לובני

עיר באוקראינה

לובניאוקראינית: Лубни; ביידיש: לובען) היא עיר במחוז פולטבה, אוקראינה. ליד העיר זורם נהר הסולה.

לובני
Лубни
סמל לובני
סמל לובני
סמל לובני
דגל לובני
דגל לובני
דגל לובני
בניין בית המשפט
בניין בית המשפט
בניין בית המשפט
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
אובלסט מחוז פולטבהמחוז פולטבה פולטבה
ראש העיר אולכסנדר גריצאיינקו
תאריך ייסוד 988
שטח 456 קמ"ר
גובה 158 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 44,089 (2022)
 ‑ צפיפות 1,050 נפש לקמ"ר (2022)
קואורדינטות 50°0′58″N 32°59′19″E / 50.01611°N 32.98861°E / 50.01611; 32.98861
אזור זמן UTC +2
http://lubnyrada.com.ua/

היסטוריה

עריכה

לובני הוקמה על ידי ולדימיר הראשון בשנת ניצורה של רוס, בתחילה שימשה כמבצר שתפקידו היה להגן על גבולות המדינה מפני פלישות של שבטים נוודים. בראשית המאה ה-12 ליד לובני הובסו צבאותיהם של הקומנים על ידי צבאו של ולדימיר השני.

ב-1239 לובני נהרסה בזמן הפלישה המונגולית.

ב-1591 לובני קיבלה זכויות מגדבורג.

פרק זמן חשוב בתולדות העיר שיחקה משפחת וישניובייצקי. בבעלות משפחה זו היה שטח גדול והם שלטו ב-53 יישובים, לובני הייתה עיר הבירה שלהם ובה הם התגוררו.

החל מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-17 פרצו בעיר מספר מרידות של הקוזאקים.

החל מ-1709 בלובני פעל בית מרקחת שדה וגן בוטני שבו גידלו צמחים לצרכים רפואיים.

ב-1901 בעיר העבירו מסילת רכבת.

העיר נכבשה על ידי הגרמנים ב-13 בספטמבר 1941 ושוחררה על ידי הצבא האדום ב-18 בספטמבר 1943.

אוכלוסייה

עריכה

אוכלוסיית לובני לפי שנים:

שנה מספר תושבים
1 1638 2,646
2 1897 10,097
3 1907 11,800
4 1926 21,000
5 1979 54,216
6 1989 59,478
7 2001 52,572
8 2005 50,232
9 2009 48,633
10 2010 48,496
11 2011 48,122

יהודי לובני

עריכה

יהודים התיישבו בלובני בחצי הראשון של המאה ה-17, לשם הוזמנו על ידי משפחת וישניובייצקי, אך בזמן מרד חמלניצקי הקהילה נפגעה קשות ופסקה להתקיים. הקהילה חודשה בסוף המאה ה-18. האוכלוסייה היהודית גדלה ומ-361 ב-1847 מספר היהודים הגיע ל-3,006 ב-1897[1].

בין 1880 ל-1883 החזיק שלום עליכם במשרת רב מטעם בעיר[1] (כפי שמובא בספרו האוטוביוגרפי "חיי אדם").

הקהילה נפגעה קשות בתקופת הפוגרומים בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה.

ב-1939 בלובני התגוררו 2,833 יהודים שהיוו 10,5 אחוזים מכלל האוכלוסייה[1].

כחודש לאחר הכיבוש הגרמני 1,865 יהודי לובני והסביבה רוכזו בכיכר קירוב של לובני והובלו מחוץ לעיר ושם נרצחו. את היהודים שרוכזו לפני רציחתם תיעד בצילומיו הצלם הצבאי הגרמני יוהנס הלה. בין השנים 19411942 בסך הכל נרצחו כ-2,000 יהודי לובני[1][2].

לאחר המלחמה שבו יהודים מעטים ללובני. לתקופה קצרה (עד 1947) חודשו חיי הקהילה ובית הכנסת של העיר שב לפעול. בשנת 1947 סגרו השלטונות את בית הכנסת. לפי מרשם האוכלוסין שנערך בשנת 1959 , התגוררו בעיר כ-600 יהודים (2% מכלל האוכלוסיה). בשנת 1970 חיו בעיר כ-250 יהודים. לאחר התפרקות ברית המועצות ב1991 עזבו כמעט כל היהודים את לובני.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לובני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה