לה קורבוזיה

שארל-אדואר ז'אנרה-גרי, הנודע בשם לֶה קוֹרְבּוזְיֶהצרפתית: Le Corbusier-Charles-Édouard Jeanneret-Gris;‏ 6 באוקטובר 188727 באוגוסט 1965) היה אדריכל שווייצרי רב-השפעה, שתרם רבות להתגבשות האדריכלות המודרנית במאה ה-20 וסגנון הבנייה הבינלאומי בפרט. נחשב בעיני רבים לאחד האדריכלים החשובים ביותר בהיסטוריה ואף נכלל בסוף שנת 1999 ברשימת 100 האישים המשפיעים ביותר של המאה ה-20 על ידי מגזין טיים. במקביל לעיסוקו כאדריכל שלח ידו גם בציור, פיסול, עיצוב רהיטים וכתיבה.

לה קורבוזיה
Le Corbusier
לידה 6 באוקטובר 1887
לה שו-דה-פון, קנטון נשאטל, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוגוסט 1965 (בגיל 77)
רוקברין-קאפ-מרטן, האלפים הימיים, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Charles-Édouard Jeanneret עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה רוקברין-קאפ-מרטן עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אדריכלות מודרנית, ברוטליזם, פיוריזם עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי אוגוסט פרה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Tsentrosoyuz building, העיר הקורנת, יחידת מגורים, וילה סבואה, כנסיית נוטרדאם די או עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סיקנס (1963)
מפקד מסדר האמנויות והספרות (1957)
מדליית פרנק פ. בראון (1961)
מדליית הזהב המלכותית (1953)
מדליית הזהב של AIA
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ציריך
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קיימברידג'
דוקטור לשם כבוד מהמכון הטכנולוגי של ציריך
קצין גבוה בלגיון הכבוד
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ז'נבה
מפקד בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Yvonne Le Corbusier עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דמותו של לה קורבוזיה על שטר שווייצרי
כנסיית נוטרדאם די או
בניין בית המשפט העליון בצ'אנדיגאר

בשנת 2016 זכה מבחר של 17 מבנים שתכנן בשבע ארצות שונות להכרה כאתר מורשת עולמית.

ביוגרפיה עריכה

לה קורבוזיה נולד בשם שארל-אדואר ז'אנרה (Charles-Edouard Jeanneret-Gris), ושינה את שמו ל-Le Corbusier לפי שמו של סבו מצד אמו, כדי להפגין שכל אדם יכול להמציא עצמו מחדש (אחדים התלוצצו וקראו לו "הדומה לעורב", שכן בצרפתית המילה "עורב" היא Corbeau).

בשנת 1907 עבר לגור בפריז והחל לעבוד ולהתלמד במשרדו של האדריכל הצרפתי הנודע אוגוסט פרה. פרה היה מחלוצי השימוש בבטון מזוין והשפעתו על לה קורבוזיה בתחום זה הייתה ניכרת. בתקופה הקצרה שבין אוקטובר 1910 ומרץ 1911 עבד במשרדו של פטר ברנס בברלין, שם הכיר את האדריכל הצעיר מיס ון דר רוהה עמו פעל יחד בתקופה מאוחרת יותר. בשנים שבהן עבד בברלין התרחבה גם השפעתו של לה קורבוזיה בגרמניה.

עד סוף שנות ה-20 פעל לה קורבוזיה בעיקר בתכנון בתים פרטיים. בתקופה זו פיתח את פרויקט בית ה-"Dom-Ino", רעיון של שימוש בבטון מזוין על מנת ליצור תוכניות חופשיות בכל קומה וחזית משוחררת מאילוצים מבניים. רעיון זה, שנראה היום פשוט ומובן מאליו, היה פריצת דרך במחשבה באופן שבו טכנולוגיית בנייה חדשה יכולה לשנות את פני האדריכלות. לפי שיטה זו תכנן מספר בתים פרטיים במהלך שנות ה-20 וה-30, לרבות ביתו של הצייר הקוביסטי אמדי אוזנפאנט, שעמו התיידד כבר ב-1918.

משנות ה-20 ועד 1940 ניהל לה קורבוזיה משרד פעיל בשותפות עם בן דודו, פייר ז'אנרה. בשנת 1928 יזם את ייסוד CIAM יחד עם 27 אדריכלים אירופאים נוספים בעלי השפעה באותה תקופה. ייסוד הארגון נבע מהעיסוק המתמיד של לה קורבוזיה, כמו גם אדריכלים רבים אחרים בתקופתו, בפיתוח של תפישות האדריכלות המודרנית. ביניהם האדריכלית הצעירה שארלוט פאריו.

