להקת מחול תמ"ר (תיאטרון מחול רמלה)

להקת תמ"ר – תיאטרון מחול רמלה הייתה להקת מחול ישראלית, שפעלה מבסיסה בעיר רמלה בשנים 1984-1983, והטביעה את חותמה בתולדות המחול הישראלי, בזכות צורת ההתנהלות המיוחדת שלה, ויצירותיה החדשניות והפוליטיות.

תולדות הלהקה

הלהקה החלה את דרכה בארצות הברית ביוזמת הרקדן הישראלי צבי גוטהיינר שפעל בניו יורק, בשיתוף מאירה אליאש כמנהלת כללית. המטרה הייתה להקים להקת מחול שתהווה אלטרנטיבה ללהקות המחול המודרני הממוסדות שפעלו בישראל עד ראשית שנות ה-80, כמו להקת בת שבע ולהקת בת דורהחזון של צבי גוטהיינר היה להקה אשר תהיה שייכת לרקדנים ותתנהל כקולקטיב דמוקרטי שבו לכל רקדן יש זכות שווה להביע את רצונותיו ולהתוות את דרכה של הלהקה. זאת בהשראת להקות שהכירו גוטהיינר ורקדן ישראלי נוסף, אמיר קולבן, בעת שהותם בניו-יורק. הופעת הבכורה של הלהקה נערכה בניו-יורק בדצמבר 1982 בשם הזמני "להקת המחול הקאמרית הישראלית".

תמ"ר – תיאטרון מחול רמלה הוקמה בישראל בראשית שנת 1983 וכללה חמישה רקדנים, כולם יוצאי להקת בת-שבע: צבי גוטהיינר, מאיר אבירם גרמנוביץ', עפרה דודאי, גליה פבין (ליוור) ואמיר קולבן. כל הרקדנים שימשו גם כמנהלים אמנותיים בלהקה שהתנהלה כקולקטיב אמנותי דמוקרטי.

את הקשר עם העיר רמלה יזם מנכ"ל 'אמנות לעם' יוסי פרוסט. העיר העמידה את היכל התרבות החדש שלה לרשות הלהקה לחזרות ולהופעות, ולבית ספר למחול אותו הקימה הלהקה. צבי גוטהיינר היה מורה הלהקה ומנהל בית הספר למחול, בו לימדו הרקדנים בלט בשיטת ההוראה המיוחדת שפיתח. הרקדנים התפרנסו אך ורק כמורים למחול, מאחר שהלהקה לא תוקצבה משום מקור. את השם תמ"ר הציע ללהקה אריק חדד, אז מנהל רשת המתנ"סים והיכל התרבות של רמלה.

הופעת הבכורה בישראל של הלהקה התקיימה במוזיאון תל אביב לאמנות באפריל 1983, כללה יצירות של כוריאוגרפים שונים, ועוררה עניין רב. מאז ועד הפסקת פעילותה בספטמבר 1984 יצרה הלהקה והופיעה עם מספר יצירות שוברות מוסכמות, אשר יצרו לה שם בעולם המחול הישראלי והטביעו חותם בהיסטוריה של המחול בישראל. רוב הריקודים נוצרו על ידי רקדני הלהקה, הבולטים בהם צבי גוטהיינר ואמיר קולבן.

לאחר הופעת הבכורה פרשה מאירה אליאש, ואת ניהול הלהקה לקח על עצמו אבי יפרח. בהובלתו הופיעה הלהקה על שפת הים בתל אביב, ב'מפגשי תל-חי לאמנות בת זמננו', בפסטיבל עכו ובפסטיבל ישראל.

החלוציות של יצירות הלהקה התאפיינה בשני מישורים: בהופעות בטבע ב"יצירות תלויות מקום" (Site-specific) וביצירות בעלות אמירה פוליטית ואקטואלית.

הבחירה להופיע בטבע, בריקודים המבוססים בעיקר על אלתור, נבעה מאילוצים כלכליים וכן מהרצון של חברי הלהקה לפרוץ את גבולות היצירה והביטוי שהיו מקובלים עד אז בעולם המחול בישראל.

את הקו של יצירות בעלות אמירה אקטואלית ופוליטית הובילו הרקדנים - כוריאוגרפים עפרה דודאי ואמיר קולבן. ביוזמת עפרה דודאי שיתפה הלהקה פעולה עם המוזיקאי ואיש הקולנוע אחמד מסרי, אשר שר וניגן בעוד בשני ריקודים. אחמד מסרי שיתף פעולה עם הלהקה גם כמתעד וכאיש קולנוע כשצילם וביים קטעים ויזואליים אשר שולבו באחד מריקודי הלהקה. את התאורה לכל מופעי הבמה של הלהקה עיצבה ג'ודי קופפרמן.

בינואר 1984 עזבו הרקדנים עפרה דודאי ומאיר אבירם גרמנוביץ', והצטרפו ללהקה הרקדנים אווי ליפשיץ שטרנברג ועמוס פנחסי.                                              

פעילות הלהקה בפריפריה החברתית של ישראל הייתה בעלת השפעה על יחידים מתושבי רמלה אך שיקפה גם את שאיפתה ליצור מחול "אחר" בישראל. הכרה בדרכה זו של הלהקה הגיעה עם ההחלטה של "אמנות לעם" לקיים דווקא ברמלה פסטיבל למחול של יוצרים עצמאיים, "גוונים במחול" הראשון, באוגוסט 1984.

