביים דני כהן סולל[15], ושיחקה בסרט "אמא ו'" שכתבו אבידע ליבני ושחר רוזן שגם ביים. על תפקידה בסרט זה זכתה בפרס השחקנית בפסטיבל הקולנוע ירושלים[16].
ב-2005 גילמה את אורנה בסרט הטלוויזיה "הילד של דיאנה" שכתבה דקלה קידר (על פי ספרה של סביון ליברכט) וביים אורי ברבש[17]. באותה שנה שיחקה בתור מארי אברהמוף בסרט הפעולה האמריקאי-גרמני "המומחה הרוסי" לצד דולף לונדגרן שגם ביים את הסרט.
ב-2006 גילמה את ויולט בסרט "אביבה אהובתי" שכתב וביים שמי זרחין[18].
ב-2007 גילמה את מירה'לה בסרט "אסקימוסים בגליל" שכתבו יהושע סובול ויונתן פז וביימו יונתן פז ושני ילדיו - יואב ודורון פז[19]. באותה שנה גילמה את גברת טיקוצ'ינסקי בסרט "הבוגד הקטן" על פי ספרו של עמוס עוז בבימוי לין רות'[20].
ב-2008 גילמה את יפה בתפקיד אורח בסדרה הקומית "רמזור" שכתבו רן שריג ואדיר מילר וביים רני סער.
ב-2009 גילמה את מונה מסיקה בסרט "סיפור גדול" שכתבו שרון מימון ודני כהן סולל וביימו שרון מימון וארז תדמור; על משחקה בסרט זה זכתה בפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר[21]. באותה שנה גילמה את שרה בסדרת המתח "חטופים שכתב וביים גידי רף.
ב-2011 גילמה את ריבה בסרט "גיא אוני" שעיבד (על פי ספרה של שולמית לפיד באותו השם) וביים דן וולמן. באותה שנה גילמה את מלכה מוגרבי בסדרה "בנות הזהב" שכתבו אריק שגב ולי גילת וביימה שירילי דשא.
ב-2012 גילמה את ציפורה בסרט "העולם מצחיק" שכתב וביים שמי זרחין[22].
ב-2013 גילה את רבקה בסרט הטלוויזיה "דבר על מקום הימצאם" שכתבה נאוה סמל.
ב-2014 גילמה את לבנה בסרט "מיתה טובה" שכתבו וביימו שרון מימון וטל גרניט. על משחקה בסרט זה זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה[23].
ב-2015 שיחקה בתפקיד האם בסרטו של שמי זרחין, "המילים הטובות". באותה השנה השתתפה בתוכנית "בחצר של פופיק" בערוץ 23 של החינוכית בתפקיד הדודה לבנה, לצד השחקן פיני טבגר.
ב-2018 שיחקה את יהודית בסרטו של אריק לובצקי "סדקים", וכן שיחקה בסרטו של סאמח זועבי "תל אביב על האש". ב-2020 שיחקה בסדרה "קופה ראשית". ב-2022 שיחקה בסרטו של שמי זרחין "השתיקה".
ב-2023 השתתפה בתפקידי אורח בסדרות "השגרירות", "אבא מטפלת" ו"המדובב", וכמו כן שיחקה בסרטו של אקי אבני "כולם מחכים רק לי" ובסרט "אמצע החיים". ב-2024 שיחקה בסרטו של שמי זרחין "חמדה" ובסרטם של חנן סביון וגיא עמיר, "מזל חתולה".
