פתיחת התפריט הראשי

להקת מחול תמ"ר (תיאטרון מחול רמלה)

להקת תמ"ר – תיאטרון מחול רמלה הייתה להקת מחול ישראלית, שפעלה מבסיסה בעיר רמלה בשנים 1984-1983, והטביעה את חותמה בתולדות המחול הישראלי, בזכות צורת ההתנהלות המיוחדת שלה, ויצירותיה החדשניות והפוליטיות.

להקת מחול תמ"ר (תיאטרון מחול רמלה)
מייסדים צבי גוטהיינר, מאירה אליאש, אמיר קולבן
תאריך הקמה 1983
תאריך פירוק 1984
כוריאוגרפים צבי גוטהיינר, אמיר קולבן, עפרה דודאי, מאיר גרמנוביץ'
רקדנים ראשיים צבי גוטהיינר, אמיר קולבן, מאיר גרמנוביץ'
רקדניות ראשיות גליה פבין, עפרה דודאי
מופעים בולטים

עבודה בטבע: "מפגשים עם ים", על-פי רעיון של אמיר קולבן (1983)

עבודה בטבע: "ויה דולורוזה" מאת אמיר קולבן (1983) למוזיקה מאת מרסל חליפה, נגינה בעוד אחמד מסרי
להקות משנה להקת תמר ירושלים קבוצת מחול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות הלהקהעריכה

הלהקה החלה את דרכה בארצות הברית, כתוצאה משיתוף פעולה של הרקדן הישראלי צבי גוטהיינר, שפעל בניו יורק, עם מאירה אליאש בצד הניהולי[1]. הרעיון מאחורי שיתוף הפעולה, היה ליצור להקת מחול אלטרנטיבית ללהקות המחול המודרני הממוסדות שפעלו בישראל עד ראשית שנות ה-80, כמו להקת בת שבע ולהקת בת דור[2], להקה דמוקרטית, שאינה מאורגנת בהיררכיה מקובלת של כוריאוגרף ורקדנים, אלא מתנהלת בצורה שיתופית. זאת, בהשראת להקות שהכירו גוטהיינר ורקדן ישראלי נוסף, אמיר קולבן, בעת שהותם בניו-יורק[3]. הופעת הבכורה של הלהקה נערכה בניו-יורק בדצמבר 1982 בשם הזמני "להקת המחול הקאמרית הישראלית".

תמ"ר – תיאטרון מחול רמלה הוקמה בישראל בראשית שנת 1983 וכללה מלבד גוטהיינר עוד שני רקדנים ושתי רקדניות, רובם יוצאי להקת בת שבע, והם: אמיר קולבן, גליה פבין, עפרה דודאי ומאיר גרמנוביץ'. בתקופת פעילותה הקצרה התרחשו בלהקה חילופי גברי. אבי יפרח החליף את מאירה אליאש בתפקיד המנהל ובהמשך עזבו חלק מהרקדנים ואחרים החליפו אותם. העיר רמלה העמידה את היכל התרבות החדש שלה לרשות הלהקה, הן לחזרות, הן להופעות והן להפעלה של בית ספר מקומי למחול.

הופעת הבכורה בישראל של הלהקה, כללה יצירות של כוריאוגרפים שונים והתקיימה במוזיאון תל אביב לאמנות באפריל 1983. ההופעה עוררה עניין רב וזכתה לביקורות מעורבות. מאז ועד הפסקת פעילותה בספטמבר 1984 יצרה הלהקה והופיעה עם מספר יצירות שוברות מוסכמות, שיצרו לה שם בעולם המחול הישראלי והטביעו חותם בהיסטוריה של המחול בישראל. ארבעה מבין חברי הלהקה פעלו בה ככוריאוגרפים, כשהבולטים בהם הם צבי גוטהיינר ואמיר קולבן.

הלהקה הייתה הראשונה בארץ להתייחס ביצירתה למצב הפוליטי האקטואלי, והשתמשה בטכניקה של תיאטרון-מחול להעברת מסרים חברתיים. חידוש נוסף היה הרעיון של הופעה תחת כיפת השמיים, ללא חציצה כמקובל בין הרקדנים לקהל. כמו כן, הלהקה שיתפה פעולה עם המוזיקאי ואיש הקולנוע אחמד מסרי, כאשר בשתי יצירות הוא מנגן בעוד ושר כחלק מהיצירה. את התאורה של חלק נכבד מיצירות הלהקה עיצבה ג'ודי קופפרמן.

