לודוויג לוין יעקובסון
לודוויג לוין יעקובסון (בדנית: Ludvig Levin Jacobson; 10 בינואר 1783 – 29 באוגוסט 1843) היה כירורג יהודי-דני. הוא ידוע בשל גילוי "איבר יעקובסון" הקרוי על שמו.
 | |
| לידה |
10 בינואר 1783 קופנהגן, דנמרק  |
|---|---|
| פטירה |
29 באוגוסט 1843 (בגיל 60) קופנהגן, דנמרק |
| תפקידים |
רופא, מרצה באוניברסיטה, זואולוג, כירורג, מרצה, אנטומיסט |
| פרסים והוקרה |
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קיל |
  | |
תחילת הקריירה עריכה
יעקובסון נולד בקופנהגן למשפחה יהודית והתחנך בליציאון גרמני בסטוקהולם שבשוודיה, אך משגמר אומר ללמוד רפואה שב לקופנהגן ונכנס בשערי האקדמיה הכירורגית. בשנת 1804 קיבל תוארי C.B ו-M.D. בשנת 1806 נתמנה שם לעוזר מנתח, וב-1807 למרצה לכימיה. מ-1807 עד 1810 עבד כחונך בבית הספר הגבוה המלכותי לווטרינריה וחקלאות (Den Kongelige Veterinær og Landbohøjskole) בקופנהגן.
התפתחות מקצועית עריכה
בזמן ההפצצה של קופנהגן על ידי הבריטים ב-1807, שירת יעקובסון כרופא צבאי. לאחר הכניעה הוא הפגין התלהבות לבצע מחקר רפואי וביקש רשות לבקר בבתי החולים בשדה של הבריטים. ב-1809 הוא תיאר את ביקוריו בפרסום Bibliothek for Læger (ספרייה עבור רופאים).
יעקובסון התפרסם לראשונה בתחום האנטומיה ההשוואתית, מדע ששימש באותה עת כבסיס העיקרי ללימודי הביולוגיה ואומץ בהתלהבות על ידי מרבית המלומדים של התקופה. בשנת 1809 הודיע יעקובסון לאגודה הדנית למדעים על גילוי ומחקרים שערך בנושא איבר הרחה נוסף ביונקים (שמאוחר יותר נקרא "איבר יעקובסון". ראו ערך מורחב בנושא), המאפשר להריח פרומונים, ותרכובות כימיות נוספות. תגלית זו הציבה בן לילה את יעקובסון בשורה הראשונה של הביולוגים באותה תקופה. האגודה הדנית למדעים העניקה לו מדליית הוקרה מכסף ובנוסף זכה בדרגה צבאית של רופא גדודי ובמלגה מלכותית שאיפשרה לו לערוך מסעות בגרמניה וצרפת.
בעת שהותו בפריז הקדיש יעקובסון זמן רב ללימודי רפואה מעשית וכירורגיה, והצלחתו בנושא הניעה את הממשלה הדנית להסדיר לו קבלה לצבא הצרפתי כדי שיחקור את ההליכים הרפואיים הנהוגים בו. ב-1814 עבד יעקובסון בבית חולים שדה ליד לייפציג ולקה בחום גבוה מאוד כאשר המקום הותקף בידי קוזאקים. הוא שב לדנמרק באותה שנה וקיבל תואר כבוד של דוקטור לרפואה ולכירורגיה מאוניברסיטת קיל. ב-1816 העניקה לו אותה אוניברסיטה תואר פרופסור.
המצאת מכשירים כירורגיים עריכה
יעקובסון המציא כמה וכמה מכשירים שהועילו מאוד למדע הכירורגיה, ובהם מכשיר לעצירת דימום עורקי ומכשיר בשם lithoclast לריסוק אבנים בשלפוחית השתן. ה-lithoclast של יעקובסון שופר מאוחר יותר בידי הכירורג הצרפתי הידוע גיום דופיטרן.
פרסים ותוארי כבוד עריכה
ב-1833 העניקה האקדמיה הצרפתית למדעים ליעקובסון מדליית זהב ו-4,000 פרנקים על מחקריו החשובים בנושא מערכות הכליות של ציפורים וזוחלים. יעקובסון גם התמנה לחבר באקדמיה הצרפתית למדעים עם מותו של חוקר האנטומיה האנגלי סר אוורארד הום. ב-1836 הוא נבחר לחבר של כבוד באגודה הרפואית המלכותית של דנמרק. בנוסף, הוכתר יעקובסון ב-1829 כ"אביר הדגל הדני" (knight of the Danebroge) וב-1836 קיבל את צלב הכסף של אותו מסדר. הוא גם זכה בתוארי כבוד נוספים מכמה שליטים זרים. ב-1840 הוא נבחר כחבר זר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים.
יהדותו עריכה
למרות ההוקרה והחנופה שהורעפו עליו, חש יעקובסון עצב משום שכיהודי נחסמה בפניו ההעסקה באוניברסיטת קופנהגן. הוצעה לו משרת פרופסור באוניברסיטה זו בתנאי שיתנצר, אולם הוא סירב לנטוש את דת אבותיו. יהדותו גם מנעה ממנו לקבל להזמנה רשמית להשתתף בכנס הראשון של מדעי הטבע בכריסטיאניה (אוסלו) ב-1822 משום שבאותה עת נאסר עדיין על יהודים לשהות בנורווגיה.
יעקובסון נפטר בקופנהגן בשנת 1843.
קישורים חיצוניים עריכה
- לודוויג לוין יעקובסון, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)