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של לבנה פינקלשטיין (באנגלית)- לבנה פינקלשטיין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
לבנה פינקלשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לבנה פינקלשטיין, באתר AllMovie (באנגלית)- לבנה פינקלשטיין, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
לבנה פינקלשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- לבנה פינקלשטיין, בארכיון הבימה
- לבנה פינקלשטיין, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- לבנה פינקלשטיין, באתר "הבמה"
- לבנה פינקלשטיין, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- לבנה פינקלשטיין, ב"מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי"
- נטע אלכסנדר, בגיל 67 השחקנית לבנה פינקלשטיין נולדת מחדש, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2014
- בלי פילטר: שיחה אישית עם לבנה פינקלשטיין, באתר וואלה, 29 בדצמבר 2015
- יעקב בר-און, "מנחם גולן דרש ממני להצטלם בעירום. סירבתי למרות החוזה", באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ נורית אבן, לבנה פינקלשטייו: כשרון + חן + עבודה, מעריב, 26 בדצמבר 1968
- ^ משה בן שאול, בנו של אודיסוס הולך להוליבוד, מעריב, 4 באוגוסט 1967
- ^ יורם קניוק, אחרי בכורה - "השלום" לאריסטופנס ב"במת השחקנים", דבר, 21 באפריל 1968
משה נתן, עדלאידה למען השלום, למרחב, 26 באפריל 1968
דב בר-ניר, שלוש הנאות תיאטרוניות, על המשמר, 26 באפריל 1968
רם עברון, השלום כנערה עירומה, למרחב, 10 באפריל 1968
סטפאן גלברט, גישושי שלום ב...אולימפוס, על המשמר, 15 במאי 1968 - ^ אברהם עוז, "סיפור אוריה' בבימת השתקנים" ", למרחב, 3 בנובמבר 1967
יורם קניוק, אחרי בכורה - סיפור אוריה, דבר, 25 באוקטובר 1967
הדה בושס, כוכבים ומזלות - מחזאי ובמאי מתווכחים מעל הבמה, הארץ, 7 בספטמבר 1967 - ^ יעקב העליון, רודן ושמו הורדוס, נוקמת ושמה מרים, מעריב, 18 בינואר 1972
דב בר-ניר, בתיאטרון "הורדוס ומרים" ב"הבימה", על המשמר, 14 בפברואר 1972 - ^ שרגא הר-גיל, כנר יהודי ואשת־איש, מעריב, 27 בינואר 1972
- ^ מיכאל הנדלזלץ, וכן הלאה וכן הלאה להוסיף על זה אוכלה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2005
- ^ חוה נובק, "חתונת הדמים" ומילוא שוב ב"קאמרי", דבר, 20 בינואר 1970
- ^ יוסי עוזרד, בכורה - סמליות שהזדקנה, חדשות, 30 בדצמבר 1987
- ^ שלוש ברשת אחת, מעריב, 16 במאי 1988
רחלה זנדבנק, גבר ואשה - 'לכודים ברשת', 'עקרונות הכתיבה' - שני מחזות חדשים בתיאטרון באר־שבע, כותרת ראשית, 29 ביוני 1988 - ^ חוה נובק, לבנה פינקלשטיין - מרגו של מנחם גולן, דבר, 4 בנובמבר 1968
- ^ זאב רב נוף, לכלוכית בירושלים (המאוחדת), דבר, 8 באפריל 1969
- ^ יעל ישראל, קולנוע - סיפור פשוט 'אלף נשותיו של נפתלי סימן שוב' (ישראל, 1989), תסריט ובימוי: מיכל בת־אדם, לפי סיפור של דן בניה סרי, כל העיר, 19 במאי 1989
- ^ אביבה קרול, טירונות ב-3 מיליון שקל, באתר גלובס, 2 באפריל 1998
- ^ אורי אילון, הערב תשודר הדרמה "חוצלארץ" הזוכה במלגת "קשת", באתר הארץ, 15 באוקטובר 2001
- ^ גואל פינטו, שורו, הביטו וראו, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2001
- ^ רותה קופפר, אהבה של ילד שאיננו, באתר הארץ, 3 בפברואר 2005
- ^ אורי קליין, קולה של אביבה, באתר הארץ, 27 ביולי 2006
- ^ נירית אנדרמן, רקוויאם לקיבוץ, באתר הארץ, 6 בפברואר 2007
אורון שמיר, עכבר העיר, סבתא וסבא משתכשכים, באתר הארץ, 22 בפברואר 2007 - ^ נעם בוקסבאום, עכבר העיר, הבוגד הקטן: יוחזר המנדט הבריטי, באתר הארץ, 8 באפריל 2009
- ^ דנה שוופי, עג'מי המנצח הגדול בטקס אופיר: זכה בפרס הסרט, הבימוי, התסריט והעריכה, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
- ^ אורי קליין, קודם ניקח את טבריה, באתר הארץ, 15 ביוני 2012
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "מיתה טובה": לצחוק, לבכות ולספק את הקהל, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2014