לואי לבנדובסקי

מלחין גרמני

אליעזר אריה [לואי] לֵבַנְדוֹבסקי (Louis Lewandowski;‏ 3 באפריל 18213 בפברואר 1894) היה חזן, מלחין ומנצח מקהלה יהודי גרמני, עסק בעיקר בהלחנת מוזיקה דתית לקטעי תפילה יהודיים.

לואי לבנדובסקי
Louis Lewandowski
לידה 3 באפריל 1821
וורשנא, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בפברואר 1894 (בגיל 72)
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בווייסנזה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הפרוסית לאמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Helene Lewandowski עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Alfred Lewandowski, Martha Cohen עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לואי לבנדובסקי

קורות חיים

עריכה

לבנדובסקי נולד במחוז ורשן (Wreschen) שבפלך פוזנן בפרוסיה. בגיל 12 עבר לברלין, שם למד נגינה בפסנתר ופיתוח קול, ושר כסופרן בבית הכנסת. לאחר מכן למד אצל א. ב. מרקס, ואף למד בבית הספר להלחנה באקדמיה הפרוסית לאמנויות ובאקדמיה לזמרה של ברלין.

לאחר סיום לימודיו בהצטיינות, התמנה למנצח המקהלה בבית הכנסת החדש בברלין. כיהן כפרופסור למוזיקולוגיה בקונסרבטוריון בברלין, והיה היהודי הראשון שהתקבל לאקדמיה הפרוסית לאמנויות.

לבנדובסקי החל לכתוב מוזיקה לבתי הכנסת הליברליים בגרמניה, בתי כנסת בהם החלו לעשות שימוש בעוגב, והייתה נהוגה בהם גם שירת מקהלה. לבנדובסקי התנגד לשילוב יסודות מוזיקליים פרוטסטנטיים, אם כי לא חשש לאמץ לחנים ממנגינות גרמניות עממיות, אך יחד עם זאת ביקש לדבוק באופיים ובייחודם של הסולמות המלודיים הישנים ולהעניק להם אצילות בדרך של הירמון.

הואיל ולחניו נועדו גם לשירה בציבור בבית הכנסת (כמו גם לבתי הכנסת בהם לא הותקן עוגב), וכן לא רק למקהלה לבדה, נעשו חיבוריו המוזיקליים נכס צאן ברזל בגרמניה, ובמהרה פשטו גם למדינות נוספות באירופה ומעבר לים, אל בתי הכנסת של המהגרים הגרמנים בארצות הברית.

כיום ניתן לשמוע את לחניו של לבנדובסקי בבתי הכנסת הרפורמיים כמו גם בבתי הכנסת האורתודוקסיים.[1]

בתו של לבנדובסקי, מרתה, הייתה אשתו של הפילוסוף היהודי הרמן כהן.

פרסומיו

עריכה
  • שני הפרסומים החשובים והמוכרים ביותר הם האנתולוגיות לשירת בית הכנסת, לחזן ולמקהלה (עם או בלי עוגב):
    • קול רנה ותפלה Kol Rinnah u'T'fillah: ein und zweistimmige Gesänge für den israelitischen Gottesdienst, Berlin: Bote & Bock, 1882
    • תודה וזמרה Todah w'simrah: vierstimmige Chöre und Soli für den israelitischen Gottesdienst, mit und ohne Begleitung der Orgel (ad libitum), Berlin: E. Bote & G. Bock, 1876

כמו כן, לבנדובסקי הלחין עשרות פרקי תהלים וכתב יצירות סימפוניות, מקהלתיות ושירים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לואי לבנדובסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עמליה קדם, המוסיקה של לואי לבנדובסקי בתפילה האשכנזית בישראל, הסתגלות וסגולות במוסיקה יהודית: ימי המוסיקה היהודית באוניברסיטת חיפה, 2015 (בעריכת יובל שקד)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.