הלהקה הפסיקה להתקיים היות שלא נמצא מימון לפעילותה מצד עיריית רמלה או גורמים מוסדיים אחרים, כגון משרד החינוך והתרבות. אך בזאת לא תם סיפור הלהקה שכן שנתיים מאוחר יותר הוקמה הלהקה מחדש בירושלים.

יצירות הלהקה

יצירות הלהקה:

• "פרח" מאת צבי גוטהיינר (1982) למוזיקה של ריכרד שטראוס
• "שירים ללא מילים" מאת צבי גוטהינר (1982) למוזיקה מאת פליקס מנדלסון
• "זה יותר נוח" מאת ז'נט סטונר (1982)
• "פורטרט לשתיים" מאת זאבה כהן (1982)
• "סינדרלה" מאת אמיר קולבן (1983) למוזיקה מאת קרל אורף, הרולד פרברמן וג'ורג' קראמב
• עבודה בטבע: "מפגשים עם ים", על-פי רעיון של אמיר קולבן (1983)
• "סיפור כמו בדיה" ("איסא מתלל כזבי") מאת עפרה דודאי ואמיר קולבן (נוצר במקור עבור להקת "בת שבע" ב-1982 ועבר יחד עם היוצרים לתמ"ר) למוזיקה של מרסל חליפה, נגינה בעוד אחמד מסרי
• עבודה בטבע: "הר פצוע" מאת מאיר גרמנוביץ' (1983)
• עבודה בטבע: "זמן לבן" מאת צבי גוטהיינר (1983)
• עבודה בטבע: "ויה דולורוזה" מאת אמיר קולבן (1983) למוזיקה מאת מרסל חליפה, נגינה בעוד אחמד מסרי
• "סטיגמה" מאת צבי גוטהיינר (1983) למוזיקה מאת בנג'מין בריטן
• "חלף עוד יום" מאת עפרה דודאי (1983) למוזיקה מאת האחים רחבאני
• "ריבוע המעגל" מאת אמיר קולבן (1984) למוזיקה מאת בלה ברטוק. בימוי וצילום קטעי קולנוע אשר שולבו בריקוד - אחמד מסרי
• "שקעתקע ואחרים" מאת צבי גוטהיינר (1984)
• "חומר שביר" מאת עמוס פנחסי (1984) למוזיקה של פיליפ גלאס

להקת תמר ירושלים קבוצת מחול

שנתיים לאחר שחדלה להתקיים, הוקמה הלהקה מחדש והפעם בירושלים, במתנ"ס רוממה, בזכות מימון של הקרן לירושלים. מאירה אליאש-צ'יין שבה לנהל את הלהקה, והיא פעלה בעיר עד 1992. אל הרקדנים מתמ"ר המקורית : צבי גוטהיינר, אווי ליפשיץ שטרנברג, גליה פבין (ליוור) עמוס פנחסי ואמיר קולבן, הצטרפו הרקדנים גל אלסטר, נעה דר, עדנה דה בר, רונית זלטין ורודי סכפסמה. לאחר השנה הראשונה נשארו מלהקת תמ"ר המקורית אמיר קולבן ומאירה אליאש-צ'יין בלבד. בהמשך התפתחה להקת 'תמר ירושלים' וגיבשה לעצמה דרך משלה.

גלריה

• 
  "סינדרלה", צלם: דני וקסמן
• 
  "שירים ללא מילים", צלם: דני וקסמן
• 
  "ויה דולורוזה" (לווית עץ הזית), צלם: בועז לניר
• 
  "ויה דולורוזה" (הסעודה האחרונה), צלם: בועז לניר
• 
  "זמן לבן", צלם: בועז לניר
• 
  "הר פצוע", צלם: בועז לניר

ראו גם

• מחול
• קולבן דאנס

לקריאה נוספת

גליה ליוור, ימי תמ"ר - תיאטרון מחול רמלה, ישראל: צבעונים, 2018

קישורים חיצוניים

• ארכיון להקת תמ"ר, בספרייה הלאומית
• מידע על להקת מחול תמ"ר בקטלוג הספרייה הלאומית
• הסרט פרויקט ים אודות היצירה מפגשים עם ים (1983), בימוי וצילום: לילית וגנר, עריכה: נטע-לי הללי, פורסם 23.5.18 על ידי Galia Lever
• תיעוד בווידאו של היצירה סיפור כמו בדיה (1983), פורסם 6.7.18 על ידי Galia Lever
• תיעוד בווידאו של היצירה סטיגמה (1983), פורסם 19.5.18 על ידי Galia Lever
• תיעוד בווידאו של היצירה חלף עוד יום (1983), פורסם 25.5.18 על ידי Galia Lever
• דנה שלו, "תמ"ר איננה על הקירות - ואיתה גם אני" (2018), מאמר ביקורת על הספר "ימי תמ"ר - תיאטרון מחול רמלה" מאת גליה ליוור
• כרזה בנושא סדנאות להקת תמר ירושלים (1988), מאוסף הארכיון הישראלי למחול בבית אריאלה