לואי השני, נסיך מונקו

לואי השני, נסיך מונקוצרפתית: Louis Honoré Charles Antoine Grimaldi; ‏12 ביולי 18709 במאי 1949), היה נסיך מונקו בין השנים 19221949.

לואי השני, נסיך מונקו
Louis Honoré Charles Antoine Grimaldi
לואי השני, נסיך מונקו
לואי השני, נסיך מונקו
לידה 12 ביולי 1870
באדן-באדן, הדוכסות הגדולה של באדן
פטירה 9 במאי 1949 (בגיל 78)
ארמון מונקו, נסיכות מונקו מונקומונקו
שם מלא לואי אונור שארל אנטואן גרימלדי
שם לידה Louis Honoré Charles Antoine Grimaldi עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מונקו
מקום קבורה קתדרלת ניקולס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בת זוג גיזליין דומאנגט
שושלת בית גרימלדי
תואר נסיך מונקו
אב אלבר הראשון, נסיך מונקו
אם מרי ויקטוריה דאגלס המילטון
צאצאים ראו בהמשך
נסיך מונקו
26 ביוני 19229 במאי 1949
(26 שנים)
פרסים והוקרה
  • מסדר פרנציסקה
  • צלב המלחמה לפעולות בזירות זרות
  • צלב המלחמה 1914–1918
  • מסדר מוחמד עלי ממצרים
  • מדליה קולוניאלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ראשית חייו עריכה

לואי נולד ב-12 ביולי 1870 בבאדן-באדן, לאלבר הראשון, נסיך מונקו ולמרי ויקטוריה דאגלס המילטון, בתם של ויליאם המילטון, דוכס המילטון האחד עשר ומריה אמליה, נסיכת באדן. זמן קצר לאחר מכן נפרדו הוריו, ולאחר מכן לואי גדל בגרמניה עם אמו ואביו החורג, הרוזן - ולאחר מכן הנסיך - טסילו פסטטיקס פון טולנה, יחד עם אחותו למחצה, מריה מתילדה (שהייתה סבתו של איירה פון פירסטנברג), ולא ראה את אביו עד גיל 11.

אביו של לואי, הנסיך אלבר הראשון, היה אישיות דומיננטית, שהפך את מונקו למרכז של פעילות תרבותית והישגיה האינטלקטואליים הוכרו ברחבי העולם.

בשנת 1904 נסע לואי לצרפת, נרשם לאקדמיה הצבאית סן-סיר, וארבע שנים לאחר מכן, לאחר שסיים את לימודיו, הוא הצטרף ללגיון הזרים הצרפתי, ונשלח עמו לצפון אפריקה. בעודו מוצב באלג'יריה, הוא פגש את מארי ז'ולייט לובה, זמרת קברט. ז'ולייט הייתה כבר אם לשני ילדים, ז'ורז' ומרגריט, מבעלה לשעבר. לפי הדיווחים, הנסיך לואיס התאהב עמוקות, אך אביו לא התיר את נישואיהם. נטען כי לואי התעלם מאביו והתחתן עם ז'ולייט בשנת 1897, אולם אין כל ראיה לטענה זו. בתם הבלתי לגיטימית, שרלוט לואיז ז'ולייט, נולדה ב-30 בספטמבר 1898 בקונסטנטין שבאלג'יריה.

במשך עשר שנים שירת לואי בצבא בהצטיינות, ואף קיבל את עיטור צלב לגיון הכבוד. בשנת 1908 הוא חזר לביתו, תוך שהוא משאיר מאחור את פילגשו ובתו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס לואי לצבא הצרפתי, ולחם בגבורה כחלק מהארמייה החמישית. הוא נעשה קצין בכיר בלגיון הכבוד ובסופו של דבר הועלה לדרגת ז'נרל של בריגדה.

משבר הירושה עריכה

מכיוון שלא היו ללואי ילדים חוקיים, היה אמור לרשת אותו לאחר מותו דודנו וילהלם קרל, דוכס אוראך, בן דודתו פלורסטין, נסיכת מונקו. אולם, כדי להבטיח שדבר זה לא יתממש, הוא חוקק חוק בשנת 1911 אשר מכיר בבתו הלא חוקית שרלוט כיורשת העצר של מונקו, ובשנת 1918 העביר חוק נוסף לשינוי החוקים כדי לאפשר אימוץ יורש בעל זכויות ירושה. שרלוט אומצה רשמית על ידי לואי בשנת 1919, והפכה לשרלוט לואיז ז'ולייט גרימלדי, נסיכת מונקו ודוכסית ולנטיניוס.

שלטונו עריכה

ב-26 ביוני 1922 נפטר אביו אלבר הראשון, נסיך מונקו בפריז, ולואי עלה לשלטון במקומו. בשנת 1924 הקים לואי את מועדון הכדורגל א.ס. מונקו, ובשנת 1929 ייסד את הגרנד פרי של מונקו. לואי אף הביא לעזיבתו של קמיל בלאנק, שניהל את קזינו מונטה קרלו, בשל השמועות על שחיתותו. בשנת 1931 שכר לואי את רנה בלום להקים את "בלט דה מונטה קרלו", ובשנת 1939 הקים את אצטדיון לואי השני (1939).

במהלך מלחמת העולם השנייה תמך לואי בצרפת של וישי תחת שלטון ידידו פיליפ פטן, אולם בשנת 1943 נכבשה הנסיכות על ידי הצבא המלכותי האיטלקי, ולאחר פרישת איטליה מהמלחמה, כבש הוורמאכט את הנסיכות, והחל בגירוש היהודים לאושוויץ, וביניהם אף רנה בלום. אולם, לואי הזהיר יהודים בסתר על כוונת הגסטאפו לעצור אותם ולגרשם.

בשנת 1944 ויתרה בתו הנסיכה שרלוט, דוכסית ולנטיניוס על זכויותיה כיורשת העצר, והעבירה את זכויותיה לבנה הנסיך רנייה. לאחר שחרור הנסיכות בידי בעלות הברית, הזניח לואי את הנסיכות, ובילה את רוב זמנו בפריז. ב-24 ביולי 1946 התחתן לואי עם גיזליין דומאנגט, אשתו לשעבר של השחקן אנדרה ברולה, והתגורר עמה באחוזתו במארשה בצרפת.

ב-9 במאי 1949 מת לואי בארמון מונקו, ונקבר בקתדרלת סנט ניקולס במונטה קרלו, ובמקומו עלה לשלטון נכדו רנייה השלישי, נסיך מונקו.

אילן יוחסין עריכה

פלורסטאן הראשון, נסיך מונקו
 
מארי קרוליין ז'יבר דה לאמץ
 
ורנר דה מרודה
 
ויקטואר דה ספנגן ד'אורטרן
 
אלכסנדר המילטון, דוכס המילטון העשירי
 
סוזן יופמיה בקפורד
 
קרל, הדוכס הגדול של באדן
 
סטפני דה בוהארנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל השלישי, נסיך מונקו
 
 
 
 
 
אנטואנט דה מרודה
 
 
 
 
 
ויליאם המילטון, דוכס המילטון האחד עשר
 
 
 
 
 
מריה אמליה, נסיכת באדן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלבר הראשון, נסיך מונקו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרי ויקטוריה דאגלס המילטון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי השני, נסיך מונקו


קישורים חיצוניים עריכה