פעילות הלהקה בפריפריה החברתית של ישראל הייתה בעלת השפעה על יחידים מתושבי רמלה[4] אך שיקפה גם את שאיפתה ליצור מחול "אחר" בישראל. הכרה בדרכה זו של הלהקה הגיעה עם ההחלטה של "אמנות לעם" לקיים דווקא ברמלה פסטיבל למחול של יוצרים עצמאיים, "גוונים במחול" הראשון, באוגוסט 1984[2].

הלהקה הפסיקה להתקיים היות שלא נמצא מימון לפעילותה מצד עיריית רמלה או גורמים מוסדיים אחרים, כגון משרד החינוך והתרבות[2]. אך בזאת לא תם סיפור הלהקה שכן ארבע שנים מאוחר יותר הוקמה הלהקה מחדש בירושלים.

יצירות הלהקהעריכה

יצירות הלהקה[2]:

  • "פרח" מאת צבי גוטהיינר (1982) למוזיקה של ריכרד שטראוס
  • "שירים ללא מילים" מאת צבי גוטהינר (1982) למוזיקה מאת פליקס מנדלסון
  • "זה יותר נוח" מאת ז'נט סטונר (1982)
  • "פורטרט לשתיים" מאת זאבה כהן (1982)
  • "סינדרלה" מאת אמיר קולבן (1983) למוזיקה מאת קרל אורף, הרולד פרברמן וג'ורג' קראמב
  • עבודה בטבע: "מפגשים עם ים", על-פי רעיון של אמיר קולבן (1983)
  • "סיפור כמו בדיה" ("איסא מתלל כזבי") מאת עפרה דודאי ואמיר קולבן (נוצר במקור עבור להקת "בת שבע" ב-1982, בוצע בתמ"ר ב-1983) למוזיקה של מרסל חליפה, נגינה בעוד אחמד מסרי
  • עבודה בטבע: "הר פצוע" מאת מאיר גרמנוביץ' (1983)
  • עבודה בטבע: "זמן לבן" מאת צבי גוטהיינר (1983)
  • עבודה בטבע: "ויה דולורוזה" מאת אמיר קולבן (1983) למוזיקה מאת מרסל חליפה, נגינה בעוד אחמד מסרי
  • "סטיגמה" מאת צבי גוטהיינר (1983) למוזיקה מאת בנג'מין בריטן
  • "חלף עוד יום" מאת עפרה דודאי (1983) למוזיקה מאת האחים רחבאני
  • "ריבוע המעגל" מאת אמיר קולבן (1984) למוזיקה מאת בלה ברטוק
  • "שקעתקע ואחרים" מאת צבי גוטהיינר (1984)
  • "חומר שביר" מאת עמוס פנחסי (1984) למוזיקה של פיליפ גלאס

להקת תמר ירושלים קבוצת מחולעריכה

ארבע שנים לאחר שחדלה להתקיים, הוקמה הלהקה מחדש והפעם בירושלים, במתנ"ס רוממה, בזכות מימון של הקרן לירושלים[5]. מאירה אליאש-צ'יין שבה לנהל את הלהקה, והיא פעלה בעיר עד 1992. בתחילתה חזרו צבי גוטהיינר ואמיר קולבן לשתף פעולה באותה גישה שאפיינה את להקת תמ"ר המקורית[2]. בהמשך, התפתחה להקת 'תמר ירושלים' וגיבשה לעצמה דרך משלה. מלהקת תמ"ר המקורית, נשארו בלהקה לאחר השנה הראשונה אמיר קולבן ומאירה אליאש-צ'יין בלבד.

גלריהעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

גליה ליוור, ימי תמ"ר - תיאטרון מחול רמלה, ישראל: צבעונים, 2018

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גליה ליוור, ימי תמ"ר - תיאטרון מחול רמלה, ישראל: צבעונים, 2018, עמ' 23
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 רות אשל, תמ"ר רמלה, מחול עכשיו גיליון 13, 2005, עמ' 62-69
  3. ^ גליה ליוור, ימי תמ"ר - תיאטרון מחול רמלה, ישראל: צבעונים, 2018, עמ' 21-22
  4. ^ גליה ליוור, ימי תמ"ר - תיאטרון מחול רמלה, ישראל: צבעונים, 2018, עמ' 153-157
  5. ^ פאמלה קדרון, ירושלמי מעורב - להקות בירושלים, מחול בישראל 1987/88, עמ' 55-58