לה פמפה

פרובינציה בארגנטינה

לה פמפהספרדית: La Pampa) היא פרובינציה באזור הפמפס במרכז ארגנטינה. היא גובלת בדרום בריו נגרו, במזרח בפרובינציית בואנוס איירס, בצפון בקורדובה ובסן לואיס, ובצפון-מערב במנדוסה. שטחה של לה פמפה כ-143 אלף קמ"ר, אך מתגוררים בה רק כ-300 אלף בני אדם. רק בלה ריוחה, סנטה קרוס וטיירה דל פואגו אוכלוסייה קטנה יותר.

לה פמפה (פרובינציה)
La Pampa
סמל לה פמפה
סמל לה פמפה
סמל לה פמפה
דגל לה פמפה
דגל לה פמפה
דגל לה פמפה
חווה בוויניפרדה
חווה בוויניפרדה
חווה בוויניפרדה
מדינה ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
חבל ארץ פמפס
מושל Carlos Verna
רשות מחוקקת La Pampa Chamber of Deputies עריכת הנתון בוויקינתונים
נפות בפרובינציה 22
בירת הפרובינציה סנטה רוסה
שטח 143,440 קמ"ר
גובה 279 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה Cerro Negro (Argentina, La Pampa) עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה 366,022 (2022)
 ‑ צפיפות 2 נפש לקמ"ר (2001)
קואורדינטות 36°37′00″S 64°17′00″W / 36.616666666667°S 64.283333333333°W / -36.616666666667; -64.283333333333 
אזור זמן UTC-3
www.lapampa.gov.ar

לחצו כדי להקטין חזרה

צ'ילהבוליביהפרגוואיאורוגוואיברזילאיי פוקלנדחוחויסלטהפורמוסהמיסיונסצ'אקוטוקומאןקטמרקהסנטיאגו דל אסטרוקוריינטסלה ריוחהסנטה פהאנטרה ריוססן חואןקורדובהסן לואיסמנדוסהבואנוס איירסבואנוס איירסלה פמפהנאוקןריו נגרוצ'ובוטסנטה קרוסטיירה דל פואגו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סנטה רוסה

גאוגרפיה עריכה

לה פמפה נמצאת באזור הפמפס הארגנטינאי, שהוא ערבה מישורית, ומרביתה נמוכה מ-500 מ'. האזור המערבי גבוה מהמזרחי, אך גם הוא לא גבוה במיוחד, וגובהה של הפסגה הגבוהה ביותר בו היא פסגתו של הר לומה דה חגואל מורו, 1,095 מ' מעל פני הים. האקלים בפרובינציה יבש, וכמות המשקעים הממוצעת היא כ-500 מ"מ בשנה.

שלושה נהרות עיקריים זורמים בפרובינציה. ריו קולורדו זורם ממערב למזרח, ומהווה את הגבול בין לה פמפה לריו נגרו. נהר אטואל זורם מצפון לדרום ונשפך לנהר דסאגואדרו הזורם באותו כיוון, ומכונה באזור זה "ריו סלאדו" ("הנהר המלוח"). מימיו של ריו סלאדו משמשים להשקיה, ובחלקים מסוימים הוא יבש כמעט לחלוטין.

בפרובינציה פארק לאומי אחד, הפארק הלאומי ליוֶוה קָלֶל, המשתרע על פני כ-99 קמ"ר בדרום מרכזה.

היסטוריה עריכה

עד הגעתם של הספרדים אכלסו את לה פמפה מספר עמים של ציידים-לקטים. עמי הטלואט (Taluhet) והדיואיאט (Diuihet) חיו בצפון-מזרח הפרובינציה, ואילו בדרום חיו השבטים הצפוניים של הטוולצ'ה, עם שברובו אכלס את פטגוניה.

האירופאי הראשון שהגיע ללה פמפה היה חרונימו לואיס דה קאבררה, שהגיע לאזור עם כוחותיו ב-1534. עם זאת, הספרדים לא כבשו את האזור בשלב זה. במהלך המאה ה-18 הגיעו ללה פמפה הרנקלים, המשויכים לתרבות המפוצ'ה, שהתקדמו מזרחה מאזור הרי האנדים. ניסיונות של הספרדים לכבוש את האזור נהדפו בידי התושבים המקומיים. רק לאחר עצמאות ארגנטינה, בתקופת שלטונו של חואן מנואל דה רוסאס באמצע המאה ה-19, הוחל בכיבוש נתחים ראשונים מהפרובינציה, ורק לאחר "כיבוש המדבר" בפיקודו של חוליו ארחנטינו רוקה ב-1879 הושלמה השתלטותה של ארגנטינה על האזור.

בתחילה נמסר האזור החדש שנכבש לשליטתה של הממשלה הפדרלית של ארגנטינה. ב-1884 כוננה הטריטוריה הלאומית לה פמפה, בשטחה של הפרובינציה של ימינו. חנרל אצ'ה שבמרכז הטריטוריה נקבעה כבירתה הראשונה, וב-1900 הייתה סנטה רוסה לעיר הבירה. ב-1951 קיבלה לה פמפה מעמד של פרובינציה. לאחר מותה של אווה פרון ב-1952 החליט הקונגרס על שינוי שמה של הפרובינציה ל"פרובינציית אווה פרון", אך לאחר ההפיכה הצבאית בה הודח חואן פרון מהשלטון ב-1955 שונה שמה בחזרה ללה פמפה.

דמוגרפיה עריכה

בשנת 2001 התגוררו בלה פמפה רק כ-300 אלף בני אדם. צפיפות האוכלוסין בפרובינציה נאמדה ב-2 אנשים לקמ"ר, השיעור הדליל ביותר בארגנטינה למעט בצ'ובוט ובסנטה קרוס. הערים הגדולות היחידות בפרובינציה הן סנטה רוסה (כ-97 אלף תושבים) וחנרל פיקו (כ-53 אלף תושבים).

מבחינה מינהלית מחולקת לה פמפה ל-22 דפרטמנטוס.

כלכלה עריכה

התמ"ג בלה פמפה נאמד ב-2006 בכ-3.2 מיליארד דולרים, שהם כ-10,500 דולר לנפש, בממוצע. שיעור זה גבוה בכ-20% מהממוצע בארגנטינה.

כלכלת הפרובינציה מבוססת בעיקר על חקלאות. הענף הבולט ביותר הוא גידול בקר, וב-2002 היו בה כ-3.6 מיליון ראשי בקר, המספר הגבוה ביותר בארגנטינה כולה. גידולי חיות משק נוספים כוללים כבשים, עזים וחזירים, אך בהיקף קטן יותר. הגידולים החקלאיים העיקריים הם חיטה (כ-10% מהחיטה בארגנטינה), שעורה, דורה, אלפלפה, תירס וחמניות (כ-13% מהתוצר הארגנטינאי).

התעשייה בפרובינציה אינה מפותחת, וכשני שלישים מתושביה עוסקים בענפי השירותים. בהיעדר אטרקציות תיירותיות, גם התיירות היא ענף זניח.

קישורים חיצוניים עריכה