קורבוזיה הוא אחד האדריכלים השנויים ביותר במחלוקת במאה ה-20. חלק מרעיונותיו נתנו השראה לכל האדריכלים המודרניסטים וחלקם גבלו בטירוף, כמו למשל תוכניתו (שלא יצאה לפועל) להרוס חלק נרחב ממרכז פריז ולבנות במקום מגדלים עצומים מוקפים בפארקים. בשנות החמישים תכנן לה קורבוזיה את העיר צ'אנדיגאר בהודו, הנחשבת לאחת ההצלחות הגדולות שלו.

ב-27 באוגוסט 1965, בניגוד להמלצת רופאו, יצא לה קורבוזיה לשחייה בחוף הים. גופתו נמצאה צפה במים לאחר שככל הנראה לקה בלבו בעת שהיה בים. לאחר מותו זכה למחוות רבות מצד אדריכלים, אמנים ואנשי רוח רבים מכל העולם.

עקרונות עריכה

קורבוזיה היה בין האדריכלים והמהנדסים הראשונים שלמדו לנצל את יתרונותיו של הבטון המזוין, שהומצא רק בסוף המאה ה-19, כדי ליצור אדריכלות חדשנית ופחות מוגבלת. את רעיונותיו בנושא זה ישם בכמה ממבניו הראשונים ואף הגדיר את חמשת העקרונות הבסיסיים לתכנון הנובעים מהאפשרויות שנותן הבטון המזוין. חמשת עקרונות אלו באו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר בווילה סבואה הנחשבת ליצירת מופת באדריכלות המודרניסטית:

  1. את הבניין יש להרים על עמודים כך שאפשר להשתמש בחלל שמתחתם כקומה ראשונה פתוחה וזורמת. לעמודים במבנה על פי עקרונותיו קראו "פילוטי".
  2. שלד הבניין צריך להיות מבוסס על עמודים היוצרים את החלוקה הגאומטרית הפנימית שלו, הם מוסתרים בתוך הקירות ומשחררים את הקירות מנשיאת המבנה.
  3. החלונות מתמשכים כקו אופקי רצוף המשמש כמוטיב במעטפת הבניין וכיוון שהקירות אינם משמשים עוד כקירות נושאים ניתן לפתוח בהם כל פתח רצוי להכניס אור, אוויר ותחושת זרימה לתוך המבנה.
  4. חלל הפנים חופשי לחלוטין מבחינה תכנונית. מקום קירותיו הפנימיים ומידותיו מותאמים לחלוטין לפעולות הנדרשות לדיירים.
  5. הגג השטוח מיועד לאזור בילוי ומרגוע לדיירים באוויר הפתוח, שימושי לחלוטין. מכיל לעיתים גינה קטנה וסולריום שהיא מרפסת שיזוף עילית.

העקרונות של לה קורבוזיה לא היו פנטזיות עיצוביות או גחמות אופייניות אלא הכתיבו דפוס חדש של בניה.

 
מונומנט היד הפתוחה, צ'אנדיגאר

תפישה אורבנית עריכה

לה קורבוזיה האמין שהמצאת המכונית הפרטית (בעיקר שיכלול הייצור התעשייתי שלה) היא הזדמנות לחולל שינויים מרחיקי לכת גם במבנה העיר. עוד בטרם החל תהליך הפרבור בארצות המערב (ובעיקר בארצות הברית) חזה לה קורבוזיה את העיר המשתרעת על פני עשרות קילומטרים ומקושרת על ידי כבישים מהירים. לה קורבוזיה התייחס למכונית ואל הגישה מהבית אל המכונית ומשם העירה בכל תכנוניו. עוד הוא טען כי תכנון עירוני המבטל את המרחקים הגדולים בזכות הגישה המהירה והקלה לכל מקום על ידי מכונית פרטית, משחרר את מרכזי הערים מצפיפות מיותרת, מחלות ופשע הנובעים מהצפיפות הרבה וכי תכנון זה הוא בריא יותר לעיר ולחברה.

תפישה זו, שהייתה מקובלת מאוד משנות ה-50 ועד שנות ה-80 בערך, סופגת היום (בדיעבד) ביקורת קשה מאוד על כך שהרסה את הערים וגם פגעה בחברה ובטבע.

תפיסה אורבנית מפותחת אשר הביא לעולם ומבואת בפירוט רב בספרו לה גראנד (LA GRAEND) היא ההפרדה המפלסית במדרכות בכרך האורבנית שבניגוד לתפישה המכונית במרחב הביא לשינוי מהפכני בתכנון הערים.

