לב סרגייב
לב אלכסנדרוביץ' סרגייב (ברוסית: Лев Александрович Сергеев; 14 בנובמבר 1906, זגאטלה – 4 בדצמבר 1994, מוסקבה) היה קצין המודיעין הצבאי הסובייטי, ראש תחנת המודיעין הצבאי בוושינגטון די. סי. בשנים 1940–1946. ידוע בשם הבדוי המבצעי "מוריס".
_%D0%B4%D0%BE_1939.JPG) | |
| לידה |
14 בנובמבר 1906 זקטאלה, אזרבייג'ן  |
|---|---|
| פטירה |
4 בדצמבר 1994 (בגיל 88) מוסקבה, רוסיה |
| מדינה |
ברית המועצות |
| דרגה |
קולונל |
| פעולות ומבצעים | |
|
החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הוא נולד ב-14 בנובמבר 1906 בכפר האזרי זקאטלה במשפחתו של איש צבא.
בשנת 1929 עבר למוסקבה, סיים קורסים שנתיים של חיל הרפואה של הצבא. בשנים 1930–1931 היה מדריך רפואי בגדוד התותחנים השני בבאקו.
בשנים 1931–1933 - מנהל עבודה של חברת הכשרה בטביליסי.
בשנים 1933–1936 למד בבית הספר לשריון באוריול. במהלך השנה הוא שימש כמפקד מחלקת טנקים בבית הספר.
במודיעין - מאז 1937. מאפריל 1937 עד יולי 1938 שירת סרגייב במנהלת המודיעין של הצבא האדום. באוגוסט 1938 התמנה למזכיר מנהלת המודיעין.
במרץ 1940 הגיע לוושינגטון די. סי.. הוא עבד במסווה של נהג לנספח הצבאי הסובייטי בארצות הברית. המשימה הראשונית של סרגייב כללה גיוס מלשינים וסוכנים במטרה לשלוח אותם לאירופה, כולל גרמניה. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה סרגייב פעל ליצור רשת מרגלים רחבה בבירת ארצות הברית (רשת אומגה)[1] .
הרשת של סרגייב כללה קצינים ממחלקת ההגנה האמריקנית, משירותי המודיעין, ועדות חשובות וועדות קונגרס וכן ארגונים בעלי השפעה שהעריכו את התפתחות המצב הצבאי והפוליטי באירופה, המזרח הרחוק ואזורים אחרים. שמם של רובם לא נחשפו מעולם. סרגייב דיווח למוסקבה על מידע הידוע לממשלת אמריקה ביחס למצב הכוחות הגרמנים בחזית המזרחית, ביחס להתפתחות עמדת ממשלת ארצות הברית בנוגע לבעיית פתיחת חזית שנייה, על יעדי המשלחת האמריקאית בשיחות בטהראן ובנושאים אחרים[1].
בשנת 1943, מוריס שלח 2,401 מסמכים חסויים למוסקבה, 420 דו"חות דחופים וגייס מקור מידע חשוב. במשך 9 החודשים בשנת 1944, רשת אומגה בראשותו הפיקה בכוחות עצמה 2,420 מסמכים חשאיים יקרי ערך ושלחה למוסקבה 305 דו"חות דחופים יקרי ערך. בחורף 1945 נודע לסרגייב על תכנון המשא ומתן בין אלן דאלס לקארל וולף בנוגע לכניעת קבוצת חיילים גרמנים באיטליה לאמריקנים, עליהם גם דיווח למוסקבה. בסך הכל, לאורך כל תקופת המבצע, הרשת של סרגייב העבירה למוסקבה למעלה מ-20 אלף גיליונות של מסמכים חשאיים[1].
מינואר 1946 שירת במטה המרכזי של המודיעין הצבאי במוסקבה.
הוא מת ב-4 בדצמבר 1994.