מכונת מגורים ויחידת מגורים עריכה

 
Unité d'Habitation שבברלין. אחת מבין "יחידות מגורים" רבות בתכנון לה קורבוזיה
 
מרכז היידי וובר
 
קטע מחזית יחידת מגורים בברלין
 
מבנה יחידת מגורים במרסיי של האדריכל לה קורבוזיה (1952)
  • מכונת מגורים - לה קורבוזיה תפס את האדריכלות כחלק מהעידן התעשייתי. הוא פיתח תאוריה של "טוהר" (purism). התכנון האורבני בכללו והבניינים בפרט צריכים להיענות לכללי תכנון פשוטים ונטולי קישוטים מסולסלים. סטנדרטיזציה ויעילות של המבנה כמו קו הרכבה תעשייתי. הוא אמר שבית הוא "מכונה לגור בה", וכוונתו הייתה שכל חלק בתוכנית הבית צריך להיות פונקציונלי ולשרת את יעודו של הבית, כפי שהיו מעוצבות סירות, מכוניות ומטוסים. ל"תעשייתיות" של התכנון מתלווה מתן מענה לצרכים של הכנסת הטבע לחיי התושבים. תכנונו הרעיוני של עיר כלל יצירת שלושה אזורים למגורים, למסחר ולתעשייה. הפרדה בין האזורים על ידי רצועות ירק.
  • יחידת מגורים (Unité d'Habitation) – בשנת 1952 הסתיימה במרסיי בנייתו של בניין המהווה "כפר אנכי". בבניין זה ישם לה קורבוזיה את רעיונותיו. המבנה בן 17 הקומות המוקף בפארק, כולל מגורים ל-1600 איש ב-337 דירות. המבנה הוא יחידת מגורים גם במובן של "איחוד". בנוסף למגורים הוא מאחד בתוכו את כל הצרכים העירוניים של תושביו: רחוב חנויות באחת הקומות, רחבת בילוי ונופש וגן ילדים על הגג, מלון לאורחים, שירותים רפואיים ועוד. רחובות פנימיים (מוארים באמצעות מנורות בפתחי הדירות) מובילים לדירות קטנות יחסית אך מוארות באור טבעי ופונות לטבע. גם מבחינת חומרי הבניה יש בבניין חידוש. זהו הבניין הראשון שנבנה תוך שימוש בבטון חשוף (סגנון הברוטליזם).

לאחר השלמת 'יחידת המגורים' נבנו עוד ארבעה מבנים נוספים באותו סגנון, בעיר רזה (Reze) בצרפת 55–1953, ברלין 1957, ברייה אן פורי (Briete en Forey) בצרפת 1956–1963, ובפירמיני 1959–1967. מבנים אלה שמרו על העקרונות והצורה הבסיסיים של המבנה המקורי אולם עברו התאמות ושינויים בהתאם לצרכים ולתנאים הספציפיים. לדוגמה, היחידה שנבנתה בברלין בשנים 19561959 היא בנין בן 17 קומות המכיל מעל 500 דירות הגדולות יותר מהבניין במרסיי. עם זאת למעט משרד דואר ומספר חנויות אין בו את כל השירותים שבמבנה המקורי.

המודולור עריכה

קורבוזיה עסק רבות במחקר אדריכלי. אחד ממחקריו המפורסמים היה ה"מודולור". בדומה לאדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדד קורבוזיה את כל חלקי גוף האדם והציג אותם בתרשים המציג את פרופורציות הזהב בגוף האדם. מתרשים זה הסיק כי יש לתכנן כל דבר, מריהוט ועד מבנים שלמים בהתאם לפרופורציות אלו.

דגם העיר הקורנת עריכה

לה קורבוזיה הציג את דגם עיר של עיר חסרת צפיפות המתוכננת עבור 3 מיליון תושבים בסלון הסתיו בשנת 1922 ולאחר מכן בספרו: "אורבניזם" בשנת 1926.

עיצוב מוצרים ורהיטים עריכה

בנוסף לעיסוקו באדריכלות ובתכנון עירוני, עסק לה קורבוזיה גם בעיצוב של ריהוט ושל מוצרים תעשייתיים שונים. החל מ-1928 עיצב מספר רהיטים אשר חלקם אף זכו להצלחה מסחרית רבה.

פרויקטים נבחרים עריכה

 
בניין המזכירות של האומות המאוחדות בניו יורק

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לה קורבוזיה בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לה קורבוזיה בוויקישיתוף